געגועיי לליצמן... או על שיאי הבורות והחוצפה של השר לעתיד גולדקנופף !

טעויות קורות, לכולנו. אך מר גולדקנופף מוכיח שוב ושוב שהוא בא לחיינו במטרה ברורה אחת, להתריס בפנינו ולהראות שהחרדים כבר לא יושבים בשולי השולחן וכביכול "מלקטים פרורים".. אלא הוא יראה לנו "מי כאן בעל הבית".

ולכן, הוא לא במקרה פולט אמירות זלזלניות ומקוממות מדי יומיים. חלקן נובעות מתחושת העליונות המופרעת שלו וחלקן מזלזול בסיסי בכל מידע רלבנטי שאיננו חיוני לו, לתפיסתו. 

ורק כשמזלזלים כל כך, אפשר להתבטא כך.. על תוכנית הליבה , יוזמיה ומתכנניה.

ואני מבטיח לכם שכשיתראיים עוד כמה שבועות על תוכניותיו במשרד השיכון, פתאום יידע לפחות את הטרמינולוגיה המקצועית וחצטט כבקי ורגיל את מושגי היסוד, אלו שיאפשרו לו להתחזות כמי שידאג לדיור לילדי כולנו, בעודו מניח תשתית למימון ממשלתי נוסף לדיור מוזל לחרדים בלבד.

אגב, הבאנו כאן לידיעת האיש שמנופף בבורות כהישג ומי שיקבל לידיו בקרוב את אחד התקציבים הגדולים במדינה- כמה מושגי יסוד... (למקרה שטעינו והוא כן רוצה לדעת)

תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי.

תוכנית הליבה גובשה על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. את התוכנית עיצב יו"ר המזכירות הפדגוגית פרופ' יעקב כץ.

תוכנית הליבה היא אחת מההמלצות העיקריות של ועדת דוברת שמונתה על ידי הממשלה בספטמבר 2003, במטרה לבחון את מערכת החינוך בישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי שתתייחס להיבט המבני, הארגוני והפדגוגי של החינוך. התוכנית יושמה תחילה בבתי הספר היסודיים, ולאחר מכן אף בגני הילדים.

משמעות הביטוי "תוכנית הליבה" היא כהוראתה של המילה, בדומה לביטוי הלועזי core curriculum (תוכנית לימודים בסיסית). 

עקרונות התוכנית שמפורטים בדו"ח וועדת דוברת מתייחסים לחיזוק החינוך הציבורי ועל ידי כך צמצום הפערים שנוצרו במערכת החינוך. הוועדה מציינת שלחינוך הציבורי תפקיד מרכזי ביצירת תשתית תרבותית וערכית משותפת לכל אזרחי המדינה. לטענתם חיזוק החינוך הציבורי יגדיל את הלכידות החברתית. בנוסף, בגלל המציאות החברתית-כלכלית בישראל, תפקיד מערכת החינוך הוא יצירת קו דומה, כך שכל ילדי המגזרים יעמדו בו.^[6]

פרטי התוכנית ותכניה

תוכנית הליבה כוללת את מקצועות היסוד והחובה הנלמדים בבית-הספר היסודי.

התוכנית קובעת בסיס מחייב שיש ללמד בכל מקצוע ומקצוע, אך ניתן ללמד את המקצועות בהיקף רחב יותר של שעות מהבסיס המחייב. התוכנית מהווה בין 40% ל-60% מלימודי הילדים בהתאם לדרגות הכיתה השונות.

תוכנית הליבה מגדירה את תחומי הדעת אותם יש ללמד בחינוך היסודי (כיתות א'-ו'). התוכנית מגדירה את התכנים שהתלמידים במערכת החינוך הישראלית חייבים לדעת. היא כוללת את מיומנויות הלמידה והערכים שהתלמידים מחויבים לרכוש.

בתוכנית קיימת התייחסות שונה לסוגים שונים של מוסדות חינוך. ישנם מוסדות החינוך הרשמי, שכוללים את החינוך הממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי וחינוך ממלכתי ערבי. מוסדות אלה מחויבים בקיום של 100% מהתוכנית. לעומתם המוסדות שאינם רשמיים, מוסדות ששר החינוך הכריז עליהם כמוסדות חינוך מוכר בלבד (חלק מהחינוך הערבי, מעיין החינוך התורני, והחינוך העצמאי), מחויבים בכ-75% מהתוכנית. מוסדות הפטור, שפטורים מפיקוח משרד החינוך, אך חייבים באישורי משרד הבריאות והבטיחות, מחויבים ב-55% מהתוכנית. מוסדות אלה נחשבים כמי שעומדים בחוק חינוך חובה, אך אינם תחת פיקוח משרד החינוך..

התוכנית מחולקת לשלושה אשכולות: בכיתה א' נלמד אשכול שפות וספרות, אשכול מתמטיקה, טבע, מדע וטכנולוגיה ואשכול מיומנויות הגוף. בכיתות ב'-ו' מתווסף אשכול מורשת, רוח וחברה. לכל מוסד חינוך מותאם מספר שעות הלימוד בכל אשכול, וכן הגדרות מקצוע שונות. דוגמה לכך היא שבמוסדות חינוך ערביים לא יילמד מקצוע התנ"ך, אלא לימודי מורשת.

מלבד הגדרת השעות המסוימות, כל מוסד חינוך חופשי להוסיף שעות לימוד במקצועות הקיימים או להוסיף מקצועות שתואמים להלך המוסד.

(מתוך "ויקיפדיה"