דווקא עכשיו יש להצביע עבור גנץ !
[email protected]
19.02.21 / 09:28
מכריז ומנמק את דעתו הלא כל כך פופולרית...
צבי (צבילי) בן משה
מזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר
עוזרו לשעבר של שר הבטחון יצחק רבין ז"ל ועד לפני מספר חודשים מעל 50 שנה חבר פעיל במפלגת העבודה.
עמדה לא פופולרית בימים מטורפים אלו ובכל זאת זו עמדתי,אני לא מתבייש בה, אלא גאה בה.
קריאה לתמיכה בבני גנץ ובכחול לבן.
אתמול השתתפתי במפגש זום של אנשי מפלגת העבודה שהחליטו בימים האחרונים להצביע לבני גנץ כחול לבן.
אנסה בקצרה להזכיר בקצרה את ההיסטוריה הפוליטית של השנה האחרונה ומה התובנה העיקרית שהפקתי ממנה.
ב- 30.12.2018 – התפזרה הכנסת ה – 20 והחלה ממשלת מעבר.
לאחר שלוש מערכות בחירות, שנה וחצי ממשלת מעבר, ותחילתה של מגיפת הקורונה, ניצבו בפני גנץ רק שתי חלופות גרועות, האחת בחירות נוספות בהן בסבירות גבוהה היתה קמה ממשלת ימין, (הסקרים נתנו לביבי 42 מנדטים)
השנייה ממשלת אחדות עם נאשם בפלילים, גם כאשר היה ברור שגנץ ישלם מחיר פוליטי הוא בחר בבחירה האחראית למרות המחיר הפוליטי .זהו דרך אגב ה - DNA של מפלגת העבודה
וכך ב – 17.5.2020הוקמה ממשלת האחדות הלאומית זה היה רק לפני כתשעה חודשים.
נזכור כולנו ש – 56% ממצביעי כחול לבן תמכו בהקמת ממשלת האחדות הלאומית, כמחצית חברי הכנסת של כחול לבן תמכו בכך, וכן גם רוב סיעת העבודה ותל"ם.
כשאני שומע וקורא את הקריאות לגנץ, בוגד, גנב קולות, נוכל, אני שואל את עצמי איפה כל אלו שתמכו במהלך וברכו עליו.
אפשר לבקר הרבה דברים בממשלה הזו. אבל אחרי שנה וחצי, פתאום אין מלך יחיד בישראל, יש שר בטחון עם נסיון ויכולת, יש שר משפטים שפועל לשלטון החוק, יש שר תרבות שהוא איש תרבות, שר חקלאות קיבוצניק איש שער הנגב שמשקם את ההריסות של קודמיו, יש שרת קליטה שמכירה את הנושא לעומק, ועוד שרים מצוינים שמאזנים את הממשלה החד צדדית שכיהנה כאן ושיחקה על כל המגרש.
האם בלי בני גנץ היה נמשך משפט נתניהו, היה נבחר פרקליט מדינה, היה נמנע הסיפוח ביו"ש, היו נמנעים החוק הצרפתי פיסקת ההתגברות, ופיטורי היועמ"ש. לא היה מתקבל הסכם עם ארה"ב השומר על יתרונו האיכותי של צהל. והאם היו מתקבלות החלטות שאינן נגועות בפוליטיקה בנושא הקורונה.
נדמה לי שבני גנץ, שרי כחול לבן וחברי הכנסת הוכיחו שגם בתנאים הקשים ביותר, במאבק מול התחמן הפוליטי הגדול ביותר שקם במדינת ישראל הם הצליחו לקדם ולמנוע מהלכים הרי אסון.
אינני מכיר אישית את בני גנץ, הכרתי קצת את אביו נחום גנץ שהיה מפא"יניק ואיש מפלגת העבודה, סגן מזכיר תנועת המושבים.
אין ספק שבני עשה גם שגיאות פוליטיות, לעיתים מחוסר נסיון, לעיתים מחוסר תחמנות. אבל אני תומך בו ואצביע עבורו למרות הטעויות.
בעיני הוא מייצג את הממלכתיות ואת היושרה, מחפש את טובת הציבור הישראלי בלי שיקולים פוליטיים קצרי טווח, מנהל בשקט ובאחריות את עניני בטחון המדינה, בלי לספר כל יום שאני הפצצתי בסוריה. שיקוליו בענייני הקורונה נקיים ורחבים ונתמכים ע"י צוות מומחים שמייעץ לו. לא מפחד מעימותים עם נתניהו. ובולם אותו מהחלטות פופוליסטיות.
עמדותיו בנושא בטחון, גבולות ברי הגנה, היפרדות מהפלשתינאים, רגישות חברתי, שלטון החוק, כלכלה חברתית, יושר ואמת, תואמות את הבנתי אמונותיי וערכי.
מעל לכל, נושא ששכחנו ומזלזלים בו והוא התחלת תהליך פיוס בחברה הישראלית, הוא הפוליטיקאי היחיד שמדבר על כך, לעומת כל אלו שהריב, המדון והשנאה זו אומנותם.
דווקא כאיש ששירת את ישראל 40 שנה במדי צבא גנץ מבין שהסכנה של מדינת ישראל היא הקרעים שהתגלו בחברה הישראלית בעת המבחן הגדול של הקורונה בין, חילונים וחרדים, בין יהודים וערבים, בין עשירים ועניים, בין ימין ושמאל ובין איש לרעהו. אין פרנסתו על השנאה והפירוד.
בחודשים האחרונים עומד בני מול גל השמצות, גידופים מימין, משמאל ומהמרכז, וכל אחד מיידה בו אבן. ובני עומד בזה בכבוד, מכבד את האנשים, לא מגדף, משיב בנחת וביושר למתנגדיו ומשמיציו.
רק בשביל זה הוא ראוי להערצה.
אני תומך בו ואצביע בשבילו ומבקש מכל אלו שתמכו בו בעבר לחשוב בשקט, עם לב חם וראש קר, והאם הוא איש ראוי שיש לו מקום בפוליטיקה הישראלית. בעיני התשובה היא חד משמעית כן.
