דפנה אור מצהירה: נמאס לנו להצטדק בפני המשיחיסטים.
דפנה אור
19.07.23 / 11:18
מה קרה לנו,על מה אנחנו מצטדקים, על מה אנחנו נסערים, מי האויב שלנו, על מה ולמה אנחנו במלחמה מבית ,מה.. השתגענו?
אבי שעלה ב"אלטלנה" ונפצע במלחמת השחרור ואימי האחות הרחמניה ניצולת השואה, גידלוני בדימונה מתוך בחירה ואידיאולוגיה של הפרחת השממה. וכן, בעלי טייס "פריבילג" לשעבר לאחר 46 שנות שרות ולחימה. ועתה אני צריכה להצטדק?
אני לא יכולה יותר לעמוד בצד !!!
אני חייבת לצעוק ולדאוג לטל, אלון, ויובל, לדניאל ,ליה ונטע, לאביב ולאדם נכדינו!
שיהיה להם בית, שתהיה להם מדינה. כמו שסבא מרק וסבתא לאה חלמו ,נלחמו ובנו.
פוסט חריג ישר מהלב הדואג.
לא מסוגלת יותר לשתוק!
מה קרה לנו,על מה אנחנו מצטדקים, על מה אנחנו נסערים, מי האויב שלנו, על מה ולמה אנחנו במלחמה מבית ,מה.. השתגענו?
איך קורה שמיטב בחורינו/תינו שתורמים, שתרמו ממיטב שנותיהם הופכים השכם וערב לשק חבטות של כמה עילגים ורפי נפש שמנסים להוביל את המדינה לאבדון.
ואיך קורה שאנשים נסחפים ומאמינים לשקרים?
איך הם לא רואים שהמהפכה נועדה להם לעצמם, לקניינם ולמקורביהם בלבד.
איך קורה שמהנדסים, רופאים, הייטקיסטים, טייסים ומוחות הסייבר הגאונים מצטדקים שהם כאלה מוכשרים מול אותם רבנים ומקפצי הגבעות וחבריו של היושב בראש שאסף בכישוריו כמו בפינצטה את מיטב העילגים ושמם כמו חומת מגן סביבו.
מה קרה שהתהפכו עלינו המשיחיים?
הסוס הלבן, היוניקרון הגיע?
אבי שעלה ב"אלטלנה" ואימי האחות הרחמניה ניצולת השואה גידלוני בדימונה מתוך בחירה של הוריי.
אני נשואה לטייס לשעבר שנתן את מיטב שנותיו וכישוריו, 46 שנים בסדיר ובמילואים, והדריך דורות רבים של טייסים שיגנו על המולדת. הוא וחבריו המוכשרים דאגו לאלה ששופכים רפש.
דאגנו שילדינו ילמדו באקדמיה ולא בחינם ולא על חשבון המדינה, להיות עצמאיים ולא נתמכים אביונים.
אבי עליו השלום עלה לישראל מצרפת באוניה "אלטלנה", נפצע והמשיך להלחם "בשועלי שמשון", הקים את המדינה בעשיה ולא בישיבה בחדרי התורה, כי כך בונים מדינה!
אימי עליה השלום הגיעה אחרי השואה גם היא מצרפת ישר לבית הספר לאחיות והיתה לאחות רחמניה. עבדה.. פרנסה..היתה חלוצה. תמיד דאגו הורי שנלמד, שלא יחסר דבר.
אנחנו יודעים מהי פריפריה, גדלנו בדימונה כי רצו להפריח את השממה. אידיאלוגים שכמותם כבר קשה למצוא. גדלנו בעיר שלימים הצמיחה את מיטב הרופאים, הטייסים, המהנדסים ואנשים טובים כאלה שלא נתמכים ושודדים את הקופה הציבורית.
מעולם לא התהדרנו בנוצותינו, מעולם לא הזדקקנו לכל תמיכה. מאין החוצפה של לומדי הגמרא
הנתמכים, הדיסטלים, הסמוטריצים, ונערי הגבעות הפרחחים בראשות הבריון בן גביר שאין לו ולו נוצה אחת להתהדר בה ומנסה לשנות את ערכינו בשמו של המשיח. מה קרה שמאמינים לפושטק הנבוב הזה שבא לכלותינו?
ישראל ידעה לצערנו מלחמות רבות, וכאלה מערכות חדשות שנושפות בעורפנו מצפון ומדרום. וכשיקראו בחורינו להגן על המדינה הם יעמדו איתנה, ולא ישלחו אצבע מגעילה ולאותה הגנה ומערכה לא יצטרפו מרבית בחורי הישיבה שאינם נכים, רק נתמכים, רק עלובים, ויתגרו בגיבורים.
מעולם לא הרגשתי תחושת אבדון או בעיה קיומית במדינה, עד עתה. קמו עלינו מבית, אנחנו עם שנחצה.
קמו להם משיחיים במסווה של מקיימי מסורת וערכים כדי להציל איש מושחת אחד שמשקשק מהם מפחד ועל הדרך כמו על חמור לבן שנקרה בדרכם להפוך את המדינה היפה שלנו למדינה חשוכה כמו באירן.
ואני לא יכולה יותר לעמוד בצד !!!
אני חייבת להיות ולצעוק ולדאוג לטל, אלון, ויובל, לדניאל ,ליה ונטע, לאביב ולאדם נכדינו!
שיהיה להם בית, שתהייה להם מדינה. כמו שסבא מרק וסבתא לאה חלמו ,נלחמו ובנו.
זהו.. זה נגמר!
התעוררנו, היינו כעיוורים. נטל הבטחון, הכלכלה, יתחלק בין כולנו. לא יהיו כאן תכתיבי חיים, איש באמונתו יחיה. על זכות זו לא נוותר. כי חלילה שטובינו ינטשו. לא ישאר חייל, רופא, חקלאי ואקדמאי, רק בורות שלא עלינו.
A la guerre comme a la guerre
אני דפנה אור, אזרחית חרדה.
אשמח שתפיצו ותשתפו בכל הכח.
