ד"ר רינה ענתי, מקולותיה הנוקבים של המחאה - בטור נוקב במיוחד, על מירי רגב ודודי אמסלם ומה הם מייצגים.

לקוראינו:

אחת הקולות החדים, הברורים והנוקבים במחאה נגד נתניהו וממשלתו, עוד מימי נסיון המהפכה המשפטית הינו קולה של ד"ר רינה ענתי.

רינה ענתי היא ילידת חצור הגלילית, בת למשפחת עולים אשר האמינה בהשכלה והיא אכן למדה והוסמכה כד״ר לביוכימיה. לימים החליטה לעבור לעולם המשפט, סיימה תואר במשפטים ועבדה כעוזרת מחקר אצל אהרון ברק (!) ואף עשתה "על הדרך" גם MBA.

את הטור הזה פירסמה הבוקר בטויטר (אקס) והחלטתי לשתפכם בו, כמובן מבלי לגעת במילה.

אבי בן דוד

מכל משרתי השלטון של נתניהו, מכל מלחכי הפנכה, מכל מצחצחי הנעלים, מכל אלה שמעלתם היחידה היא הפה המלוכלך שלהם כמו דיסטל וגולטיב, רפות שכלם כמו ואטורי וקרעי או ביריונותם כמו אלמוג כהן (האיש שאוהב לתלוש שיניים), את הדברים הבאים אני מקדישה לשניים שהם הגרועים שבמשרתים, הנבזיים שבהם, הציניים שבהם, אלה שלא רק אימצו את האידיאולוגיה של מרכז הליכוד – כוח, כסף וג'ובים – אלא הפכו אותה לכזו ואין בלתה, ותמורתה הם יהיו מוכנים לעשות כל מלאכה בזויה.

גבירותי ורבותי קבלו את המייצגים האולטימטיביים של תרבות הכלום ושום דבר, האני ואפסי עוד – קבלו את אמסלם דוד ומירי רגב.

והשבוע הזה היה השבוע של שניהם, השבוע בו הם הציגו לציבור את כל מה שיש להם, את כל מומחיותם, את כל מה שמאפיין אותם, את כל תכליתם, את הסיבה לכך שהם ישובו ויבחרו בפריימריס של מפלגת הפשע כי הם מהווים האורים והתומים של מה שהיתה פעם מפלגה לאומית ליברלית והפכה, תחת שלטון נתניהו, למפלגה פשע מושחתת, טבולה בלאומנות, דת ושנאת כל מי שהוא לא הם.

ובכן, ראשון עלה לאולפנים אמסלם דוד ובשפה הרהוטה המאפיינת אותו שימש כתליין והכניס אנשים רבים וטובים לכלא, ככה סתם - מבלי שעברו על החוק, ללא משפט, ללא ראיות, ללא הליך הוגן.

ככה סתם – כי הם מפריעים לו להמשיך בהפיכה המשטרית בה הוא יוכל למנות את החברים שלו לג'ובים ואף אחד לא יגיד לו מה לעשות.  ככה סתם – כי הוא חושב שהם אשכנזים עשירים והוא הרי שונא את כל האשכנזים העשירים חוץ מהאשכנזי העשיר שמזחיל אותו על גחונו תמורת הג'וב של שר לענייני מניאקים ורולקסים.

ככה סתם – כי הוא חושב שהמדינה שייכת לו ובאפשרותו להעניש את כל אלה שגורמים לרגשות הנחיתות שלו לגאות, כל אלה שהוא רואה בעיניים כלות שיכולים לזכות בתפקיד בזכות כישוריהם ולא בזכות זחילה וצחצוח נעליים של איש שהוא מתעב עד עמקי נשמתו, אבל אין לו ברירה אלא להרכין ראש ולקבל את הכאפות "באהבה".

שניה היא מירי רגב, רק שבה מחופשה ביוון, אחרי שפורסם עליה תחקיר שהרעיד את אמות הסיפים לגבי מידת השחיתות שעולה בחיי אדם, וכבר שבה לתפקיד שייעדה לעצמה במפלגת הג'ובים – תפקיד העמה המזרחית הפשוטה, זו שמדברת בשפה "עממית", כלומר שפה זולה ובשגיאות, זו שבבוקר משתטחת על קבר יוני נתניהו ומצטלמת, שכולם יראו את הכבוד שהיא חולקת לראש שמינה אותה לשרה, והופ, ערב שבת היא כבר במטבח, טורחת על חלות לכבוד שבת, כי זה הרי מה שעושות עמות מזרחיות פשוטות, הן או משתטחות על קברים או טורחות במטבח, הן לא חלילה לומדות ומקבלות תפקידים בכירים, הן לא חלילה דעתניות, הן לא חלילה משתמשות בתפקיד שניתן להן כדי לקדם אוכלוסיות חלשות על ידי דאגה להנגשת מערכות החינוך, הבריאות, המשפט לאוכלוסיות חלשות – הן בדלת אמותיהן, קטנות קטנות, בתלויות בספונסרים אשכנזים עשירים.

שני אלה מייצגים נאמנה את 15 שנות שלטון הנאשם שהפכו את ההשכלה, המקצועיות, הידע, הכישורים, הענייניות למילים גסות, לשמות גנאי ואל קדמת הבמה הובאו כל אלה שאין להם כישורים ומקצועיות – וכשאין כישורים ומקצועיות, כשכל הארסנל הוא פה מטונף ונאמנות לבוס, משתמשים בפה המטונף כדי ללעוג לאלה שיש להם כישורים ומקצועיות, מסיתים, מקללים, מתלהמים, מכניסים אותם לכלא – אחרת אין דרך להצדיק את המינוי המופרך והשכר המופקע.

אמסלם ורגב הם המייצגים האולטימטיביים של שלטון הנאשם, הם מייצגים את תת התרבות שצמחה פה שהעלתה לגדולה אנשים לא בזכות כשרונם ומקצועיותם אלא רק בזכות נאמנותם, תרבות הג'ובים, תרבות המגיע לי כי הגעתי ממרוקו, תרבות האין בושה, תרבות הקנאה והרוע המפוזרים בנדיבות כלפי כל מי שהוא לא הם, תרבות האשמות השווא והדה לגיטימציה לאנשים רק בגלל מוצאם, תרבות השופוני ינאס הנה אנחנו מזרחים עממיים ולכן מותר לנו לצחוק על אשכנזים ולהכתים את שמם ולהפוך אותם לעוכרי ישראל, תרבות ספירת הרולקסים והמרצדסים, תרבות הלמה מי זה אובמה, למה מי זה אהרן ברק, למה מי זו שקמה ברסלר – יאללה יאללה כולם לכלא לשארית חייהם.

רק להזכיר לשני ערלי הלב האלה שכשנתניהו צריך צוותים מקצועיים אז הוא שולח את אהרן ברק להאג ואת הצוות של המחלקה הבינלאומית להגן על ישראל, כי הוא עצמו יודע ששני אלה טובים רק לצורך הסתה פושעת, ההסתה שהקנתה לו את כסאו. 

ראו גם:

48 שנה מול 48 שעות