האיש שהבטיח להילחם בבירוקרטיה, אבל לא הבטיח לקיים ... חלק שני

אפילו מבקר המדינה (אני מכנה את מתניהו (כן זה שמו....) אנגלמן, שהביא איתו רוח רעה למוסד ביקורת המדינה. תחת הכסות של "מהפכת הביקורת הבונה".  אנגלמן שקודם לתפקידו על ידי נתניהו, מבלי שיש לו ניסיון רלוונטי בתחומי המשפט או הביקורת נמצא שהוא בדרך כלל מסרס, מצנזר ומרוקן מתוכן את דו"חות הביקורת, אפילו הוא מציין בדו"ח שהגיש במרץ 2020 כי ה World Economic Forum (WEF) בחן 16 קריטריונים הקשורים בקושי לעשות עסקים במדינות. הארגון ציין כי הגורם המקשה ביותר לעשות עסקים בישראל הוא חוסר יעילות ובירוקרטיה במגזר הממשלתי. בדו"ח מפורטים הגורמים המקשים ביותר לעשות עסקים בישראל.

בשנת 2017 נמצא כי בישראל הייתה בעיה זו כחמישית מהקושי הכולל ושווה בקירוב לקושי המצטבר שהוצג מתשעה גורמים אחרים שנבחנו גם יחד. בדוח WEF לשנת 2018 ישראל הידרדר בקריטריון נטל הרגולציה למקום ה-59 מבין 140 מדינות בשל הרמה הגבוהה של העול הפיננסי שבו על העסקים לשאת בכדי לעמוד ברגולציה.

בדו"ח המבקר מציין כי ישראל  מדורגת  נמוך מבין המדינות  בOECD-  וכי יש מקום  לחזק את הפיקוח והמעורבות של הגורם המנחה בישראל - אגף ממשל וחברה במשרד רוה"מ.
למרות החלטות הממשלה מאז 2014 ופעולות המשרדים השונים להקטנת הנטל הבירוקרטי, מצבה היחסי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, הורע במשך כמה שנים לעומת מיקומה היחסי.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד רוה"מ כי בחינת ביצוע תוכנית החומש מעלה שמשרדים רבים טרם סיימו לגבש רבות מהתוכניות שהיו אמורות להתגבש בשנים 2015 ו.2016- רק 12 מכ41- תוכניות מבוצעות באופן מלא. הגיבוש של תוכניות רבות שהמשרדים היו אמורים לבנות בשנת 2017 נדחה בפועל לשנים עתידיות.

בקיצור חלטורה ושמה ממשלה: נתניהו חילק סמכויות כמו צ'ופרים - והקריב את הסיכוי ליעילות

 29 משרדים היו בממשלה ה–34 היוצאת. בממשלה הנכנסת, ה–35, יש 32. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתברר, ברא משרדים כראות עיניו, וכרוח הטובה עליו, בלי לשאול איש, בלי להתייעץ, וכמובן בלי לשקול שיקול ממלכתי כלשהו.

התרגלנו כבר לציניות של נתניהו, שדואג לעצמו על חשבון האינטרס הממלכתי, אבל מלאכת הפאזלים של הקמת ופירוק משרדי ממשלה הגיעה הפעם לנקודת שפל חדשה והגחמות של נתניהו מסכלות את כמה מהפעילויות הממשלתיות הרגישות ביותר.

אין ספק כפי שנכתב בדו"ח שהפיק צוות בין-משרדי, שבחן את גודלה של ממשלת ישראל ב-2015 ושוב ב-2018, והמליץ את הקטנת מספר המשרדים ל–17 ומצא כי יש קשר ישיר בין מספר המשרדים ובין האפקטיביות של הממשלה, כלומר הבירוקרטיה , "קיים קשר מובהק בין מספר משרדי ממשלה לבין היעילות של המגזר הציבורי, כך שבמדינות בהן מספר משרדי הממשלה קטן, המגזר הציבורי פועל באופן יעיל יותר. זאת בשל מיעוט בירוקרטיה פנים ממשלתית ויכולת לראות תמונה רחבה בתהליך קבלת ההחלטות".

בקיצור הוא הבטיח להילחם בבירוקרטיה אבל לא הבטיח לקיים.

לדו"ח המלא https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70a/103-Bureaucracy-Nagish.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1

בתמונות וטבלאות המצורפות:

החלטות ממשלה נבחרות שהתקבלו בשנים 2007-2017

להקלת עשיית עסקים בישראל

הגורמים המקשים ביותר לעשות עסקים בישראל מתוך דו"ח המבקר