האם הייתה הונאת בחירות בארה"ב?

אני חייב לסגור את הפרק הזה ולסכם בכמה מילים מה דעתי על הזיופים בארה"ב כי הנרטיב השולט במדיה הוא שלא היו זיופים משמעותיים ושג'ו ביידן ניצח בצורה הוגנת. לא זו בלבד, כל מי שחושב, כמוני, שהיו זיופים בהיקף משמעותי, נתפס כחובב קונספירציות במקרה הטוב וחותר תחת הדמוקרטיה במקרה הרע.

ההערכה שלי, וזו אמנם הערכה סובייקטיבית אך מבוססת על הרבה מאד חומר שקראתי וניתחתי בחודשיים וחצי האחרונים, היא שאם רק הקולות החוקיים היו נספרים טראמפ היה מנצח.

אסכם את דעתי במספר נקודות קצרות וקלות להבנה:

1. למרות שהפער נראה כגדול, רוב הציבור לא יודע או מבין שמספר הקולות שנדרש לזייף כדי להפוך את ההכרעה היה זניח יחסית למספר הקולות הכללי. פחות ממאה אלף קולות מתוך 150 מיליון (שזה פחות מפרומיל) נדרשו כדי להביא לניצחון ביידן. לדעתי, ההטיה התבצעה בשש ערים בהן כל המנגנון הוא דמוקרטי ושלט באירועים:
   - פילדלפיה, פנסילבניה
   - אטלנטה, ג'ורג'יה
   - דטרויט, מישיגן
   - מילווקי, וויסקונסין
   - פיניקס, אריזונה
   - לאס ווגאס, נבדה
   
   
2. הזיוף התבצע לדעתי בשלושה שלבים:
   - יצירת מספר גדול של קולות לא חוקיים בהצבעה המוקדמת בדואר:
   (אנשים שלא זכאים להצביע, אנשים שהצביעו במקום אנשים אחרים, ועוד)
   - במהלך הלילה, מעקב אחרי התוצאות בזמן אמת במרכזי הספירה בתקווה שהקולות בדואר, שנספרו לאחר הקולות הפיזיים, יאזנו את ההצבעה הפיזית שהייתה בעד טראמפ.
   - כאשר ההצבעה הפיזית  בעד טראמפ הייתה מאסיבית מדי, עצירת הספירה ו/או סילוק המשקיפים והכנסת טפסי הצבעה שהוכנו מראש כאילו היו טפסים שהגיעו בדואר.
   
   
3. לכל שלושת השלבים יש מאות תצהירים ודו"חות שמוכיחים אותם (חלק גדול מהם הוגש לבית משפט כראייה וקראתי אותם בעיון, מה שרוב האנשים שפוסלים לחלוטין את טענותיי לא עשו) . מעולם לא היה מצב שמספר רב של ספירות נעצר באמצע הלילה בצורה פתאומית לצורך מהפך חד והדבר מחשיד מאד את אמינות הספירה. מעולם גם לא הייתה כמות כזו של הצבעות בדואר. אין ספק שנקבעו כאן תקדימים רבים לעומת בחירות אחרות.
   
   
4. גם הסטטיסטיקה מראה שהתוצאות פשוט לא יכולות להיות הגיוניות. לא יתכן שאחוז הפסילות של הצבעות בדואר עקב נתונים לא נכונים על המעטפות ירד מהבחירות הקודמות ממספר אחוזים לשברירי אחוז. לא יתכן מבחינה סטטיסטית כי מתוך כ- 70000 קולות ביידן יזכה ביותר מ-95%, ולא משנה באיזה אזור בחירה מדובר. כל אלו הם נתונים בלתי אפשריים ויש עוד רבים כאלו שלא ניכנס אליהם כאן.
   
   
5. בתי המשפט מעולם לא הגיעו לשלב של שמיעת ההוכחות והעדיפו לדחות את כל התביעות על בסיס פרוצדוראלי של זכות עמידה, שיהוי, ערכאה לא מתאימה וכו'. זה נכון לצערי גם לבית המשפט העליון. אפשר לנתח מדוע בתי המשפט לא רצו לעסוק בכך (חשש ממהומות ומחאות? רצון ליציבות? לחצים מבחוץ? ) אבל מעולם לא העיד נותן תצהיר בבית משפט על האירוע עצמו (לעומת מספר רב של עדויות שנשמעו בבתי המחוקקים ועשו רושם אמין ואותנטי).
   
   
6. חלק גדול מהזיופים התאפשר על ידי שינויים בנהלי ההצבעה והספירה שנעשו, גם על סמך מומחים גדולים לחוק האמריקאי, בצורה לא חוקית ולא חוקתית. הבעיה שגם במקרים שזה נעשה כך, לא ניתן היה לעשות ביצים מהחביתה הזו, כי תיקון העוול היה מוחק כמות גדולה של הצבעות חוקיות גם כן. זו הסיבה שהמעבר על החוק התקבל כעובדה שלא ניתנת לשינוי.
   
   
7. מה לא היה?
   הקראקן היה הסחת דעת שמעולם לא סופקו לה הוכחות מספקות. גם אם מערכת דומיניון ניתנת לפריצה ומאפשרת למפעליה לבצע שינוי מאסיבי של קולות, ראיית הזהב שהדבר אכן נעשה לא סופקה. הקישור לונצואלה, הטענה לשינוי קולות בפרנקפורט ובספרד, הקישור לאריק קומר, כל אלו לא בוססו וחרושת השמועות סביבן פגעה אנושות בטענות הלגיטימיות שפירטתי קודם. בתחילת הליך הערעור תליתי תקוות רבות באנשים כמו סידני פאוול ולין ווד, על בסיס הרקורד המרשים שלהם, אבל בהדרגה, כפי שעוקבי הרבים ראו, התחלתי להטיל ספק גדול באמינות טענותיהם ואף חטפתי הרבה על הראש מחלק מאותם עוקבים. מבחינתי, זהו לקח שצריך להפיק.

לסיכום, לי ולרבים אחרים (כמעט מחצית מהבוחרים האמריקאים על פי סקר רסמוסן) יש ספקות גדולים לגבי תוצאות הבחירות והלגיטימיות של ביידן כנשיא. ספקות אלו לעולם לא יתפזרו כי יש מאמץ מרוכז לדכא כל מחשבה עצמאית וחקירה בנושא. היה לי חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם כדי שכולכם תוכלו להרים ראש בגאווה ולדעת שגם אם הפסדנו במערכה, נלחמנו למען האמת ונמשיך להילחם עליה.