האם השופטים בישראל ממנים את עצמם?
24.03.23 / 13:44
הסיסמה הזאת שמופצת פשוט לא נכונה - השופטים בישראל, גם אם מאוד ירצו, לא יכולים למנות את עצמם! בוועדה לבחירת שופטים הם מהווים 3 מ 9 והפוליטיקאים 4 מ9 כאשר צריך רוב לבחירת שופט בעליון של 7 מ 9 – כלומר בלי הסכמה מלאה של הפוליטיקאים – אי אפשר למנות שופט לעליון (ולמנות שופטים לשלום ולמחוזי צריך 5 חברי ועדה מ9 וכאמור השופטים הם 3).
עוד בכתבה - האם השופטים בעליון שמאלניים? האם הם הגיעו ממשפחות אליטיסטיות עשירות? האם הם קליקה סגורה?
פרומו - 12 מתוך 15 השופטים בעליון נולדו בארץ, 5 מהם למשפחות מצוקה, 5 שופטי העליון גדלו והתחנכו בישיבות ותיכוניים דתיים.
מציאות מול סיסמאות -
מינוי שופטים לבית המשפט העליון מחייב את התמיכה של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים. על פי תיקון לחוק יסוד — השפיטה - נדרש רוב של 7 חברי ועדה מתוך 9 כדי למנות שופט לבית המשפט העליון כך ששופטים (שהם 3 מתוך 9 בוועדה לבחירת שופטים) לא יכולים למנות את עצמם אבל גם פוליטיקאים (שהם 4 מתוך 9 בוועדה לבחירת שופטים) לא יכולים למנות שופט בלי הסכמה של השופטים. צריכה להיות הסכמה נכון להיום.
על פי התוכנית החדשה – הפוליטיקאים לבד יוכלו למנות שופטים.
כדי למנות שופט לבית המשפט המחוזי או השלום – גם השופטים לא יכולים למנות אותם בעצמם שכן נדרש רוב ל 5 מ 9 ומספר השופטים בוועדה הם 3 מתוך 9 .
על פי התוכנית החדשה – הפוליטיקאים לבד יוכלו למנות שופטים בשלום ובמחוזי כמו בעליון.
ההצעה המרוככת למינו שופטים?
השיטה "המרוככת" החדשה המוצעת - תאפשר לקואליציה למנות נשיא בית משפט עליון ושני שופטים מטעמה לבית המשפט העליון בכל קדנציה (כלומר בכל פעם שיהיה בחירות חדשות) ואת השאר באמצעות ועדה מאוזנת.
לפי ההצעת החוק, כל ממשלה נבחרת תוכל למנות מטעמה 2 לבית המשפט העליון - כלומר הם יהיו מוגדרים כשופטים "מטעם" המפלגה (כולל נשיא בית המשפט העליון). לתפקיד זה הם יוכלו למנות את כל מי שליבם חפץ כולל מי שלא היה שופט יום אחד בחייו.
קחו בחשבון שאחרי כ 3 מערכות בחירות –בית המשפט העליון יהפוך להיות צבוע פוליטי לחלוטין.
האם בית המשפט העליון שמאלני?
בית המשפט הפך מיעד מבוצר שאין נוגעים בו ושמנוהל כאליטה, לבית משפט מאוזן הרבה יותר, אך עדין יש להעשיר אותו בייצוג נוסף מהפסיפס של העם.
מגמת הריסון והשמרנות של בית־המשפט העליון נמשכת זה עשור.
עובדתית - 9 מתןך 15 שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיום, נבחרו על ידי ממשלות נתניהו.
עובדתית - 7 מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון - מוגדרים ימניים/שמרניים. הגיעו מבתים ימניים (לא ניתן לקבוע רשמית מה עמדותם הפוליטיות מאז שמונו לשופטים) 2 מהשופטים חיים וגרים בהתנחלויות.
עובדתית - 5 מתוך שופטי בית המשפט העליון למדו בתיכונים דתיים ובישיבות ואחד אף הוסמך לרבנות.
שופטים אליטיסטים וקליקה סגורה?
עובדתית - 12 מתוך 15 השופטים בבית המשפט העליון - נולדו בישראל.
קשה להגדיר ישראלי שנולד, התחנך, גדל וחי בישראל 60 שנה כמשהו אחר מלבד צבר.
עובדתית - 5 מתוך 15 השופטים, גדלו בבתים שנחשבו למשפחות מצוקה, 2 מהם גדלו במעברות.
עובדתית - 5 משופטי בית המשפט העליון גדלו והתחנכו בפרייפריה (4 מתל אביב, 2 מירושלים, 2 מחיפה, 1 מרמת גן, 1 מהרצלייה).
האם שופטי בית המשפט העליון נשלטים ע"י הפרקליטות?
עובדתית - רק 2 מהשופטים עבדו כעורכי דין בפרקליטות
בארה"ב הפוליטיקאים בוחרים שופטים?
טענה רווחת של תומכי השינוי בוועדה למינוי שופטים היא - בארה"ב, פוליטיקאים ממנים את השופטים. מאחר וארה"ב היא דמוקרטיה השיטה היא דמוקרטית.
נכון, נשיא ארה"ב הוא זה שמציע את השופטים לבית המשפט העליון, אבל הוא זקוק לאישור הסנאט שנבחר בנפרד ממנו ושבמקרים רבים הוא לא בשליטתו ובסמכותו לפסול את מועמדי הנשיא. זה קרה עשרות פעמים בהיסטוריה של ארה"ב. אין שם שליטה מוחלטת מובטחת של הרוב הקואליציוני במינויים כמו שבישראל מבקשים שיהיה.
בנוסף יש הבדל בין בחירה של מספר רב של חברי סנט לבין ועדה בת מצומצמת של פוליטיקאים שהיא עצמה ממונה ונבחרת בקפידה כנאמני ראש הממשלה ושר המשפטים.
בנוסף, לארה"ב יש חוקה משוריינת של זכויות אדם שאין בישראל.
בנוסף בארה"ב יש גם פיזור של כוח שיפוטי בין הממשל הפדרלי ו–50 מדינות — שבהן אין כל סמכות לבית המשפט העליון הפדרלי. כלומר, השיטה בארצות הברית מבוססת על פיזור הכוח ועל איזונים ובלמים אפילו בתוך המערכת השיפוטית, ואילו בישראל, השתלטות על מינוי השופטים מעבירה לקואליציה שליטה מוחלטת בכל המערכת.
