האם חסימת צירי תנועה, הפרעת מנוחתם של תושבי שכונות אקראיים, היא אלימות?
13.10.20 / 20:16
מוטי קלינמן בטורו "בעט נובח" מעלה לדיון שאלה מאוד אקטואלית ומזכיר: פרופ' יעקב טלמון, שנפטר ב-1980, עסק בהיסטוריה, לא בפוליטיקה. אך עם זאת, אולי כדאי לבחון כיצד היה מגיב לארועי היום.
פרופורציות. *
"קיימת צורת אלימות שאינה בת לוייתה של כפייה מגבוה", טוען טלמון, "אלא היא באה מלמטה וכל עיקרה מזיגה של תגובה אינסטינקטיבית ושל גילוי רגש מוסר כאחד. זוהי תגובת יאוש של "כלו כל הקצין" נגד מעשי נבלה, עוול אכזרי ועיוות-הדין. תגובת-זעם זו מסוגלת להביא להסלמה - ממחאה שבמלים עד למעשים אלימים ואף הרג.
הזעם הזה הוא נכס יקר ביותר של תרבותנו. הסלידה העזה הזאת, יש בה כדי להרתיע קצת בני-בליעל. אפשר שבלעדיה היו נפרצים כל הסכרים של אלימות והפקרות".
"נדמה לי", כותב טלמון, "שההבדל המהותי בין האלימות ה"מתגוננת" הישנה לבין האלימות ה"מתגוננת" בעידן האלימות", (היום...), "המתמשך במובן-מה מאז המהפכה הצרפתית עד הגיעו לשיא במאה שלנו, הוא בכך, שהאלימות של המאות הקודמות היתה בעיקרה מהסוג של תגובת יאוש או זעם, ואילו בעת החדישה האלימות ה"מתגוננת" היתה למוקד של אידיאולוגיה ומכשיר בתוך מסכת של תכנון תמורה מרחיקת-לכת... "
עכשיו אתם מוזמנים לחבר את המשפט האחרון לשלטים שמניפים לאחרונה, הפעילים השונים, מכל צידי הגשר והצומת הקרוב למקום מגוריכם.
האם הפצת פאנדמיה היא אלימות? לזאת לא נדרש טלמון. האם חסימת צירי תנועה, הפרעת מנוחתם של תושבי שכונות אקראיים, היא אלימות? נראה שעלינו להתאמץ ולחשוב בעצמנו.
*בעידן האלימות, עם עובד ירושלים תשל"ה
