הדרך מאושוויץ לגשר במחלף חמד, עוברת ב"מצודת זאב".

ראש השנה אחר פתחנו ובאמת שקיוויתי שלפחות בימים אלו לא אחוש צורך להתבטא בנושא הרובץ על כולנו כעול כבד ומאיים למחוץ את שאריות האחדות במדינה.

קיויתי שטורי זה יעסוק בחיובי ובמאחד בינינו. אז קיוויתי...

מכיוון  שהבוקר שלח לי אדם משכיל, תומך ליכוד מושבע, סירטון שנועד "להוכיח" כי פעיל הליכוד הידוע לשימצה, רמי בן יהודה הוא שהותקף תחילה, פיזית, על הגשר בארוע המפורסם (עת חבט בפניו של אל"מ (מיל.) רמי מתן מגיבורי מלחמת יום הכיפורים.

ואכן, גם ללא סירטון זה, הרי שגם Y NET פירסמו סירטון,  בו בן יהודה מנהל "דיאלוג" זועם עם המפגינים ואחד מהם חובט בו בדגל המונף שבידו, כשהדגל נכרך סביב פניו. אך מכת האגרוף האמורה שלו לרמי מתן לא היתה באותו רגע, אלא כדקותיים לאחר מכן. אלא שבסירטון ההוא קשה לשמוע את שנאמר שם. ולכן פתחתי את הסרטון שנשלח אלי (ופורסם בטיק טוק) והזדעזעתי . כי ה"בלעם" ששלח לי אותו בא לקלל ונמצא מברך – בהיפוך ובהשאלה.

זאת מכיוון שמתחילת הסרטון רואים את החלאה זועק לעבר המפגינים "אמא שלך שירתה אצל היטלר" ועוד ביטויי נאצה שכאלו וכל שאירע אירע בהמשך ישיר לכך.. ולטעמי מתגמד אל מול כוונת הזדון של הנבל שבא להתגרות וחולל מהומה וזהו הביטוי בו בחר.

ונכון, הליכוד הודיע שהם "השעו אותו עד לבירור הנושא".  אתם מוזמנים להאמין שלא נראה אותו שוב בשרותם ובשכר תוך שבוע שבועיים...

---------------------------------------------------

ברשותכם אעבור לראשית יוני 1944 . אמי ז"ל ושלוש אחיותיה על הרמפה באושוויץ-בירקנאו. מופרדות ע"י מנגלה וחבורתו מהוריהם ואחיינה הפעוט שנשלחו לתאי הגז.. בעוד הן נשלחות  לשמש כוח עבודה חינמי לתעשיית הנשק של הצורר.

אין לי מושג מה חלף בראשה אותו רגע וברגעים שלאחריו עד לשחרורה ע"י האמריקנים. אך אני מניח כי מדי פעם חלמה על היום בו יובס הצורר ודם הנרצחים יינקם. ואכן, היא ואבי ז"ל ועוד מאות אלפי ניצולים, נקמו בדרך הכי משמעותית. עלו ארצה והיו שותפים ליצירה ולהקמת מדינה יהודית וצבא עברי.

אך אני כן יודע מה חלף בראשה ביום הכיפורים 73 עת פרצה המלחמה האיומה ההיא ואני, בנה, בחזית סיני. 

ואני מניח שמחשבות דומות חלפו במוחן של אמו של רמי מתן ואמותיהם של מרבית המפגינים שעל הגשר, שלפי גילם, השתתפו מן הסתם במלחמה ההיא.

וכאשר החלו להגיע הבשורות הקשות משדות הקרב, הן חשבו מן הסתם, כל אחת בדרכה, על סכנת השואה המחודשת וייחלו שעמם וכמובן בנם/ בניהם ישרדו.

ואנו שרדנו, לפחות מרביתנו. הקמנו משפחות ותרמנו איש איש בדרכו לחברה ולמדינה, זוכרים תמיד את שחוו אמותינו בשעתו ואת שעבר עלינו במרחבי סיני ובסלעי הגולן ומבטיחים לעצמנו שסכנת הקיום שוב לא תרחף מעל מדינת ישראל, כפי שריחפה ב1973.

וזה מה שגורם לנו לחוש מעורבות כה רבה בפוליטיקה, משני צידיה. ולרמי וחבריו לצאת לגשרים.

איני יודע עד כמה נצליח להשפיע. מי במקלדת ומי בכרזות ודגלים מונפים, אך דבר אחד אני יודע בוודאות.  שאיש מאיתנו לא ישתוק כאשר זבל אנושי ברכב ומשכורת של מטה הליכוד, משתמש במילים שטניות אלו בדברו על אמותינו, והשמיים של אלו המכונים "השפויים" בליכוד לא רעדו.