הסכם השלום החדש- 18 הערות ומחמאות גם !

$(function(){setImageBanner('b3f5d390-c8b8-4d78-8550-001a485136df','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,45931,'Image','');})

דברים בשם אומרם:
עו"ד דניאל חקלאי במאמר מנומק על הסכם השלום עם האמירויות ובחריין והשפעתו על מציאות חיינו כיום ובעתיד.

פרטי

1. הסכם שלום נחתם עם מדינות אויב. מצרים וירדן בעבר. אולי לבנון ועירק בעתיד. סוריה ואירן מוגדרות גם הן כמדינות אויב. ועימן גם יש התלקחויות צבאיות בסוריה. הלוואי שבעתיד נוכל לחולל עימן מציאות אחרת.

  1. איחוד האמירויות ובחריין אינן מדינות אויב. זהו לא הסכם שלום אלא הסכם נורמליזציה. עקרונית, זה מבורך. אולי גם קדימון לקראת נורמליזציה עם עומאן ואפילו עם ערב הסעודית.

 

  1. זה גם מפריך את הטענה שלנו משמאל שלפיה העולם הערבי לא יסכים לנורמליזציה עם ישראל ללא התקדמות כנה לפתרון ישראלי-פלסטיני. מתברר שחלק מהעולם הערבי כן מסכים לכך גם בלא התקדמות עם הפלסטינים. ומיד הסתייגות מהערה זו: בלא ביטול תכנית הסיפוח, זה לא היה קורה עם איחוד האמירויות ועם בחריין.
  2. אבל יש מספר נקודות בעייתיות וחמורות שאסור לשכוח. הן קריטיות. הנה הן.

 

  1. מדובר בהסכמים שפרטיהם חשאיים. זה בלתי נסבל. שרי הקבינט אינם יודעים מהם הפרטים. שרי הממשלה אינם יודעים מהם הפרטים. חברי הכנסת אינם יודעים מהם הפרטים. אזרחי מדינת ישראל אינם יודעים מהם הפרטים. חשאיות זו והותרת המידע בידי אדם אחד וקומץ מקורביו, הן מאפיין של דיקטטורות. לא של דמוקרטיות. חובה לפרסם.
  2. ההסכמים לא הובאו לאישור הקבינט, הממשלה והכנסת. אזרחי המדינה בחרו לכנסת. מינו את חברי בית המחוקקים. בית הנבחרים. הכנסת הנבחרת לא אישרה כלום. גם לא הממשלה שבחרה הכנסת.
  3. כשנוח לנתניהו ויריב לוין, הם מספרים לנו שהכנסת היא הריבון ומה פתאום בג"צ מתערב. אבל עכשיו הכנסת כבר אינה הריבון מבחינתם. הריבון הוא נתניהו שמרבית הבוחרים הצביעו נגדו עד למסע העריקה וגניבת הקולות המרהיב שבוצע בידי אנשי ישראל לפני הכל, גילוח השפם וגלגול העיניים.
  4. אז שוב: בדמוקרטיה צריך אישור ממשלה וכנסת להסכם מדיני.

 

  1. שקר השלום תמורת שלום: כאמור, לא שלום אלא נורמליזציה. לא היה שום סכסוך טריטוריאלי עם איחוד האמירויות ובחריין הרחוקות ולכן לא ברור אילו שטחים היינו אמורים להחזיר להן תמורת שלום לפני שהגיע המושיע שיצר שלום תמורת שלום.
  2. וגם להפך: נתניהו הציג בתעמולה מטעמו (שלאחר פרסום הנורמליזציה עם איחוד האמירויות) את הסכם השלום של בגין עם מצרים כדבר שלילי בשל השבת השטחים. ביטול הישגם האסטרטגי ההיסטורי של בגין, ויצמן ודיין במחי יד מגלומנית אחת.
  3. מתחשק להגיד לו: בוא תספר לנו כיצד היית מגיע לשלום עם מצרים ללא השבת שטחים. או לשלום עם ירדן ללא תיקוני גבול. בתמצית: אין צורך בהחזרת שטחים כשמדובר בנורמליזציה עם מדינות ערביות רחוקות עימן לא הייתה מעולם מלחמה ולא היה שום סכסוך טריטוריאלי. ואין אפשרות לשלום עם מדינה קרובה עימה היה סכסוך טריטוריאלי ללא החזרת שטחים, נסיגה משטחים כבושים או פשרה טריטוריאלית כלשהי.
  4. שקר המגלומניה והכחשת המהפך האסטרטגי שחולל הסכם אוסלו המוכפש: אני ואני ואני ואני. אבל היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין, עומאן וקטאר נוצרו בעקבות הסכם אוסלו ובזכותו. כך גם השלום עם ירדן. זוכרים את נאומו של שר החוץ פרס בפסגת הליגה הערבית בתקופת ראש הממשלה רבין ז"ל? זוכרים את המפגש של ראש הממשלה פרס עם מנהיגי קטאר ועומאן ב-1996? זוכרים את פתיחת הנציגויות ההדדית עם נסיכויות המפרץ לאחר ההכרה המדינית בין ישראל לאש"פ? כל זה לא היה קורה אלמלא הסכם אוסלו שאותו מכנה נתניהו אסון אוסלו.
  5. בקיצור: כשם שהנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין אינה מתקרבת בחשיבותה להסכם השלום שעליו חתם בגין עם מצרים (אבל היא חשובה), כך גם ברור שנתניהו נישא על כתפי רבין ופרס שגיבשו את הסכם אוסלו והובילו לשלום עם ירדן ולתחילת הנורמליזציה עם מדינות המפרץ.
  6. היבט מטריד נוסף הוא הנטיות הדיקטטוריות של נתניהו. כתבנו עליהן רבות. דיברנו עליהן. הסכנה מוחשית. שימו לב עד כמה נוח לנתניהו במחיצת הנסיכים הלא דמוקרטיים מהמפרץ. נוח מאד. לא בכדי צייץ שישראל ואיחוד האמירויות הן שתי דמוקרטיות ואז מחק את הציוץ המביך.

  1. איחוד האמירויות ובחריין הן דיקטטורות. נסיכויות. וכל עוד ישראל ממשיכה להשליט דיקטטורה צבאית בגדה לצד משטר אפרטהייד שם, גם היא לא תהיה דמוקרטיה. וככל שניתן לדבר בכלל על דמוקרטיה בתחום מדינת ישראל הריבונית של 1967, מחולל המגלומן חורבן נורא של ההיבטים הדמוקרטיים שנותרו. הכל מונח לנגד עינינו.
  2. אז איננו יודעים על כל פרטי ההסכמים עם מדינות המפרץ. אבל דבר אחד ידוע לנו ולטעמי הוא דבר מסוכן שטומן בחובו אשליה: נתניהו מנסה להראות שניתן להגיע לנורמליזציה עם חלק ממדינות ערב בלא להתקדם בתהליך המדיני עם הפלסטינים. אין ספק שזה מצליח לו. בחסותו של טראמפ ובחסות אינטרסים כלכליים וצבאיים רבי עוצמה, זה אכן קורם עור וגידים. ההסכמים הללו יכולים להיות מבורכים אם אכן יעניקו רווחה כלשהי לישראלים ולערבים ולא רק למספר בעלי הון, סוחרי נשק ואנשי עסקים. הם יכולים להיות מבורכים אם אכן יועילו לקידום אווירת הפיוס במזרח התיכון. אך ככל שמטרתם היא בידוד הפלסטינים והנצחת הכיבוש (וזוהי כמובן מטרה קבועה של נתניהו), מדובר בבשורה רעה הן לפלסטינים והן לישראלים.
  3. דמוקרטיה ישראלית אינה אפשרית כל עוד אנו שוללים בשיטתיות זכויות אדם ואזרח וכן ריבונות מדינית מהפלסטינים. הנצחת הדיקטטורה הצבאית ומשטר האפרטהייד בגדה בחסות הנורמליזציה עם הנסיכויות מהמפרץ, הם דבר נורא. ואני חושש שהסכמי הנורמליזציה (תמיד דבר מבורך) טומנים בחובם חיזוק להנצחת המצב הבלתי דמוקרטי והבלתי נסבל הזה.
  4. נאחל לאזרחי מדינות המפרץ שיזכו בעתיד במשטרים דמוקרטיים. נאחל זאת גם לאזרחי סוריה ואיראן. נאחל זאת לעצמנו. לישראלים ולפלסטינים. לגבינו - הישראלים והפלסטינים - עלינו גם לפעול במרץ כדי להבטיח זאת. אך בינתיים מותר לברך על הסכם נורמליזציה, למקם אותו במתחם האמיתי שלו (נורמליזציה ולא שלום), לדרוש את אישורו בידי הקבינט, הממשלה והכנסת, לדרוש לחשוף את פרטיו לעיני הציבור, לדרוש שהסכם זה לא יוליד את העמקת השליטה הצבאית הנצחית והאלימה בפלסטינים, ולדרוש שהסכם זה לא ישמש להגברת המתיחות מול איראן (ככל שזה תלוי בצד הישראלי. לא הכל תלוי בצד הישראלי כמובן).
  5. וכמובן חשוב להימנע מסינוור: גם הסכם נורמליזציה אינו אמור להשכיח מאיתנו שנתניהו הוא מגלומן מסית ומשסה שמוביל לחורבן שלטון החוק ומרכיבי המשטר הדמוקרטי שישנם, אדם שמשליט תרבות כזב והפחדה וחנופה, מנהל גרוע שהמיט סבל כלכלי על מיליוני ישראלים, ואנטי מנהיג שמדיניותו הכלכלית ריסקה את מדינת הרווחה, מנעה כל סיכוי לקניית דירה ממיליונים, שיעבדה ישראלים רבים לשכר דירה מופרך ולמשכנתא עד גיל 65 ויצרה אומללות קיומית ופערים עצומים במדינת ישראל.
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה