הצביעות: קווים לדמותה !

ביום שישי האחרון, קראתי את מאמרם של מושיק קוברסקי ודן נחמן בנוגע למערכת הבחירות בארצות הברית. תוך כדי קריאת המאמר הבנתי דבר חשוב וברור – הצביעות בחלקים מסוימים במחנה הביביסטים, הגיעה לרמות בלתי נתפסות. היו רגעים תוך כדי קריאת המאמר שחשבתי ששני הכותבים חושבים שקוראי המאמר עיוורים לאמירותיהם של הביביסטים ואינם יכולים להפעיל חשיבה ביקורתית, שהייתה חושפת את פרצופם הכפול.

שימו לב למה שכתבו שני הנכבדים במאמר: "מיד לאחר שהחלים מהקורונה, במהירות שיא, יצא טראמפ למסע בחירות אדיר ברחבי ארה"ב. כל יום הוא מופיע לפחות בשני כנסים במדינות המפתח המתנדנדות, כאשר לכל כנס מגיעים עשרות אלפי תומכים נלהבים. במקביל, ביידן מסתגר ב"בונקר" שלו בדלאוור וסומך על התקשורת שתעשה לו את העבודה. אם מדברים על דוגמא אישית, אין ספק שטראמפ מהווה מודל לחריצות ונחישות".

לכאורה, הם תומכים בזכות להפגנה, גם בתקופת משבר הקורונה. אך האם יכול להיות, שהשניים האלה תומכים בכך רק כאשר הימין, האמריקאי והישראלי כאחד, מבקש לממש אותה? בואו נראה מה הם כתבו בטורם בארבעה באוגוסט: "מעולם לא עמדנו בפני מגיפה כה קשה ומדבקת כמו הקורונה ואי אפשר להתנער מהעובדה שכאשר אלפי אנשים מזיעים ומתחככים זה בזה, צועקים ומריירים זה על זה, וכל זה עם מעט מאד מסכות, מקדם ההדבקה עולה פלאים. הדרישה להביא "נתונים בדוקים" במקרה זה היא מטופשת ומסרבת להכיר בכללי הגיון בסיסי."

בנוסף, שימו לב לפוסט שכתב מר קוברסקי בכבודו ובעצמו:

מוזר ביותר. כשמדובר בהפגנות השמאל, המפגינים הם מפיצי מחלות ומחבלים. אבל כשמדובר בהפגנות תמיכה בטראמפ, השניים מתארים בהתלהבות את "מסע הבחירות האדיר" של טראמפ. ניתן לשער כי לו ביידן היה נוהג כמו טראמפ, השניים היו מקדישים מאמר שלם על מנת להסביר מדוע ביידן הוא "מפיץ מחלות ומחבל".

ולפני שהאפידו-ביביסטים מתחילים להסביר שמצב התחלואה בישראל חמור מבארצות הברית, חשוב לציין: עם 70 אלף מאומתים ביום בממוצע ומעל ל220,000 מתים, המצב באמריקה כעת גרוע מהמצב בישראל בשיא הגל השני.

בהמשך לזאת, במאמר מוזכרת חשיפה עיתונאית יחסית מפוקפקת (אבל לא ניכנס לזה כעת) של הניו-יורק פוסט בנוגע להאנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן. כך הכותבים מסבירים, בהתלהבות רבה, על איך המידע הגיע לכאורה לידי העיתון: "לפני כשבועיים נחשפה פרשה קשה במיוחד לגבי ביידן. מדובר במחשב הנייד של בנו האנטר, שנמסר לתיקון ונשכח, ושהתגלו בו (כך נטען) הוכחות לכך שהבן "מכר" את ההשפעה של אביו בעת שהיה סגן נשיא, תמורת עשרות מיליוני דולרים."

לכאורה, כל אדם יכול לראות את העבירה שהתבצעה בחשיפה העיתונאית, בגניבת מחשבו של ביידן הבן ואולי אף פריצתו. מנגד, ניתן לטעון, כפי שטענה הדס שטייף כשהסבירה את מניעי פריצתה לטלפונו האישי של אפי נוה, כי האינטרס הציבורי גובר על הזכות לפרטיות במקרה כזה. אז אני בטוח שאם נבדוק את עמדת הנכבדים בנוגע לפרשת אפי נוה, נמצא כי הם תמכו בהדס שטייף:

אופסי. עושה רושם כי לפחות מר קוברסקי מחליף את עמדתו בנושא בהתאם לדעותיו הפוליטיות – שזאת בעיניי דוגמה מצויינת לצביעות.

לסיכום, סדרת המאמרים "ברגל ימין" מוכיחה כי על מנת להגן על עמדותיו הפוליטיות, מחנה הביביסטים , או לפחות חלק משמעותי ממנו, מסוגל להחליף את דעותיו בהתאם למה שנוח לו פוליטית באותה עת. כך אי אפשר לקיים דיון פוליטי אמיתי, רציני והגון.