זבנג ולא גמרנו... מיטוט חמאס? לא בשבועות הקרובים. די לאשליות. ומוטב להתמקד בשחרור החטופים, בכל מחיר כמעט.
אבי בן דוד
12.11.23 / 14:45
תגים:
חמאס
,
חרבות ברזל
,
להחזיר את החטופים
עם כל הכבוד לעבודה הנהדרת של לוחמינו בעזה, היעד עודנו רחוק. החמאס לא מתכוון לצאת ממחילותיו לקרב פנים אל פנים וימשיך להתחפר ולנסות לזנב בנו וזאת כאשר שעון החול המדיני אוזל.
כך שלמען האמת, עדיף לשנות גישה במקום more of the same.
להלן כמה רעיונות שהתגלגלו במוחי בימים אלו, מצטער מראש אם תטרחו לקרוא ולבסוף תחשבו שבזבזתי את זמנכם..
זבנג ולא גמרנו... מיטוט חמאס? לא בשבועות הקרובים.
די לאשליות. ומוטב להתמקד תחילה בשחרור החטופים, בכל מחיר כמעט.
המבוגרים מבינינו עודם זוכרים את "זבנג וגמרנו" כביטוי שתמצת את הניצחון הגדול בששת הימים. אך לימים הבנו שלא גמרנו בשעתו כלום, אלא רק יצרנו בעיה שגדלה יותר ויותר במשך השנים.
כיום כבר לא משתמשים בביטוי הזה. ולא בכדי. אמנם נתניהו שוב פצח אתמול בדברי רהב והבטיח כי לא נתקפל עד לחיסול המוחלט של חמאס בלה בלה.. ובצבא מרוצים ובצדק מהיעילות המרשימה של הכניסה הקרקעית ומיעוט הנפגעים.
ועדיין..
עדיין רובנו מבינים שאין סיכוי להשיג בטווח הקרוב את המטרה שהוכרזה בפאתוס, של "מיטוט החמאס" ובוודאי שלא בלוח הזמנים שבו אנו עדיין פועלים בתוקף הסכמה ולו בשתיקה מצד הקהילה הבינלאומית.
וזאת כי אנו במצב שבו כוחו העיקרי של חמאס לא נשחק עדיין ואין לנו כל יכולת לפגוע באלו שמביניהם הנמצאים בתת הקרקע שבדרום הרצועה, לה הבטחנו סוג של שקט וכמעט חסינות כזכור, עת הפנינו לשם את הפליטים מהצפון. יש שם 3 חטיבות שלהם ובהם לפחות 10,000 לוחמים שכמעט ולא נפגעו .
בואו נחשוב בהגיון. אם ברור שכבר לא יהיה "זבנג וגמרנו" מיידי עם חמאס. אז מה צריך לעשות?
אני מציע לשנות לחלוטין קונספציה ולהפוך את כללי המשחק.
1. עלינו לדרוש חילופים של כל החטופים, של כל אסירי חמאס והפתח גם, כל הכלואים כאן בשל עבירות טרור וכו' ולעשות זאת מיד בלי משחקי כבוד. כי את הכבוד כבר הפסדנו ואם נתחיל לדשדש במקום, רק נאבד עוד חיי לוחמים ונשחוק את התמיכה הבינלאומית.
ומאחר וכנראה חלק מהחטופים לא בידיהם, להציע במקביל כופר נפש של סכום ענק פלוס מעבר חופשי אל מחוץ לרצועה למי שיחזיר חטוף, בלי שאלות.
2. עלינו להציע הפסקת אש ביוזמתנו למשך כמה ימים כדי לבצע זאת.
3. אם יסכימו, מה טוב. בכך נשיג את השבת החטופים ומעבר לחובתנו כלפיהם, נחזק את האחדות בעם ונחזק את יכולת העמידה.
בהמשך, נוכל לצאת מלב עזה, אך להשאיר בשליטתנו, שתי רצועות ביטחון, האחת לאורך הגדר כולה והשניה בין צפון עזה לדרומה, מותירים את ביתור הרצועה כעובדה, ללא תאריך יעד, מלבד הקמת שילטון חדש ואמין, אם וכאשר.
4. במקביל נתחיל אנחנו לנצל את הזמן לחשיבה יצירתית והמשך פיתוח וייצור אמצעי לחימה יחודיים. נוכל לדוגמה לחפור מנהרות בחשאי כלפי רצועת עזה ובעיקר לעבר חלקה הדרומי של הרצועה, שם נותר כח חזק ומאיים. לנו יש ציוד שיאפשר לכרותן במהירות ועד מהרה גם לגלות דרכן או בעזרת חיישנים ומטענים שיוצבו בהם, מנהרות שלהם ולפוצצן, או להפתיעם במחבואיהם. מנהרות כאלו יכולות גם לאפשר חדירות שקטות וקטלניות של כוחות מיוחדים, או וגם רובוטים נושאי מטענים ואמל"ח מסוגים שונים. חדירות כאלו תמנענה מהם להתארגן ותזרע ביניהם פאניקה.
5. במקביל עלינו להודיע כי כל רקטה שתיירה אל מעבר לגבולנו וברור לי כי הם ימשיכו לירות, תיענה על פי המשפט הבינלאומי באש תותחים (עדיף תותחים ממטוסים, למרות הדיוק הנמוך יחסית, לפי ההגיון המעוות של חוקי המלחמה) תהיה זו אש אש שתיירה אל מקורות הירי, ללא שום התייחסות לנפגעים אזרחיים באזור. גם אם יירו ממרכז מחנה אוהלים של הפליטים החדשים. ועלינו לוודא נוכחות קבועה מעל האזור במטוסים, לווינים וכו, כדי לתעד במדוייק כל מקרה של ירי ותגובה.
6. למעלה מכך ובניגוד לאינסטינקט הבסיסי שלנו, עלינו להודיע כי בימי הפסקת האש ובהמשך, נתייחס לאנשי חמאס שיסגירו עצמם, כאל שבויי מלחמה. הם לא יועמדו לדין ובעתיד ישוחררו לפי חוקי המלחמה.
7. אני מעריך שהחמאס לא יצליח לשקם במשך תקופה ארוכה מאוד את יכולותיו בצפון הרצועה בעיקר, ללא אפשרות להכניס ציוד וחמרי בניה לרצועה. ולשם כך עלינו לוודא ולהפעיל לחץ כבד על המצרים, בעזרת האמריקנים, כדי שיאטמו לחלוטין את הגבול עימם. ובינתיים נוכל אנחנו לגבש קואליציה בינלאומית שתפעל נגד ראשי הנחש ותפגע בהם גם בחו"ל ובמקורותיהם הכספיים. כאשר במקביל ובעקבות כך, נוכל לוודא כי חמאס יחדל להיות הממשלה ולספק שרותים לאוכלוסיה. מה שיפגע קשות במעמדו והשפעתו וביכולתו לשלם שכר לרבבות. ואז, בהיעדר ואקום יווצרו גורמי כח חדשים, כאשר החמאס יישאר רק ארגון מרצחים הנלחם על נפשו. למעלה מכך, ובשל אכזריותו, החמאס יפגע עד מהרה גם בתושבי עזה, כפי שכבר הוכיח. ובכך יגביר את הסיכוי לחוסר שקט, התמרמרות ועקב כך, גם לנכונות לשתף פעולה איתנו נגדם, בקרב בודדים לפחות.
אני מעריך שבמצב כזה, תיכנסנה לתמונה לבסוף סעודיה והאמירויות ואולי אף תרתומנה את מצרים לכך, עד שלבסוף יתחולל שם מהפך וניתן יהיה להתחיל בשיקום הרצועה כמובן בכפוף לפירוזה המלא תחת ביקורתנו.
≈===============
ועתה נעבור לאפשרות הדי סבירה שחמאס לא יסכים להצעה הנדיבה הזו מצידנו. מה שישחק לטובתנו במישור הפוליטי הבין ערבי ובקרב משפחות האסירים שלהם, שאת תנאיהם בכלא נחמיר בינתיים ככל הניתן במסגרת אמנת ג'נבה.
במקרה כזה, עלינו להפסיק מיד כל משא ומתן משום סוג. לחדול מהפצצות אויריות מלבד בתגובה לשיגורים, אך להדק המצור על צפון הרצועה ואף לכבוש רצועה באזור רפיח כדי לחצוץ בין הגבול המצרי לאזור הדרומי. ( זוכרים את ציר פילדלפי?) ובכך להפוך גם את הדרום למובלעת מכותרת ממנה אין יוצא ואין בא מלבד משאיות סיוע הומניטרי.
בהמשך עלינו פשוט לשחק על זמן , להתעלם מדרישות לצאת מהרצועה, אך לא להמשיך לתקוף מהאויר ולחולל הרס שיביא להגברת הלחץ עלינו. אלא בינתיים לחפור כאמור מנהרות לשטחם גם ממזרח, קרי משטחנו וגם מדרום, מאותה רצועה שנכבוש באזור רפיח. כדי לחדור למובלעת, להטיל אימה ולגלות כל מנהרה מקשרת ולאט לאט להתיש אותם ולפגוע ביכולותיהם.
עלינו לעשות זאת חודשים ארוכים, להחזיק סד"כ כוחות מתחלפים משמעותי ולהמשיך בלחץ. כי בסופו של דבר, אם נשכיל לא ליצור פגיעות קשות מדי באזרחים, העולם יתעייף מהעיסוק בנושא וימשיך לכותרות חדשות, בעוד אנו נמשיך בלחץ שיגרום לבסוף גם למשבר מוראלי ואולי מרידות והתקוממיות בקרב האוכלוסיה ואף בין מגוייסי החמאס שמשפחותיהם יבלו חורף קשה באוהלים.
לסיום, עלינו להבהיר שיהי מה, לא נצא מעזה ולא נחדל מלחץ מסיבי, עד שיוקם כוח בין ערבי ובינלאומי שייטול את השליטה בה לידיו. וכי לא נאפשר הכנסת חמרי בניה לשיקום הרצועה כל עוד לא יקום שם שילטון חדש שיהיה אמין עלינו.