טור הדעות השבועי של אבי בן דוד, גדוש ביותר !... לא מומלץ לתומכי נתניהו.

לתשומת לב הקוראים :

כבר הסברתי עשרות פעמים כי המדור "אישית לוחצת" מבטא את עמדתי האישית ואני אכן התגייסתי בו לחלוטין לצד אחד של המאבק הפוליטי, צד המרכז-שמאל.

זוהי המשמעות של "טור אישי". דהיינו שכל מי שקורא אותו מודע לכך ומי שלא מסכים עם הקו הזה, חבל על העצבים... והוא מוזמן לדלג עליו ולעבור למדור "ברגל ימין"  ( לחצו בתגית "במה חופשית") -המבטא עמדות הפוכות לחלוטין, הנכתבות ע"י צמד הכותבים המוכשרים דן נחמן ומושיק קוברסקי.

________________________________________

גנץ  כשאול המלך, נופל על חרבו, חרב הצוללות...

חנן קריסטל מוותיקי הפרשנים הפוליטיים, המשיל השבוע את התנהלותו של בני גנץ כ"שאול נופל על חרבו".

ויש בדימוי הזה משהו מאוד נכון ואפילו מעורר הערכה.

כי שאול, (המנהיג יפה העיניים  "משכמו ומעלה"...) חשש בדבריו לנושא כליו, "פן יבואו הערלים האלה ודקרוני והתעללו בי". שאול העדיף למות בידיו הוא ולא לתת לפלישתים את הסיפוק שבהריגת מלך ישראל.

גנץ כבר מזמן לא מלך של כלום ומעמדו הציבורי שחוק עד לא קיים ועדיין, הוא גייס בקרבו, גם אם באיחור מחריד, את הכוחות לצאת למערכה האחרונה, לא להתפוגג מהזירה בעוד כמה חודשים, לקול מצהלות הליכודניקים, אלא להתאבד פוליטית כבר עכשיו, אבל לתת לנתניהו לטעום מסיר המרורים בה הוא האכיל אותו כל העת.

האמת, לא האמנתי שהוא יקים את הועדה והופתעתי, לטובה. ובניגוד לכל חבריי הרבים הלועגים לו, חושדים בטיוח מתואם עם נתניהו (!) או מוחים על שאין ועדת חקירה ממלכתית ו"רק מנהלתית" – אני בהחלט חושב שהועדה תיצור גל הלם שסופו – נתניהו בחוץ. אולי לא בכלא, אבל גם לא בבלפור.

קרוב ל- 50 בכירי צה"ל ומערכת הביטחון רק מחכים לזימון להעיד והמסקנות שתתפרסמנה עוד לפני הבחירות. (הועדה מונתה ב- 22/11 נקצבו לה 4 חודשים שזה אומר מסקנות 3 ימים לפני תאריך הבחירות המוקדם ביותר האפשרי, 23/3).

המסקנות של הועדה צפויות מראש וברורות לכל מי שעוקב אחרי הסיפור והן תהיינה פשוטות:

כל הנהלים נעקפו, ההחלטות היו של נתניהו בלבד והיתה הסתרה מכוונת של סיכומים והסכמות.

ואז, גם ללא זיקה פלילית של נתניהו לעיסקאות השוחד, הרי שרבים מהתמימים יפנימו לבסוף שאם המקורבים גנבו ולקחו שוחד והעומד בראש סטה במודע מכל נוהל ודרך פעולה תקינה ובכך חיפה עליהם, הרי שאם אינו שותף לפשע, הריהו גם בעל נטיות אנטי דמוקרטיות מובהקות באשר למוקדי הכח וגם, על הדרך... מטייח ומסתיר שיטתי – על חשבוננו ובמיליארדים.

ואם המכה התדמיתית הזו תצטרף למכלול הכעס והתסכול מהתנהלותו של נתניהו בנושא הקורונה, הרי שהתסריט אותו אני חוזה (או חולם...) די ברור: בחירות בהן הליכוד יתכווץ, ימינה תתרחב והשמאל-מרכז  עדיין לא יצליח להשיג רוב. ואז נתניהו יקים ממשלה צרה, ייסחט עד העצם ע"י בנט מצד אחד והחרדים מצד שני ותוך חצי שנה לכל היותר יפרוץ סוף סוף המרד הגדול בליכוד. שם, כשברקע המשפט מתנהל ומעמדו הציבורי של נתניהו ההולך ונשחק, הם יבינו כי עדיף להם להתנתק מהספינה השוקעת..

ואז מרבית החכי"ם מהליכוד ייתנו ידם להצעת אי אמון קונסטרוקטיבית, לממשלת אחדות מוגבלת בזמן, עם לפיד בראש, ושותפות של ליברמן, שרידי כחול לבן וימינה, אך בלי ש"ס והחרדים. כך עדיין הם יצילו את עצמם ויוכלו לזכות בעמדות כח רבות, על תקן לשון המאזניים, במקום החרדים...

נשים, מי רוצה קולר מקושט בתמונה של ביבי?

זהו ציטוט מדוייק מן הנאום שנשא ראש ממשלתנו בכנס בנושא אלימות נגד נשים בכנסת:

"נשים זה לא בעל חיים שאתה יכול להכות בו. והיום אנחנו אומרים שגם בעל חיים אתה לא מכה. אנחנו מבינים שיש תובנה, יש אינטליגנציה, יש קוגניציה ויש רגשות גם לבעלי חיים - אז אנחנו חומלים בצדק. נשים וילדים הם בעלי חיים עם זכויות. הדבר הזה צריך לעבור מהעולם".

הבנתם?

עלינו "לחמול" על הנשים. לא שהן חלילה שוות זכויות ומעמד לנו. (כי כזו יש רק אחת, מורמת מעם...) פשוט מזעזע.

עומד לו הקיסר, שכלל לא טרח להכין כנראה נאום מראש. כי זה לא באמת נושא חשוב ומאלתר..

ולפתע לא רק שהוא מתגלה כנואם גרוע, עוד סדק בתדמית הטפלון שלו, אלא גם פרצה ממנו ונגלתה לפתע תפיסת העולם האיומה שלו. תפיסה של אמצע המאה ה19. האישה עודנה קניינו של בעלה, אך אסור להכותה ויש לחמול עליה... כי כמו לבעלי החיים יש לה "קוגניציה ורגשות"... ובמובלע, משתמע כי ההתקדמות שעשתה האנושות ביחסה החומל לחיות, שגילינו כי יש להם קוגניציה ורגשות - היא הסיבה שיש להפסיק להכות נשים! מכיוון שמעמד החיות השתפר, כך מעמד האישה צריך להשתפר...

אגב, כמו שהוכיחו בהמשך לדבריו בנושא שצוטטו בערוץ 12 ( סוף סוף, מיד עם הדיווח) - הוא גם שיקר חופשי לגבי מה נעשה בשנות כהונתו לטיפול בבעייה.

לשקרים שלו אנחנו רגילים, אבל לכך שיש לו תפיסת עולם שכזו, לא העלינו על הדעת..

וד"ש לאורלי לב וכל הביביסטיות הנוהות אחריו. בבלפור מחלקים קולרים מקושטים עם תמונה שלו...

בדרך של יוסי כהן מהמוסד לבלפור, אין "עצור"!

אין זה סוד במערכת הפוליטית כי נתניהו מטפח את יוסי כהן, ראש "המוסד" – ליורשו בעתיד.

כהן הוא היחיד מבין ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה שהצליח לחצות כל משוכה אפשרית בדרך לליבם של ראש הממשלה ורעייתו/ שותפתו.

המרגל המיומן הצליח לעשות זאת ולשרוד מבלי להתבזות כמו האחרים שהיו שם ב"קן הקוקיה". להיפך, הוא בעמדה נהדרת, בוחש ומתווך עם כל העולם ובעיקר בהסכמים עם המדינות השונות – שם הוא המוביל ומגיע לו על כך כל המחמאות.

מצד שני, לכשלונות של "המוסד" אם יש כאלו, כמעט ואין הד תקשורתי ציבורי. מלבד במקרים מביכים כמו נסיון החיסול בירדן בשעתו.

 וכך, בעוד הרמטכ"ל צריך להתמודד עם טנק שמתהפך ו"כיפת ברזל" שמפספסת וראש השב"כ עולה על המוקד כשיש פיגוע רצחני, חלילה, והמבצעים לא נחשפים תוך 48 שעות. המוסד לעומת זאת, נחשף רק בהצלחותיו (כמעט...) והעומד בראשו, עם המראה כובש לבבות והחיוך המקסים, הולך ומקבע את עצמו בתודעה כדמות ראויה להנהגה.

ואם לומר בכנות, בוודאי שהוא ראוי להנהגה יותר מרוב הפרסונות שכרגע בזירה. אלא שעדיין אני חש טעם חמוץ בפה ותחושות מעורבות, מכך שהוא מתכוון כנראה, לעקוף באלגנטיות את כל השדרה המובילה בליכוד ותוך שנתיים שלוש מיום פרישת/ הדחת נתניהו - להוביל אותו.

מדוע? מפני שבסופו של יום, השילוב של המנהיג הכוחני על סף הדיקטטורי, כשלצדו ראש שרותים חשאים אימתני, הינו שילוב שבהיסטוריה לפחות אף פעם לא נגמר טוב.

ובפרט בגלל שיוסי כהן שותק כל העת, גם כשיש לו סיבות טובות לדבר. כמו כשהם טסו לסעודיה ללא ידיעת הצבא – סיכון ביטחוני חמור, או כשעצם קיום הפגישה מודלף ומאושר לפירסום ע"י הצנזורה (!) – אני מתחיל לחשוש שגם הוא החליט שמה שמותר לרב (נתניהו) מותר גם לתלמיד...

דברים בשם אומרם:

קריאה לרמטכ"ל כוכבי: אתה מפקד על צבא העם לא על הצבא של בלפור

מאת: דרור הלוי

שלום לרמטכ"ל כוכבי

פקוד שלך,  תא"ל בלוט, (מזכירו הצבאי של ראש הממשלה) ערער על סמכותך בנושא משמעותי מאוד, הוא  עקף אותך ואפילו לא מצא לנכון לדווח לך על הדיון עם סעודיה,

זה לא מקרה ראשון, גם מפקד חיל האויר נורקין לא דיווח לך על מה שנשאל על עסקת החמקנים עם מדינות המפרץ.

אם קציני צה"ל לא סופרים אותך בנושאים אסטרטגיים, אתה חייב להגיב או ללכת הביתה

אתה קצין מוערך והזמנים האלה לא קלים, מעליך מכהנים ראש ממשלה נוכל קבינט לא מתפקד ושר ביטחון רופס. אבל אתה מפקד על צבא העם לא על הצבא של בלפור, מאחוריך דגל ישראל לא תמונה של שרה, אל לך להיכנע לצרכיו האישיים של נתניהו

גם תגובתך להתקפה המכוערת על משפחת פרקש מעלה תהיות, /

מדובר בהורים שאיבדנו את בנם הטיס בקרב, הוא שירת ולחם עבורנו, צהל שלח אותו אל מותו, מדוע היססת ואיחרת להגיב? מדוע מה שפרסמת לא מגבה את המשפחה ומגנה את התוקפים באופן ישיר? מדוע הנוסח המעורפל בסגנון כולם אשמים? מדוע לא הלכת לביתם?

קשה להתחמק מהמחשבה שידעת כי התוקפים נשלחו עי ראש הממשלה או מקורביו , שאורלי לב היא שליחה של המאפיה, קשה שלא להניח שניסית להלך בין הטיפות..

אבל אתה מכהן בתפקיד ממלכתי  בכיר שדורש אומץ ונחישות גם בזירה הציבורית, אתה לא רק חיל, מצופה ממך להגן על צהל על הציבור על מערכת קבלת ההחלטות, 

איך איפשרת לצנחנים בירושלים לפעול נגד אזרחים? מדוע הרכנת ראש? איך לא מחית ולא יזמת דיון בקבינט או בועדת חוץ וביטחון, על עסקאות הנשק המסוכנות שנעשו מאחורי גבך?

ומה קורה עם התקציב? יש לך הכל או שסתם אין לך דרישות ולא בא לך לריב?

רב אלוף כוכבי, הציבור מאמין בך ומגבה אותך אבל החולשה מול גחמות הפוליטיקאים המושחתים מדאיגה

דווקא בימים כאלה אנו מצפים לאמירה ברורה, לגב זקוף, אנו מצפים מהרמטכ"ל לשמור על ערכי צהל משימותיו ויעודו

הצילו את נתניהו !

האיש סובל מאלימות כלכלית מצד אשתו !

וכך גילה לנו הכותב המוכשר  דן לב פועם:

נתניהו הוא גבר שוביניסט מחוץ לבית. גבר-גבר, כמו שהליכודניקים אוהבים. אלא, שבין כתלי הבית הוא גבר מדוכא כלכלית. הצעת החוק שעסקה בבני זוג המדכאים כלכלית את בני זוגם ספרה גם את ספורו.

בנימין נתניהו הוא מליונר, אבל אשתו חוסמת את גישתו אל חשבון הבנק. הוא רשאי רק להכניס כסף, לא להוציא. כסף שנכנס לא ישוחרר.

אילו היתה לו גישה לכסף לא היה נזקק למילצ'ן לטובת רכישת הסיגרים.

אילו היתה לו גישה לכסף היה מעניק סכום לבתו, בעת שרכשה דירה ולא נזקק להלוואות של הבן דוד.

אילו היתה לו גישה לכסף היה משלם לעורכי הדין במועד ולא מטרלל את המערכת בבקשות הזויות לתרומות.

אילו היתה לו גישה לכסף היה משלם את חשבונות הבריכה בקיסריה ולא נזקק לדיונים אומללים בכנסת....

לבנימין נתניהו יש כמובן שריטות משלו בעניינים כספיים. אבל, הוא מבין היטב את הנזק הגדול ביחסי הצבור שנגרם לו כאשר הוא מבקש מימון צבורי לבריכה בזמן שיש מליון איש ללא פרנסה. הוא מצוי כל העת בין הפטיש לסדן. אוי לי מייצרי, רעיתו, ואוי לי מיוצרי - הצבור.

כאשר יאיר, הבן, יוצא לבלוי של יום ששי במועדון מפוקפק ורוצה לשלם מאתיים שקל לבחורה העובדת שם תמורת שרותיה, הוא נזקק למתנה מחבר, ומזכיר לו את ההטבות שסידר אבא שלו, כראש ממשלה, לאביו של החבר, טייקון הגז.

כך נראית אלימות כלכלית בתוך בית ראש הממשלה.

 אם הגעתם עד כאן... כנראה שאהבתם !  שתפו את חבריכם !