יו"ר ויצו בנס ציונה אתי דואניס: גינות קהילתיות בנס ציונה - טרנד עכשווי עם היסטוריה.

קצב הקמת גינות קהילתיות בנס ציונה מעורר השתאות, התופעה זוכה לעידוד והובלה של ראש העיר שמואל בוקסר וסגנו נאור ירושלמי. עוד הוקם ניוזלטר מיוחד לגינות בעיר לעדכון התושבים ולעידוד הקמת גינות נוספות. החיבור לאדמה בסביבה אורבנית עירונית איננו מובן מאליו. גינות ירק מוקמות בחצרות בתים רבי קומות, בחצרות בתי ספר ובעצם נראה כאילו כל שטח אדמה חשוף קורא לתושבים לנצלו לטובת הקמת גינה קהילתית. זאת ועוד נמצא גינות באדניות תלויות ומיני פתרונות אחרים.

אין ספק שהתנובה מחממת את הלב, אבל לא נראה שזה המניע העיקרי לעיסוק החדש, שכן בשביל תוצרת חקלאית עדיין יותר פשוט וזול להגיע לדוכן בסופר. לדעתי, יש כאן משהו פסיכולוגי עמוק יותר והוא חיבור  חזק לאדמה שמסמל שורשיות ואחיזה בקרקע בהשוואה לנוודות וארעיות.

משחר ההיסטוריה [ועד היום] נזהה יריבות מיתולוגית בין רועי צאן הנוודים לביןעובדי האדמה שסימלו קביעות, יריבות על מקורות מים ושטחי מרעה. יריבות סימבולית זו נמצאת כבר בין בניהם הראשונים של אדם וחוה. קין היה עובד אדמה והבל אחיו רועה צאן וההמשך ידוע. האדם הראשון נענש בעונש הקשור לאדמה "...אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.   וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה .בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה..."[ בראשית ג' 17-19] עונש ממנו ירשה האנושות את הקושי בעבודת האדמה. קין בנו נענש על רצח הבל בעונש חמור יותר והוא באי שיתוף פעולה בינו ובין האדמה " כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ"[ בראשית ד' 12] . מכאן ירשה האנושות את הנוודות  כשצאצאי קין הפכו לרועי צאן נודדים [ומקצועות אחרים].

בני ישראל במרבית התקופות היו רועי צאן. ברדתם למצרים, בימי יוסף, הם מתיישבים בארץ גושן חבל ארץ שאיפשר להם להמשיך להיות רועי צאן תוך שהם מופרדים מגידולי החקלאות המצרית שהתבססה על חקלאות שלחין (מיובלי הנילוס).

בצאתם ממצרים התבשר העם כי הארץ אותה הם עומדים לרשת היא "ארץ זבת חלב ודבש" תיאור המשבח את הארץ מנקודת מבט של רועי צאן כאשר הדבש הוא דבש דבורים והחלב חלב צאן. בכניסתם לארץ ואף קודם בשליחת המרגלים הביטוי מקבל גם משמעות חקלאית, דבש הפירות [ תמרים] וחלב הצאן . כלומר ארץ בה כל טוב בה, ענפי חקלאות שונים, רעיית צאן בצד תנובה חקלאית " אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ." [במדבר י"ד 8] .

למרות הקשיים בחקלאות בעל [ מבוססת בעיקרה על גשמים ] הפך עם ישראל לעובד אדמה ובצד זה המשיך להיות רועי צאן. [אפילו דוד המלך היה רועה צאן].

נזכרת שבילדותי הנהיג משרד החינוך בבתי הספר שיעורי חקלאות [לא רק בבתי הספר החקלאיים ] כל קבוצת תלמידים קבלה ערוגה ועיבדה אותה משלב סיקול האבנים, בניית התלמים, זריעה, השקיה וקצירת היבול. אין ספק כי שיעורים אלו היו ערכיים וחיברו את התלמידים הצעירים לאדמה בכלל ולארץ בפרט.

היום כשהתלמידים מחוברים למסכים ולמיני טכנולוגיה שונים, נראה שחשוב יותר מתמיד לקרבם לעבודת החקלאות ולעבודת כפיים בכלל. בישראל תחום החקלאות מביא איתו מסורת ויחד עם זאת חדשנות טכנולוגית, דבר שיכול לנתב את התלמידים להתפתח בתחום זה גם בעתיד. יוזמות מקומיות בבתי הספר בנס ציונה ואולי גם בערים אחרות מעיד שהצורך אכן קיים ואולי כדאי לחזור ולהנהיג  שיעורים ופעילות חקלאית ממוסדת. בטוחה כי החינוך החקלאי ינחיל לצעירים ערכים של אהבת האדמה, הטבע והמולדת.

אסיים כהרגלי במספר משפטים על סניף ויצו נס ציונה:

בחצר הבית החם בסניף ויצו הוקמה לאחרונה גינה קהילתית קטנה ביוזמתה ובהובלתה של המנהלת פנינה סטילקול  שמטופחת על ידי הנערות מהבית החם. עוד מתוכננת בחצר הסניף גינה קהילתית בסיוע תלמידי התיכון במסגרת המעורבות החברתית.

סניף נס ציונה עם פניו לקהילה. נשמח אם תשמרו על קשר למענכם.

כתובתנו למציאת מענה לנשים בתחומים שונים ולגיוס מתנדבים/ות :  

רח' הרב בארי נס ציונה [ ליד רח' השייטת ]