כך מתחיל לינץ'... עוה"ד אמיר נבון מנס ציונה בטור נוקב !

יש לי מועקה קשה מאתמול בשעה 1 am.

אני לא יודע במה להתחיל. "זכיתי" לראות במו עיני איך מתחיל לינץ' בשעה אחת לפנות בוקר בקבוצת הווטסאפ של עורכי הדין הפליליסטים הכי נחשבים שאתם יכולים לחשוב עליהם.

 למדתי שם שלינץ' פיזי או רעיוני היינו אח הם. בחיי שגם את זה למדתי שם בשעה 1 am.

עורך דין מבריק ונחשב (גילוי נאות - חבר שלי !) רק מה ....ערבי רחמנא ליצלן - העז לפרסם שיר של משורר, פוליטיקאי, ראש עיר ובעל משפחה בעמוד הפייסבוק שלו (רק מה - שיר של משורר ערבי ישראלי  - תאופיק זיאד- אפילו היה חבר כנסת וראש עיר אבל לזה אחזור מאוחר יותר) .

 זה הספיק בשביל שקולגה אחר כבר יעשה שימוש בפוסט איזוטרי שמתייחס לפרסום השיר - של איזה בלוגרית סלש תחקירנית סלש סטודנטית למשפטים, או משהו כזה, שהוציאה את המילים מהקשרם. ואלו המילים נעדרות הקשר כבר יצאו אל העולם, ומשלהבות הן את ההמונים מחוץ לטקסט המקורי.

 משם, הדרך קצרה לקישורים לאומניים משחירים שהם רק פנטזיה של הכותבת או של איזה פוליטיקאי זול. אגב, גם הוא היה עורך דין בכיר לפני שהפך חבר כנסת.

ובסוף ?

ובסוף כאילו ומופנית אצבע לעברו של מפרסם השיר, אצבע שמלאה במילים נפוחות מאויר חם וחומרי תבערה, וכאילו מנחה את ההמון בדרכו למעשה הלינץ. Waze של דרך שינאה וזעם הישר לראשו של מפרסם השיר. Waze הבוגדים האולטימטיבי הושק. והכל בלי הקשר נסיבתי ראשוני  למילים המקוריות. מחוץ לקונטקסט.

לא יודע מה מהווה יותר כשל מוסרי כשזה קשור לאותה הצבעה , waze, "פיוט התבערה".

האם עצם הוצאת הטקסט מהקשרו והתאמתו באופן מאולץ ושיקרי לרעיון השנאה חמור יותר ?.

או שמא עצם ההצבעה באותה צומת רעיוני של בחירה בין שקר לאמת - פעולת ניתוב ההמון אל עבר ראשו של מושא התבערה.

 מהשעה 1 am אני מתלבט מה יותר דוחה בעיני ולא מצליח להכריע.

ועתה לשיר "הנורא" שידידי פירסם !

 תאופיק זיאד (1994-1929) היה מנהיג, משורר לאומי פלסטיני בולט, ראש עיריית נצרת וחבר כנסת במשך קרוב לעשרים שנה.

שיריו מספרים את סיפורם של ערבי ישראל במאה הקודמת. הם מבטאים תחושות ורגשות, רעיונות ומציאות מנקודת מבטם של ערבי ישראל. תפיסת עולמו הייתה קומוניסטית טהורה וגישתו לשיוויון וזכויות יצאה מתוך התפיסה הקומוניסטית המטריאליסטית.

את הסכנה שבסתימת פיות מהסוג הזה אפשר דווקא להמחיש ולהדגים באופן נהיר דווקא דרך אחד משיריו של זיאד עצמו.

בשנת 1970 פירסם זיאד ספר שירים בשם "אסירי החירות", השיר השישי מתוך תשעת השירים  נקרא

"מה שאני שולל ומה שאיני שולל" 

 "אני איני שולל זכות / תהא אשר תהא / של יהודייך, הוי ישראל / כי לי בינם אחים / וחברים לנשק... / אני אינני שולל את זכות העם האחר / לחיות במדינה / לבנות אותה כרצונו / אך אין פירושו של זה / להתכחש לעמי / ולזכויותיי הלאומיות"

זה הוא כותב השיר. אחד כזה שעומד על זכויות "העם האחר" ובבד בבד מבקש שזכויות אלו לא יסתמו לו את הפה. ככה פשוט ככה נכון. מה הבעיה עם זה?

מה הבעיה עם הרעיון הזה ? אין בו בעיה. הפוך.

יש בו פתרון. יש בו עתיד. יש בו שלום, הבנה, הכלה, ערבות הדדית ועוד מלא רעיונות כאלה.

אבל היי.....למה שנעצור שנייה ונבדוק.... הרי יש פה את כל שצריך בכדי לייצר את התבערה הנדרשת ותכל'ס מה שהגברת היתה צריכה זה רק טקסט בשפה הערבית -  והרי לך  מציאות חליפית לפי דרישת האפליקציה.