כשמתנגדי נתניהו יורים לעצמם ברגל, שוב !

סהדי במרומים, כנראה שהדחף המזוכיסטי ששואף להישאר צודקים, סובלים ו.. מפסידים ! הפך לוירוס מדבק שהתפרץ בקהילת מתנגדי נתניהו.

אם לא היה די ב"אמרי השפר" של סדי בן שטרית, שחצה קו אדום, כאשר יכל להשוות את ה"תהליכים" לארצות רבות אחרות מבלי להיזקק להיטלר וגרמניה הנאצית - שמות והשוואות שחייבים להיות "טאבו" עבורנו, בא זאב רז ושפך סיר שמן למדורת השינאה.

בחיי שאני כבר לא מסוגל להבין מה קורה לנו. ומילא זה שהוא פישל. היה לו יום גרוע. אחותו נפטרה בדיוק ולכל אחד מותר לשגות. אך משגעת אותי ההתגייסות הכמעט פבלובית לתמיכה בו כאילו שוב "מדובר בתהליכים" ... 

אז אני מצטער ! התהליך היחידי שרלבנטי כאן הוא התהליך בו השפעת תנועת המחאה תלך ותתפוגג, בשל חוסר הנכונות להתאפק לפעמים ולזכור להיות חכמים במקום צודקים . 

אנא, זאב. קום והתנצל ! למען כולנו. 

ואם אינכם יודעים במי מדובר ואיזה איש אשכולות הוא - ראו את הסיפור שלו ב"ויקיפדיה". 

רז (73) נולד וגדל בקיבוץ גבע, נכד למייסדי הקיבוץ.

רז הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב. הוא נשוי ואב לארבעה.

התגייס לקורס טיס ב-1966, במלחמת ההתשה ביצע את גיחתו המבצעית הראשונה כשהפציץ מוצב מצרי במטוס מיסטר. לאחר מכן שירת כטייס מטוסי סקייהוק ומטוסי F-4 פנטום ("קורנס"). במלחמת יום הכיפורים שירת בטייסת 69, טייסת מטוסי "קורנס", במהלך המלחמה השתתף בגיחות רבות בחזית הסורית והמצרית, ב-7 באוקטובר 1973 הפיל מטוס מיג 21 סורי בקרב אוויר. לאחר המלחמה, ב-29 באפריל 1974, השתתף בקרב אוויר שהתפתח באזור החרמון עם שמונה מטוסי המיג-21 הסוריים, שחיפו על מטוסי צילום, בקרב הופלו ארבעה מטוסי מיג 21, כשרז והנווט אברהם ברוך רושמים הפלה אחת בעצמם. רז השתחרר מצה"ל ועבד במשק החקלאי בקיבוצו אך לאחר שנה החליט לחזור לשירות הקבע.

בסוף 1977 מונה למפקד טייסת 69 לאחר מותו בתאונה מבצעית של מפקד הטייסת הקודם אבשלום (אבשה) רום (פרידמן). בשנת 1980 עמד בראש משלחת קליטת מטוסי F-16 נץ לחיל האוויר. לאחר קבלת המטוסים היה רז בין הבודדים ששותפו בהכנות למבצע תקיפת הכור הגרעיני בעיראק. הוא נבחר, כמפקד טייסת 117, להוביל את התקיפה שיצאה לפועל ב-7 ביוני 1981. בעקבות המבצע המוצלח בו הושמד הכור כליל זכה לצל"ש הרמטכ"ל מידי רפאל איתן, על גילוי מנהיגות, רמה מקצועית גבוהה ותעוזה.

ב-21 באפריל 1982 השתתף בקרב האוויר הראשון בהיסטוריה נגד מטוסי מיג 23 והפיל אחד משני המטוסים הסוריים שהשתתפו בו, כאשר טס במטוס F-16 נץ 107.

רז שירת כראש ענף במחלקת המבצעים של החיל וכראש יחידה במינהלת פרויקט הלביא. בשנים 1986 עד 1989 כיהן כמפקד בית הספר לטיסה. שינה את מִבנה קורס-הטיס ועשה (עם האוניברסיטה הפתוחה) את הצעד הראשון שהוביל לאקדמיזציה של קורס זה.

לאחר שחרורו מצה"ל ניהל את מכללת בֶזֶק לטלקומוניקציה (6 שנים) ושתי חברות סטארט-אפ (4 שנים), שאחת מהן הֵקים. הקים, עם פרופ' מיכה פופר וד"ר יוסי שוב, את 'צומ"ת' - גוף המטפל בהשבחת ארגונים בשלושה ממדים: עבודת-צוות, מנהיגות ותרבות התחקיר. במקביל, עוסק בשיווק ופיתוח עסקי בתחום התעופה הצבאית.

רז חבר בוועד המנהל של "פִתחון-לב" ובפעילות מול הפלסטינים במסגרת Minds of Peace.

ב-2020 פרסם רז את ספר הסיפורים בחזרה מהירח