לא תאומן, החוצפה של משפחות החטופים. הדברים ששרה נתניהו טרם אמרה..
22.03.24 / 14:49
יוסי לוי מי שהיה יועץ התקשורת של נתניהו, מביא בטור סאטירי נוקב. כביכול ציטוט של שרה נתניהו...!
החוצפה הזו של בני משפחותיהם של החטופים עוברת כל גבול. לא מספיק שהחטופים עברו את הגבול לעזה?? החטופים האלו הרסו לנו למשפחת נתניהו את החיים.
החצופים האלה מרחמים על החטופים. החטופים לא מוציאים שקל אחד מהכיס שלהם! אפילו לא שקל! לנו יש כל הזמן הרבה הוצאות, אבל בסוף מרחמים עליהם ולא עלינו.
תגידו תודה נייטיבס חצופים. אם אנחנו נלך המדינה תישרף. רק בזכותנו המדינה בוערת באיטיות ועל אש קטנה..
יוסי לוי הינו איש תקשורת ותיק, אשר התמנה לעוזר בכיר ליו"ר האופוזיציה, נתניהו בעת שהליכוד מנה 12 מנדטים...
לוי מילא תפקיד מרכזי לצד נתניהו בבחירות לכנסת בפברואר 2009, בסופן זכה הליכוד ב-27 מנדטים ונתניהו שב לראשות הממשלה לאחר עשור שנים.
לוי כבר מזמן נמנה על מבקריו החריפים ביותר של נתניהו וכך כתב היום:
(סאטירה)
החוצפה הזו של בני משפחותיהם של החטופים עוברת כל גבול. לא מספיק שהחטופים עברו את הגבול לעזה?? החטופים האלו הרסו לנו למשפחת נתניהו את החיים.
זה התחיל בבוקר ה 7 לאוקטובר, יום שבת ושמחת תורה. עוד לפני שפתחנו עיניים, לפני הקפה והקרואסון חמאה, כבר התחילו כל מיני חצופים מהצבא והשב"כ להתקשר ולהפריע לנו. מאז החיים שלנו אינם חיים. במקום לסעוד במסעדות שרצים כשרות בפריס ולונדון, אנחנו נאלצים להזמין חמגשיות עם פואה גרה כאן בישראל. במקום לישון בבית שלנו ובמיטה החמה שלנו, אנחנו נודדים בין בתי מלון מפוארים וטחובים, בכוכים אפלוליים בווילות של פאליק. או במלונה העלובה שלנו בקיסריה, שהתקשורת השמאלנית והעוינת קוראת לה בלי בושה "וילה".
יש לנו בעיה קשה עם חימום המים בבריכה כבר 164 יום! ואף אחד לא צועק! אף אחד לא כותב על זה שאנחנו שוחים במים פושרים! אין רחמנות. תלכו לבית של פאקר באוסטרליה ותראו מה זה וילה.
חצופים! כבר 184 יום! שלא טסנו לחו"ל! אנחנו בעצם בבית כלא, במאסר. אבל על זה אף אחד בתקשורת השמאלנית לא מדבר. למה? למה?
אף אחד לא יודע, אבל כבר 134 יום שאין לביבי סיגרים מקובה, והוא נאלץ לעשן סיגרים זולים ב 200 שקל מהרפובליקה הדומיניקנית. אבל העיתונאים האכזרים בארץ לא מרחמים עלינו.
החצופים האלה מרחמים על החטופים. החטופים לא מוציאים שקל אחד מהכיס שלהם! אפילו לא שקל! לנו יש כל הזמן הרבה הוצאות, אבל בסוף מרחמים עליהם ולא עלינו.
חוץ מכל זה, מרבית ההורים יכולים להיות רגועים. הם יודעים שהילדים שלהם בעזה או בגבול לבנון והם ישנים בשקט. אנחנו לא נרדמים בלילות. הילד שלנו במיאמי ולך תדע מה קורה שם איתו.. הדאגה הזו מוציאה אותנו מדעתנו.
מי שהקרוב שלו שוחרר שיגיד תודה!
מי שהקרוב שלו נחטף או נאנס ועדיין לא חזר שיגיד תודה!
מי שהבן שלהם נהרג, שיגידו תודה! או שיעופו לנו מהעיניים כמו שאמר להם יואל יולי.
תגידו תודה נייטיבס חצופים. אם אנחנו נלך המדינה תישרף. רק בזכותנו המדינה בוערת באיטיות ועל אש קטנה
