מדוע אני שמח על מפלת טראמפ - אלף מילים, שאינן מספיקות...

הגמרא בסנהדרין קובעת כי "מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב"

ושם נאמר כי המשמעות הינה כי בסדר האלוהי הקבוע מראש, דואג הקב"ה לכך שאם אירוע חיובי עתיד לקרות לאדם, הוא יגיע ע"י אדם טוב ולהיפך.

האמירה הזו יש בה תובנה עמוקה, גם למי שלא בדיוק מאמין בסדר אלוהי קבוע מראש.  והיא שמנחה אותי ביחסי לדונלד טראמפ.  אני רחוק מלטעון כי הוא לא הועיל למדינת ישראל, אלא שחלק מהתועלות הללו היו אחיזת עיניים, לטווח קצר ובטווח הארוך רק היו עלולות להזיק לנו. אך הנושא מחייב דיון נפרד ומעמיק.

בשורה התחתונה, אני לא מאמין שמשהו טוב יכול לבוא מאדם כה רע ומאדם כה בור, שטחי, מיזוגן ונרקסיסט.

ישנם כיום עוד מנהיגים בעולם כולו שהבינו כי הפופוליזם ושנאת האחר, הם דבק מלכד לחלקים החלשים בחברה. לאלו החשים מאויימים ע"י חכמים מהם, מצליחים מהם וכמהים לשוב לסדר "הישן", בו העולם לא היה גלובלי וכל אחד "ידע את מקומו".

המנהיגים האלו, כמו מודי ההודי, אורבאן ההונגרי, בולסונארו הברזילאי ונתניהו כמובן, הינם אנשים חכמים, אך חסרי מוסר וציניים ואין להם בעיה להצית מדורות ולטפח שנאה, כל עוד היא משרתת את מטרתם הפוליטית.

ועדיין מנקודת ראותי, דונלד טראמפ היה מסוכן הרבה יותר מכיוון שהוא לא ביטא בציניות עמדות תואמות למצביעיו, אלא אמר מה שחשב!

טראמפ הינו בור שלא רוצה או מנסה ללמוד כלום – כך העידו המקורבים עליו ביותר, אלא סבור שהוא מבין יותר מכולם. טראמפ ה"יודע כל" יצא נגד המדע, בשורת נושאים וגרם נזק רב למאבק בהתחממות הגלובלית וכמובן למלחמה בנגיף הקורונה, בהסתה בוטה כנגד המדענים ובעצות מטופשות ללחימה בנגיף (אקונומיקה..) .

ההבנה שלו בגיאו פוליטיקה אפסית. הוא בדלן לא מתוך תפישת עולם, אלא מתוך זלזול בחשיבותם של קשרים ומעמד בינלאומיים ואת הכוחנות שלו הפנה רק כלפי חלשים, כמו המהגרים ממקסיקו.  פוטין לא סופר אותו, הרודן המטורף מצפון קוריאה הפך אותו לבדיחה, אבל הוא הכריז שניצח ושב הביתה, מחליף נושאי עניין בחטף.  יוצאת מכלל זה עמדתו התקיפה מול הסינים, אותם הוא מתעב ויש לעמדתו רציונל מסויים, אם כי מסופקני איך היה נוהג במקרה של עימות "על כל הקופה"..

ואילו ההבנה שלו בכלכלה?  מלבד לטפח תדמית מיליארדר שככל הנראה שקרית בעליל, כי האיש הזה, שימו לב, במשך 7 שנים שילם רק 570  דולר מס הכנסה... 

הוא דירדר כלכלית אלפי משקיעים, בכל אחת מפשיטות הרגל שלו ולא שילם על כך מחיר. אולי לכן הוא כל כך גאה ב"הצלחותיו" ומנהל קרב רב שנים באצולת הממון הבזה לו ולשיטותיו.

ככלל, הכוחות המניעים הכי חזקים שלו הינן הקנאה והשנאה. ראו כיצד ניסה למחות כל זכר למה שחולל אובמה ובכל נושא שהוא -הקו המנחה שלו היה לעשות ההיפך מקודמו.

טראמפ לימד את האמריקנים תומכיו שאין צורך כלל בנימוס אלמנטרי וכבוד לזולת והפך את ה"פוליטיקלי-קורקט" (המוגזם לכשלעצמו) ב- 180 מעלות – משמש דוגמה איומה לזלזול באחר. הוא לעג לנכים, למגמגמים, לקצרי קומה, לנשים מבייצות ואפילו לגיבור מלחמה (ע"ע ג'ון מקיין). כן, האיש שחמק מגיוס עם אישור רפואי מגוחך וקנוי בכסף (דורבן בעקב...) - לעג לטייס הקרב, הגיבור הלאומי שיכל להשתחרר משביו בצפון וויטנאם אך סירב להשתחרר ללא כל חבריו ונותר שם עוד שנתיים (!) .  וטראמפ טען כי מכיוון שמקיין נפל בשבי הריהו "לוזר"..

טראמפ החפיץ נשים, הואשם שוב ושוב בהטרדות מילוליות ואף פיזיות, הפגין גזענות בוטה ביחסו ללטינים בעיקר ("האנסים") וביטא שוב ושוב עמדה לפיה הכוח והכסף שולטים ורק הם חשובים ואין צורך כלל להעמיד פנים שאנחנו מתורבתים... ואפשר להתבטא בציוצים עילגים ובמשפטים קצרים, בני חמש שש מילים, ללא כבוד מינימלי לשפה ולתרבות השיח.

אומר זאת כך: פוליטיקאים הם מאז ומעולם צבועים במידה כזו או אחרת ומשקרים לא פעם ועדיין מערכת כללי המשחק קיימת אצל מרביתם, כך שגם אם הם סוטים ממנה, הם בהחלט מודעים לכך. טראמפ כלל לא הכיר בקיומה של מערכת כזו. עבורו השקר לא היה כלי לשימוש במידת הצורך, אלא טבעי כמו לנשום – טראמפ לימד את האמריקנים תומכיו שיש מציאות חלופית ועובדות "אלטרנטיביות" ואנו אמורים לבחור את העובדות התואמות להשקפת עולמנו ולהתעלם מהאחרות.

מאז ומעולם אנשים בעולם כולו ובכל התרבויות רחשו כבוד למי שלפי המוסכמות והמקובלות ידעו יותר מהם. היו אלו זקני השבט, הכוהנים והרבנים, הכמרים והנזירים, הרופאים ולימים – המדענים והמהנדסים וכמובן האמנים.

טראמפ לימד את תומכיו שבורות הינה מעלה, המדע הינו בדיחה, חסד וחמלה מוכיחים חולשה והאמת הינה אופציה... ובכך עירער עד מאוד את יסודות הסדר החברתי, בדרך לאנרכיה. אלא שכמובן לא כל תומכיו הינם "רד-נקס" גזענים מהדרום העמוק, גם לא חברי "התאחדות הרובאים" לבדם ואף לא הגזענים חסידי "העליונות הלבנה" והניאו-נאצים (אותם סירב כזכור לגנות! ואף עודד במידת מה "לעשות מה שצריך") . תמכו בו גם מליוני אוונגליסטים אדוקים שראו בו -בהשאלה מהיהדות - סוג של "חמורו של משיח" – אדם רע וחסר אמונה, אך כזה המספק להם את משאלותיהם: מושבים בביהמ"ש העליון והגדלת הסיכוי למלחמה אזורית במזרח התיכון, עם "ארמגדון" בסופה – על חשבוננו כמובן...

אך תמכו בו מלבד כל הללו, גם עשרות מליוני בני המעמד הבינוני הנמוך, כולל אפרו-אמריקנים ולטינים שמזכירים לי בהתנהלותם קבוצה גדולה של אנשים הנמלטת משיטפון. חלקם הצליחו כבר לטפס למרומי עץ גבוה והאחרים עודם מנסים. אלא שאלו שעל הענפים הנמוכים, במקום ולנסות לטפס גבוה יותר, שם יש מקום בשפע, הם מעדיפים לבעוט באלו שמתחתיהם, המנסים להגיע לענף שלהם, חוששים פן יישבר...

כך אני רואה את החשש מהמהגרים, את העויינות כלפי הזרים בכלל ואת העובדה שלאנשים האלו ברובם, אין ביטוח בריאות כלל או שיש להם ביטוח תלוי תעסוקה ובוודאי לא ביטוח ממלכתי ראוי לשמו ועדיין הם מתנגדים לביטוח כזה, כי הם שוכנעו שזה יהיה "על חשבונם"... או את העובדה שהם מקבלים כגזירת גורל את הטבות המס המפליגות מהן נהנים הטייקונים, אך יקומו אחוזי זעם כדי למחות נגד הגדלת הקיצבאות לחלשים בחברה.

וזה לא מקרי, כאשר הטייקונים נתפסים כמצליחנים שמגיע להם ומקבלי התמיכות כ "לוזרים" אותם מתעב כידוע טראמפ יותר מכל וכך לימד את מעריציו...

לכל הללו נוסיף את מליוני הרפובליקנים האמידים חסידי המצב הקיים, הדואגים אך ורק לשמירת יתרונם הכלכלי ומעמדם וקוראים לזאת "חוק וסדר", גם כאשר מדובר באפליה בוטה וגזענות מבישה. וכאשר הזעם מתפרץ ולעיתים מרחיק לכת, בהצתות וביזה – סופקים כפיים ומדקלמים "אמרנו לכם!"...

זהו ההסבר שלי לתופעת טראמפ ולשיעור התמיכה הכה גבוה בו בחברה האמריקנית ואני מקווה שככל שיחלוף הזמן בלעדיו, יירפאו מעט מהפצעים שפצע את רקמת החיים ברפובליקה הגדולה הזו

ולסיום:

ישראל איננה ארה"ב, תודה לאל. אצלנו המאחד רב על המפריד ואני מסרב להצטרף לנבואות הזעם והייאוש על רקע השסע החברתי הקיים גם אצלנו, ללא ספק.  

וכשכותבים לי בדף הפייסבוק שלי תגובות נאצה איומות, אני רואה בכך שחרור תסכולים, מגונה ככל שיהיה ולא כוונה אמיתית.  כי אני יודע בוודאות שאם מחר אפצע חלילה בתאונה, יבוא לעזרתי אותו אדם שאיחל לי לא רק שאמות, אלא גם בייסורים קשים...

ויותר מכך, אני מאמין בכל ליבי שבעוד שבארה"ב הסיכוי לאיחוי השסעים קלוש, אצלנו הוא אפשרי ומעשי וכל שדרוש הוא שינוי כיוון בהנהגה.

הדבר בידנו, כולנו !