ה"בלוף" של נתניהו ב c.n.n ומה "שכח" לציין, כשציטט את הבנקים להשקעות המהללים כביכול את כלכלת ישראל...
31.01.23 / 18:26
נתניהו שיקר בראיון לc.n.n כאילו הפגנת ה400,000 בשעתו היתה נגד רפורמות כלכליות שהוביל... ובסירטון חדש ניפנף ב"מסמך" רשמי של ג'יי פי מורגן הקושר כביכול כתרים לכלכלתנו, על רקע הביקורת הקטלנית של 270 הכלכלנים הבכירים על רפורמת השפיטה. הוא חשב כנראה שכולנו ביביסטים שטופי מוח שלא טרחו לקרוא את כל המסמך.
אז קבלו ציטוטים המוכיחים שהמסמך שכלל איננו של מח' המחקר, אומר למעשה את ההיפך...!
לדוגמה: "השוק המקומי מודאג מלחצים פיסקאליים כתוצאה מהשינויים הפוליטיים: ירידה בהכנסות ממיסים, קואליציה יקרה וירידת דירוג אשראי אפשרית",
ותודה ל"גלובס".
חשיפת " ב ו ד ק י ם" !
חז"ל אמרו כי "הרוצה לשקר- ירחיק עדותו" ונתניהו סבור שראיונות באנגלית ברשתות זרות הן מרחק מספיק כדי לשקר במצח נחושה...
בראיון ל CNN לפנות בוקר, אמר נתניהו שהפגנת ה-400,000 הייתה בגלל רפורמות כלכליות, וטענת המוחים הייתה שהרפורמות יהרסו את הכלכלה, ובסופו של דבר הן לא הרסו את הכלכלה. העובדות: הפגנת ה 400,000 הייתה חלק מהמחאה החברתית ב2011 שהחלה בגלל מחירי הדיור והתרחבה לנושאים נוספים
צפו בראיון של ביבי ב CNN
בראיון ל CNN לפנות בוקר, אמר נתניהו שהפגנת ה-400,000 הייתה בגלל רפורמות כלכליות, וטענת המוחים הייתה שהרפורמות יהרסו את הכלכלה, ובסופו של דבר הן לא הרסו את הכלכלה.
בראיון ל CNN לפנות בוקר, אמר נתניהו שהפגנת ה-400,000 הייתה בגלל רפורמות כלכליות, וטענת המוחים הייתה שהרפורמות יהרסו את הכלכלה, ובסופו של דבר הן לא הרסו את הכלכלה.
— בודקים (@bodkim2022) February 1, 2023
העובדות: הפגנת ה 400,000 הייתה חלק מהמחאה החברתית ב2011 שהחלה בגלל מחירי הדיור והתרחבה לנושאים נוספים pic.twitter.com/M4jCH7tur2
אגב, באותו ראיון גם טען נתניהו כי "כל קודמיו של איתמר בן גביר בתפקיד השר לבט"פ עלו להר הבית... ש ק ר !
והוא אף טען כי בו גביר וסמוטריץ קיבלו בבחירות יותר מנדטים 0כל אחד) מאשר נפתלי בנט בשעתו. ממש לא נכון...
ונעבור לסירטון התעמולה של נתניהו מול טענת 270 הכלכלנים ו"ציטוטיו" מפי ג'יי פי מורגן וגולדמן זאקס (כביכול)
כך כותב "גלובס"
האם אכן מדובר באות של כבוד לכלכלה הישראלית?
ראשית, לא מדובר במסמך של מחלקת המחקר של ג'יי.פי מורגן, המסמן מגמות כלכליות ומספק המלצות ארוכות טווח למשקיעים מוסדיים, אלא במחלקת הטריידינג המספקת המלצות תקופתיות לסוחרים מוסדיים שפועלים בדרך כלל לטווחים קצרים, או למחלקות נוסטרו שמכוונים לטווחים ארוכים יותר. כותב המסמך איננו כלכלן בכיר בבנק אלא סוחר במחלקה המדוברת. על כך, אמר לנו סוחר בשוק ההון כי "מדובר בסקירת תוך יום של סוחרים. זה לא נועד לצאת החוצה, והכל נכתב בסלנג של סוחרים. להציג את זה כנייר מדיניות של בנק השקעות הוא מגוחך". ויחד עם זאת, עדיין מדובר בהמלצה רשמית של בנק יוקרתי שמתייחסת גם לטווחי השקעה ארוכים ויש לה השפעה על מחלקות נוסטרו בבנקים ובבתי השקעות גדולים. אחד המכותבים לסקירה הוא מנהל השקעות ישראלי בכיר המתגורר מלונדון.
הסוחר שחיבר את המסמך רואה בתופעות הפוליטיות ובמחאה - שגם היא מוזכרת במסמך - כרעשי רקע בלבד ולטענתו המוסדות הישראלים חזקים מספיק, גם לאחר עזיבתו של פרופ' משה חזן מהועדה המוניטרית של בנק ישראל. אך הוא גם מסמן סיכון לענף ההייטק: "לתופעות הפוליטיות עלולה להיות השפעה שלילית על הצמיחה אם סקטור ההייטק ייפגע מירידה בהשקעות". עם זאת, טוען מחבר המסמך, ההשלכות הפיננסיות נכון ליום חמישי האחרון - טרם הפגישה עם צמרת הבנקאים ואנשי העסקים בישראל - היא נמוכה, "אלא אם כן נראה התדרדרות אמיתית במצב הפיסקאלי או בעצמאות בנק ישראל", נכתב.
מהן ההמלצות של ג'יי.פי מורגן?
אחת ההמלצות היא להגביר את החשיפה לאג"ח של ממשלת ישראל לתקופה של חמש שנים בהם כבר יש לג'יי.פי מורגן פוזיציה. עם זאת, את ההמלצה הזו מספק הבנק גם כלפי אג"ח אחרים ומודה כי הבנק "הקטין את האחזקות בעקבות השינוי האחרון במחיר. בכל זאת, אנחנו נמשיך להמליץ עליו בטווח הבינוני".
עוד לפני התנודות בשער השקל בימים האחרונים, כתב הסוחר בחמישי כי השקל עודנו חזק בשל עליית הריבית הצפויה בפברואר וכי המוסדות מתנהגים בזהירות הראויה. עם זאת, כותב המסמך כי "השוק המקומי מודאג מלחצים פיסקאליים כתוצאה מהשינויים הפוליטיים: ירידה בהכנסות ממיסים, קואליציה יקרה וירידת דירוג אשראי אפשרית", ומתחייב כי "נבדוק האם יש צורך להגביר את הערכת הסיכון של השוק כאשר הדאגות בשוק מתחילות להיות מתומחרות".
ג'יי.פי מורגן איננו הבנק היחיד שהתייחס באנליזות שלו לישראל. גם הבנק המתחרה גולדמן זאקס התייחס בסקירות המט"ח שלו לחולשה האחרונה בשקל לצד ההתפתחויות הפוליטיות. בבנק העריכו כי :"אי הודאות הפוליטית מדאיגה ויכולה להמשיך להתבטא בחולשה נוספת של השקל בטווח הקצר".
כלכלני גולדמן זאקס לא חורצים את דינו של השקל, אך מציינים כי "נותר לראות האם ההצעות (המשפטיות - א"ג) ייושמו במלואן", ומעריכים כי "בנק ישראל יוכל ללוות את הפיחות המשמעותי בשקל באמצעות מדיניות מוניטרית ניצית שעלולה לשפר את המצב".