מוטי קלינמן ב"עט נובח"- מהו "כל נס ציונה" עבורי?

העיתון המקומי הזה, שסיים את דרכו המודפסת השבוע, לאחר יותר משלושה עשורים, היה חלק מהנוף הנס ציוני המיוחד.

מה הוא היה עבורי? מקומון רציני ואמין. במרוצת השנים, הודפסו חינמונים מקבילים בערים שכנות ובנ"צ, רובם לוחות מודעות עם תכנים דלים, חלקם הגדול שרד לזמן קצר, כולם נשכחו.

הפטנט של אבי בן דוד היה שילוב של מקצוענות, אתיקה, והימנעות מוחלטת מלשון הרע.

כשאחרים הפיצו שמועות ורכילויות, ייצרו דרמות מלאכותיות, עיוותו והגחיכו תמונות של מושאי כתיבתם, בן דוד דיווח וקרא למדור הרכילות שלו: "ידידותי לסביבה".

העיתון הרציני הזה, חיכה לנו בתיבת הדואר הפרטית, בשעה שאחרים (מעולם לא היו מתחרים), הושלכו על הכביש בערימות.

העיתון ועורכו הואשמו חדשות לבקרים, בכך ששימשו בשירות העירייה לדורותיה. כי תמיד נמצאו צדקנים, שביקשו לעשות שימוש בכלי התקשורתי הזה, למטרות פוליטיות ואישיות. הם השמיצו – וקראו בשקיקה. כינו אותו "פראבדה" – וציטטו אותו בפרלמנטים המקומיים.

אני משוחד, זה נכון. במשך שנים רבות עשיתי גם אני,  שימוש בכלי הזה, לצורך הנגשת מידע ששירת את הקוראים ועניין אותם, בתחום ההתנדבות והסטטיסטיקה הפלילית המקומית.

בהיעדר רשתות חברתיות, זה היה הכלי היעיל ביותר, שהגיע ונקרא בכל בית. מעולם לא היה לי ספק בכך.

למה אני כותב את זה? כי אפשר וצריך להגיד תודה לאבי ולחנה בן דוד, ולכל האנשים שליוו אותו במהלך הדרך המודפסת.

כשאני מרפרף על הידיעות "הבלעדיות", ו"הדרמטיות", פרי מקלדתם של עאלק-עיתונאים בעלי אג'נדות אישיות, אני כבר מתגעגע לעיתון הזה.

שיהיה בהצלחה באוויר, אני אהיה שם