מכתב גלוי ואישי לשכני וחברי בילדות, השופט אשר קולה.
10.11.25 / 10:03
עם כל הזהירות המתבקשת, אומר לך שאני משוכנע שלו אביך המנוח, דב קולה ז"ל, איש "תורה ועבודה" האמיתית, היה חי כיום, הוא לא היה שבע רצון מהתנהלותך לאחרונה, למרות שביצעת השבוע, תודה לאלוהי השכל הישר, נסיגה טקטית.
וארחיב מדוע:
מכתב אישי לשכני וחברי בילדות, השופט אשר קולה.
אשר מכובדי, אך גדלנו באותו בית משותף בבני ברק ודירתכם הייתה מתחת לדירתנו, ברחוב רבי עקיבא 110. אך הכרת אותי בתור אבי הכט, שם ששיניתי לימים ל"בן דוד" .
אתה היית כחצי שנה צעיר ממני ולא היינו חברים קרובים, כי אני למדתי במגזר החרדי ב"תלמוד תורה" ואתה, למדת בממלכתי דתי, בזרם אליטיסטי יותר, שנקרא "סגולה" ולימים בישיבה תיכונית בירושלים ואני בישיבה תורנית "שחורה". אבל, כשכנים שיחקנו לא אחת יחד ונפגשנו כמובן.
כך או כך, הכרתי היטב את הוריך המנוחים רות ודב קולה ואת אחיך הצעיר, אביגדור.
לאביך המנוח, כאיש שהתמחה בחינוך נוער, אף היתה מעורבות משמעותית בחיי, ועל כך אהיה אסיר תודה לו לעולמים. היה זה כאשר נתבקש ע"י אמי המנוחה לסייע לי במציאת כיוון בחיים, לאחר שנטשתי להוותם של הוריי בגיל 16 את הישיבה החרדית (ואת הדת ברובה) והוא אף סייע לאבי המנוח "לעכל" את המצב.
ואני רוצה לומר לך כעת, עם כל הזהירות המתבקשת, שאני משוכנע שלו אביך המנוח היה חי כיום, הוא לא היה שבע רצון מהתנהלותך לאחרונה, למרות שביצעת השבוע, תודה לאלוהי השכל הישר, נסיגה טקטית.
ואסביר מדוע.
דוב קולה, היה יליד הארץ ובשנות העשרים לחייו כבר עסק בהעלאת בני נוער ניצולי השואה ארצה ולימים כיהן בתפקיד בכיר בעליית הנוער ובסוכנות. והוא היה במבט לאחור, הדמות המאפיינת הקלאסית של אנשי "תורה ועבודה".
בתמונה: דב קולה המנוח (במרכז ללא כובע) עם ניצולות שואה שהעלה ארצה
הוא, כמוהו (אני מניח) כאביו, סבך זאב קולה, שנטש בית חם בפולין ועלה ארצה בשנות העשרים של המאה הקודמת - לא גידל זקן, לא הלך עם ציציות בחוץ ובודאי לחץ ידיהן של נשים שהוצגו בפניו.
אמך המנוחה, רות, לא כיסתה את ראשה, אולי לעיתים בכובע סמלי והשרוולים שלה היו קצרים יחסית למקובל היום במגזר שלכם. היה להם מנוי לפילהרמונית או לתיאטרון, ואני זוכר כיצד במוצאי שבתות מדי פעם היו נוסעים לתל אביב לצרוך תרבות "חילונית".
אביך המנוח הלך עם כיפה סרוגה. (לעיתים כמדומני גם עם מגבעת קלה ואופנתית) לבש חליפות פתוחות ללא עניבה, התגלח כמובן למשעי, ואם יורשה לי, דומני שגם בתקופות כמו ספירת העומר, הוא התגלח. לא כמו אנשיכם כיום בציונות הדתית ברובם.
למעשה, הוא ואביו לפניו היו המייצגים של אותה שכבה שנטלה חלק אדיר בבניין הארץ, לצד החילוניים. הם היו ציונים והיו גם דתיים, אבל בעיקר בביתם. האמינו אמונה מלאה במדינה ולא ראו בה רק איזושהי "אתחלתא דגאולה" או מסדרון בדרך לגאולה משיחית.
ילדיהם של אותם אנשים הלכו ל"בני עקיבא" ורקדו שם עם בנות גילם במעגל, הלכו יחד לים שומו שמיים ויצאו יחד ל"גרעין". ומי שייצג אותם בממשלה ובכנסת היו כמותם, אנשים כמו משה אונא, דוקטור זרח ורהפטיג, בורג האב או משה חיים שפירא . כולם אנשי תורה ועבודה במלוא מובן המילה, וציונים דגולים, יהי זכרם עדן.
לכן איך יכול לדעתך ובדיעבד אביך המנוח, להשלים עם מצב בו אתה מזוהה לכאורה, עם דמגוג פאשיסט מרושע כמו לוין, ועם כך שמי שמהלל אותך הם עבריינים וובריונים, מבן גביר עד למשה סעדה?
אומר לך רק כך: התפעלתי בשעתו כשהלכת בניגוד לזרם, בניגוד לעמדות הפרקליטות שאני מסכים שהיא בהחלט "קליקה" דורסנית, ושחררת את רומן זדורוב.
איני מומחה לדעת מי צדק בנושא זדורוב, אבל מאוד הערכתי בשעתו את האומץ שלך. אלא שכעת אני מתחיל לשאול אם לא מדובר, חלילה (כי אני מסרב להאמין בכך), גם בהתרסה ובסוג של "תקעת עינאכ" לאנשי הפרקליטות, שמעולם לא היית חלק מהמילייה שלהם וידעת היטב שאיש שם לא ימליץ עליך לבית המשפט העליון.
אבל כך או כך, היית שופט מכובד ומוערך, לאיש לא היתה מילה רעה לומר על ההחלטות השיפוטיות שלך, גם כשהן נגדו את הקו הממסדי. ולולא הבחירה שלך עכשיו לקחת חלק במשחק פוליטי מכוער, הייתי, אני לפחות, ממשיך לכבד אותך כנציב התלונות על שופטים. למרות הדרך הפתלתלה והשנויה במחלוקת בה עבר מינויך לתפקיד ע"י השר לוין.
זו משרה חשובה, משמעותית ביותר לאמון הציבור במערכת המשפטית ולמרות שלוין המליץ עליך לתפקיד, הנחתי, כי עשה זאת מאחר והמאגר של שופטים בכירים בדימוס, מנוסים ומוערכים שהם גם ימניים (ואין בכך כל רע אגב), המאגר הזה די מצומצם ,ולכן הוא בחר בך ולא מתוך ציפיות לא הגונות. אבל אתמול קראתי ידיעה לפיה בשיחה של אחד מאנשי ראש הממשלה לפני חודשים ארוכים, עם אב שכול, שמחה על כך שלא מקימים ועדת חקירה, שאל אותו בכיר: "אם בראש הוועדה יעמוד אשר קולה, תסכימו?"
אין לי מושג אם הדברים נאמרו על דעתך או לא, אבל עצם העובדה שפעם אחר פעם מניחים בקבוצת ההתייחסות הזו של ראש הממשלה וחסידיו שאתה נוח להם ותהיה טוב עבורם, צריכה להדאיג בראש ובראשונה אותך, לא רק אותי.
אשר מכובדי, עדיין לא מאוחר להבהיר שאתה לא בובת משחק של אף אחד. למרות ההתנהלות המוזרה שלך בשבוע האחרון. הפנייה למשטרה בדרישת חומרים והזיגזוג עם ההודעה שתחליט רק לפי הבג"ץ, הרי אם רק לפי הבג"ץ, למה בכלל התערבת מלכתחילה? לא יכולת לחכות לבג"ץ?
אבל עדיין לא מאוחר, אתה יכול להציל את כבודך, וכפי שאמרתי, אני מניח שגם אביך ואמך המנוחים יעריכו זאת.
