מעראפת בביירות 82 ועד לסינואר בעזה 2023. יש גם דרך אחרת !
23.10.23 / 13:09
סילחו לי על היומרה שלי להציע דרך אסטרטגית לטיפול בבעיה בה ישראל נמצאת עתה. אבל כבר נוכחנו כי לפעמים לא כל החשיבה הנכונה נמצאת דווקא בצמרת ואולי גם לכם ולי, מותר לזרוק רעיונות לאויר. כי יותר מדי זמן שגינו להאמין כי "אלה שלמעלה יודעים מה טוב".
קחו לכם מעט זמן לקרוא, אבל עד הסוף ולעכל...
בתמונה: חיילי האו"ם שומרים על הספינה בה התפנו עראפת ואנשיו מביירות 31.8.82 . בגין ועראפאת באותה העת
מעראפת בביירות 82 ועד לסינואר בעזה 2023. יש גם דרך אחרת !
אני מבקש להזכיר למבוגרים ואולי לחדש לצעירים שביניכם כי במלחמת לבנון הראשונה, עת אוייבינו בלבנון לא היו השיעים, אלא הפלסטינאים מה"פתח" בהנהגת עראפת שהיו שם במחנות פליטים והקימו שם את כוחות הטרור שלהם. בסיום הלחימה צה"ל הגיע לביירות ביוני 1982 וצר עליה, כאשר יאסר עראפת וצמרת הארגון היו לכודים שם. תחילה נעשו ניסיונות להרוג את ערפאת בהפצצות מהאוויר שלא צלחו.
וכך לאחר שישה שבועות של מצור ולאחר מו"מ בתיווך בינלאומי, יצאו עראפאת וכ600 אנשיו מביירות באוניות ליוון ומשם לתוניס ורק אז הוסר המצור והועברה השליטה למיליציות הנוצריות ה"פלאנגות" בהנהגת באשיר ג'ומאייל . (מה הפלאנגות עוללו לאחר מכן זה סיפור אחר ועתיר לקחים, ע"ע סאברה ושאתילה, אך זה לא הנושא כרגע) .
הטנקים שלנו, שהיו פרושים במורדות העיר, צפו אל הנמל. די היה בפקודה אחת - וערפאת היה מת. וההיסטוריה הייתה שונה. אלא שחזקה על אריאל שרון ההתחייבות שנתנה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין כי לא תיפול שערה משערות זקנו של ערפאת ארצה. די היה לממשלת ישראל בכך שערפאת והמחבלים שלו ייצאו מלבנון.
בואו ניזכר ככה בקטנה מי היה עראפאת עבורנו באותם ימים:
מנחם בגין אמר שבתחושתו הפעולה נגד ערפאת שקולה למשלוח חיילים לבונקר של היטלר...
הלקח שלי הוא פשוט:
אנחנו חייבים להחליף דיסקט לחלוטין, לבלוע את גאוותנו ותסכולינו, ליזום מהפך חשיבתי ולנסות דרך אחרת שאפרט, דרך שסיכוייה קלושים עד אפסיים, אך חייבים להמר עליה ולו בשל משקלה ההצהרתי והבינלאומי והעובדה שייקל על הסעודים, האמירויות וערביי ישראל לאמץ אותה. וזאת גם אם עצם הצעתה פירושו להסכים לשכוח מנקמה ודיבורי רהב על "חיסול ומיטוט" שאין מאחריהם דבר מלבד אגו פגוע ובוודאי לא עונים לשאלה האלמנטרית, מה תעשו אחרי שתנצחו, תמוטטו וכו'.
להלן תוכניתי ונא קיראוה עד הסוף או לא בכלל.
ישראל מודיעה חד צדדית כדלהלן:
- ישראל לא מוכנה להמשך נכונות צבאית של החמאס בעזה ולכן היא דורשת ממנו להפסיק מיד את האש, להניח את נשקו ולצאת מחוריו וכמובן לשחרר את החטופים לידי הצלב האדום. כאשר כל לוחמיו שירצו בכך יוכלו להתפנות בפיקוח בינלאומי משם, לאן שירצו ולכל מדינה שתסכים לקלוט אותם..לא כולל כמובן לרשות הפלשתינאית.
- ישראל איננה מוותרת על זכותה על פי החוק הבינלאומי לבוא חשבון, לכשתוכל, עם כל מי שהיה מעורב בפגיעה באזרחים.
- לשם כך ישראל תפסיק את האש למשך 48 שעות, כאשר אם עד לסיומן לא יחדל החמאס מלירות, ההצעה בטלה וצה"ל ייכנס במלוא עוצמתו, עד להשמדתם.
- אם אכן החמאס יפסיק את האש ויתפנה מהרצועה, ישראל תשעה ביוזמתה את המשך ביצוע עונשם ותשחרר מיידית מהכלא את כל הפלשתינאים הכלואים בישראל, (לנשום עמוק...) מכל הארגונים ולידי כל מדינה שתסכים לקלוט אותם. אך הם לא יורשו לשוב לבתיהם בשטחי הגדה ואם יילכדו בעתיד שם או בשטחנו, ירצו מחדש את מלוא עונשם ובתנאים מחמירים ביותר.
- ישראל מודיעה כי בעתיד תטיל גזר דין מוות על מי שיפגע באזרחים בפעילות טרור.
- ישראל לא תיכנס לשטחי הרצועה וקוראת למצרים ירדן והרש"פ להקים צוות משותף שייקח לידיו את המושכות וידאג לצרכי התושבים, בסיוע ומימון של ערב הסעודית, בחריין, והאמירויות. כאשר ישראל מוכנה לתרום את חלקה באספקה חינם של מים וחשמל ככל שיידרש ובקליטת משלוחי סיוע בנמלינו והעברתם לרצועה.
- ישראל מסכימה להכנסת כוחות משטרה חמושים ממצריים, או מירדן, או כח רב לאומי כלשהו, לשמירה על הסדר האזרחי, ככל שיידרש.
- ישראל קוראת למעצמות לכנס ועידה בינלאומית לעתיד רצועת עזה ולהקים מנהלת סיוע ושיקום רב לאומית, כאשר היעד המוכרז הינו: פירוז הרצועה לנצח והפיכתה לאיזור פיתוח והשקעות מועדף, הקמת נמל ימי ואוירי וכן הכרזתה כאזור סחר חופשי ומתן הטבות רבות נוספות למען תושביה.
קראתם עד הסוף?
ובכן, איני נאיבי. אך מאחר וסיכויי ההסכמה של החמאס להצעה כזו אפסיים, אני רואה בעצם העלאתה, יתרון אדיר ברמה הבינלאומית וההסברתית ואולי אף יעורר ויכוח פנימי בקרב הפלשתינאים והערבים מסביב, כולל דה מוראליזציה בין אנשי חמאס לבין עצמם, בהנחה שיש ביניהם גם כאלו שמעדיפים לחיות..
כך או כך, אם בדרך נס ההצעה תתקבל, נרויח בענק וזה ברור. גם הסרת האיום ופירוז הרצועה וגם הימנעות ממלחמה רבת קורבנות שעלותה בדם ודמים אדירה וגם מסר לחיזבאללה לקראת העתיד. ומה יש לנו להפסיד? מלבד הויתור (הזמני) על הנקמה. אך עלינו ללמוד מאוייבינו הערבים כי הנקמה טעימה יותר כשהיא מוגשת קרה...
אתם מוזמנים להגיב
