נתניהו: כשהמסיכה מתחילה לנשור...

(פורסם במקור כאן לפני כשבוע, אך בגירסה שונה וגירסה זו, המתוקנת מופיעה היום גם ב"כל נס ציונה" העיתון המודפס)

זה נשמע פשוט מחריד, גם בנושא הכי חשוב, קיומנו ובטחוננו כאן בארצנו, הרי שנכון לימים אלו, קרוב למחצית אזרחי המדינה הטילו ספק בטוהר השיקולים שהנחו את ראש הממשלה, בכל הקשור לארועים שהובילו ל"סבב" מול החמאס .

הם מאמינים שהוא והחמאס היו מעוניינים, כל אחד מסיבותיו, באותה מטרה שהיא חימום האוירה. החמאס כדי להיראות כמגיני ירושלים, כחלק מנסיונם לשוב למרכז הבמה ואף לגמול לאבו מאזן על ביטול הבחירות והבכתו הפומבית.  ואילו נתניהו, להבדיל כמובן, בכדי לטרפד סיכוי של הקמת ממשלת שינוי בתמיכת רע"מ.

ואותו חלק גדול וחשוב במדינה משוכנע כי היוזמה ההדדית הזו, פשוט יצאה מכלל שליטה וההתפתחויות הפתיעו את נתניהו כשם שהפתיעו את החמאס... ורק אז התפכח ושיקולי טובת המדינה גברו אצלו סוף סוף. מה שלא בדיוק הועיל בשלב זה ונגררנו לאן שנגררנו, כאשר 52% מתושבי המדינה השיבו בסקר האחרון כי לא ניצחנו את החמאס (ואף הוא לא ניצח אותנו..).

ועדיין לא הזכרתי את אותם לא מעטים שמוכנים להאמין אפילו שהוא לא מיהר לסיים את מבצע "שומרי החומות" – רק כדי "לשרוף" זמן מתקופת המנדט של לפיד... ונדרשה לכך ההתערבות הבוטה של ביידן.

דעתי האישית בנושא טובה כדעתו של כל אחד מכם ואין טעם לשוב ולדוש בה. אבל, השאלה אשר צריכה להעסיק את כולנו – הינה אחת ויחידה:

מדוע חלק כה גדול בציבור הישראלי לא מאמין לנתניהו, אלו שכלל לא יאמינו לו לעולם ואלו שמתלבטים ואף מפקפקים בו ובאמינותו, אפילו בשעת משבר שכזו !

ברשותכם אנסה לשתף אתכם בתובנות שלי על האיש ו"אמינותו"...

עבורי הסיפור שלו הינו סיפור של טרגדיה שמתפתחת ממערכה למערכה, ככל שהדמות נוכחת יותר במחזה ומתבגרת.

חשבתי על הנושא לא מעט ונזכרתי בשיחה שקיימתי לפני שנים רבות עם ידיד, איש מכירות מדהים שהיה בין אלופי המכירות ב"דפי זהב" בשעתו. אדם שהשתכר פי שלושה ממנהליו בשל נפח העמלות שקיבל...

והוא אמר לי בכנות כי יכולת המכירה יוצאת הדופן שלו תהרוס יום אחד את חיי הנישואים שלו. כי הוא כבר כל כך מוכוון מטרה בכל שיחה שהוא מנהל, עד שבדבריו ובמחשבתו משתלבים תמיד המניפולטיביות והתחמנות שנדרשים למכירה בהיקף חריג, כפי שהוא היה רגיל.

"אני מוצא את עצמי מתחמן את אשתי ומסובב אותה, גם כשאני בכלל לא רוצה..." סיפר לי.

לימים שמעתי על אחוז הגרושים הגבוה בין מפעילי סוכנים במוסד ובשב"כ, בשל אותה תופעה עצמה. האנשים הללו מתרגלים לרמות ולתחמן את בני שיחם, גם אם המטרה נאצלת, ומתקשים לשנות את התנהלותם ביתר מרכיבי חייהם.

ואת זה שביבי איש מכירות מצטיין יודעים כולנו. וככזה, הוא מעולם לא ניסה להיות מנהיג אמיתי, כמו צ'רצ'יל אותו הוא מעריץ כל כך ולא פלא...כי הוא יודע היטב שלעולם לא יתקרב אפילו לקצה קצה של מנהיגותו.

מעולם הוא לא אומר לנו אמיתות קשות, אלא אם הוא רוצה בכוונה להפחיד ואז מגזים לכיוון ההפוך (10,000 מתים מקורונה בחודש...)

הוא לא הודה מעולם מול המצלמה בספקות או בהיסוסים, תמיד הוא "מוכר" לנו משהו בפאתוס ובליווי של כל "גימיק" שיש. פשוט, האיש לא מסוגל לרגע לחדול מלהיות איש מכירות.

אבל, גם אנשי המכירות הטובים ביותר משלמים על כך מחיר, תחילה, סביבתם חדלה להאמין להם ולאט לאט מעגלי אי האמון מתרחבים, עד שהם כבר לא מסוגלים לספק ת'סחורה.

גרוע מכך, לא רק שהם לא מסוגלים לשווק לנו תרופות פלא וחלומות פורחים באוויר, עכשיו גם אם יעמדו מאחורי הדלפק ויעסקו במכירת בקבוקי מים, יהיו בין הלקוחות שיפתחו בקבוק ויבדקו אם אכן יש בו מים...

וכך המחזה מתפתח, הדמויות מתחלפות והעלילה מסתבכת  ורק הוא, איש המכירות האולטימטיבי – ממשיך בשלו ומנסה למכור...

הברק בעיניים שלו כבר התעמעם, החיוך בקושי נמתח על שרירי הפנים היגעים ואפילו קול הבריטון הרועם מצטרד לעיתים, אבל הוא לא יודע להפסיק. הוא לא מכיר משהו אחר וחושש לעצור לרגע.

ומדוע הוא כה חושש?

מפני שכמו כל איש מכירות טוב, הוא שכנע את עצמו מזמן להאמין במה שהוא מוכר, ב"מוצר" שהוא משווק ביעילות כה מדהימה.

אבל, ברגע שחדל, הוא יודע היטב, ברגע שיתפנה להביט במראת המציאות – הוא יראה שם את הסדקים והעיוותים וכמו דוריאן גריי – לו יוכל שאת זאת.

וזו הטרגדיה שלו – שהפכה להיות שלנו. 

והערה נוספת:

בשבוע הבא הבחירות לנשיאות בין מרים פרץ ליצחק הרצוג ושוב עסוק חצי עם בשאלה האם הם יתנו לו חנינה, הבטיחו לו חנינה וכו'.

השבוע התפרסם  לראשונה שמו של ראש המוסד הבא, דדי ברנע . אדם עתיר הישגים, אשר  עד עתה היה אלמוני עבור כולנו כמעט.

 אבל, שימו לב מה מעסיק כה רבים ברשתות. וזו השאלה האם זכה בתפקיד מפני שהוא "שפוט" של נתניהו..  ועד כמה רבים וטובים מגדירים כך את יוסי כהן ה"ראש" הפורש.

המצב הזה מטורף ולא מוסיף כבוד למתנגדי נתניהו, שמבלי להבחין בכך הופכים בחלקם אט אט לבני דמותם של ה"ביביסטים, רק במהופך...  

אלא שלא אנחנו, המתנגדים לו ובוודאי לא מרים פרץ או דדי ברנע אשמים בטירוף הזה, בחוסר האמון האינסטיקטיבי כמעט בכל מה שהיה פעם מוסכם ומובן מאליו. ובחוסר הנכונות להאמין שמשהו או מישהו כאן בשילטון עודנו ישר וראוי.

יש אדם אחד שהחל מהפגישה המפורסמת שלו עם הרב כדורי ז"ל ועד עתה, עוסק באינטנסיביות  בזיהום הנשמה הישראלית, בשיסוי איש באחיו ובקריעת כל הנימים שאיחדו תמיד את נפשות בני העם הזה.

ורק כשייעלם סוף סוף מנופנו הציבורי יש סיכוי לאיחוי הקרעים ולתיקון אמיתי.

ולכן, אתם בימין שמוחכם טרם נשטף ואתם רבים וטובים. אם אתם עדיין מעדיפים אותו וכפועל יוצא מכך- מוכנים להסתכן בכך שגם החלטותיו העתידיות, אם וכאשר יפרוץ שוב משבר, מול החמאס, או חלילה החיזבאללה וכל אוייב אחר, לא תהיינה לגמרי נקיות מכל שיקול אישי– הרי שאכן מגיע לכם אותו כמנהיג !

ואנחנו?  אותם כחצי מהעם שאיבדו לחלוטין את האמון בו, נתחבא בפינתנו, נפסיק להאמין שהאמת תנצח לבסוף וההגיון יגבר ונקווה לנס...