|
נתניהו: "לפיד השאיר לנו מדינה הרוסה"... כך נראית תעמולת זוועה, מסביר הפובלציסט בן דרור ימיני
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('1bddfb7b-8cd6-44fd-aaf2-8131cd6d0a0e','/dyncontent/2024/10/31/73b24ad8-a75b-4379-8eaf-25bbdae73641.jpg',18376,'אייטם כתבה חוגים עד אחרי סוף 2024 ',525,78,true,45931,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('1bddfb7b-8cd6-44fd-aaf2-8131cd6d0a0e','/dyncontent/2024/7/7/6ac38f55-9efa-40d8-b71c-62a1f92cf06c.jpg',17973,'מנויים 300100 ',525,78,true,45931,'Image','');},15]]);})
כתב: הפער בין התעמולה של נתניהו לבין העובדות מעולם לא היה גדול יותר.
מאז יוני 2021 ועד סוף השבוע שעבר כיהנה בישראל אחת הממשלות הטובות בתולדותיה.
זו הייתה ממשלת אחדות. זו הייתה ממשלת שפיות. זו הייתה ממשלה ציונית, שהגיעה להישגים משמעותיים יחסית לזמן הקצר שבו כיהנה."
אבל התעמולה, אוי, התעמולה. מה לא נאמר על הממשלה. "ממשלת האחים המוסלמים", "ממשלת תומכי הטרור", "53 מיליארד דולר", ועוד שאר ירקות. מכונת הרעל עבדה שעות נוספות.
נתניהו: "לפיד השאיר לנו מדינה הרוסה"... כך נראית תעמולת זוועה, מסביר הפובלציסט בן דרור ימיניוכך הוא כתב: בן דרור ימיני על ממשלת בנט לפיד:
זה קרה כמעט באותם רגעים. בשבוע שעבר פירסם בנימין נתניהו פוסט, עוד אחד מני רבים: "לפיד השאיר לנו מדינה הרוסה, בקריסה כלכלית ומדינית". ובמקביל, ה"אקונומיסט" פירסם את מדד ההצלחה הכלכלית של מדינות ה־OECD בשנת 2022. ישראל ניצבת במקום הרביעי. כן, זו אחת הכלכלות המצליחות בעולם. הפער בין התעמולה של נתניהו לבין העובדות מעולם לא היה גדול יותר. מאז יוני 2021 ועד סוף השבוע שעבר כיהנה בישראל אחת הממשלות הטובות בתולדותיה. צריך לומר עליה מילה טובה. זו הייתה ממשלת אחדות. זו הייתה ממשלת שפיות. זו הייתה ממשלה ציונית, שהגיעה להישגים משמעותיים יחסית לזמן הקצר שבו כיהנה. ישבתי שוב ושוב באולפן ערוץ 14 עם צוות של דוברים ידועים, שהקשר בין הדברים שאמרו על הממשלה המכהנת לבין העובדות היה מקרי לחלוטין. "בנט מבשל הסכם אוסלו חדש", הם אמרו שם שוב ושוב. לא שהסכם מדיני הוא דבר רע, וצריך להצטער על כך שהקיפאון המדיני נמשך, אבל באולפן שבו כל פגישה מדינית עם גורם פלסטיני היא כמעט בגידה- אז גם הפייק הזה הופץ ברבים. בפועל, זו הייתה אחת הממשלות הקשוחות ביותר מול הפלסטינים. יד קשה מול גל הטרור. חדירות לתוככי קן הצרעות בג'נין כמעט מדי לילה. תגובות בלתי מידתיות מול כל ניסיון של החמאס להמשיך כמנהגו בימי הממשלה הקודמת. והתוצאות בהתאם. אלה היו 18 החודשים השקטים ביותר לתושבי עוטף עזה מזה שנים רבות. אף לא שריפה אחת של שטחים חקלאיים. וגם לא בלון תבערה אחד. החמאס הבין שיש לו עסק עם ממשלה שעובדת. קשה לספור את מספר הפעמים שבהן האשימו דוברי נתניהו את הממשלה בהתקפלות מול ארה"ב בעניין הסכם הגרעין. "ישראל נכנעה", "ממשלת תבוסה", הם חזרו ופימפמו. אבל לפיד ובנט הוכיחו שאפשר להתנהל מול הממשל האמריקאי בלי התגרויות בומבסטיות שרק פגעו בישראל. הם פעלו מאחורי הקלעים. יש אחדות דעים, לפחות בקרב ראשי הממשלה הקודמת וזו שנכנסת, שהסכם הגרעין רע לישראל, ושעם קצת סבלנות, איראן צועדת להתמוטטות כלכלית. בפועל, המאבק של נתניהו בגרעין נכשל. הנאום שלו בקונגרס יצר הפסד כפול. גם קרע עם האמריקאים וגם נחתם הסכם. בממשלה היוצאת זה היה הפוך. לא קרע ולא הסכם. זו גם הייתה ממשלה שחיזקה וקידמה את הסכמי אברהם, עם עלייה משמעותית בסחר ועם חיזוק הקשרים עם סעודיה. אבל התעמולה, אוי, התעמולה. מה לא נאמר על הממשלה. "ממשלת האחים המוסלמים", "ממשלת תומכי הטרור", "53 מיליארד דולר", ועוד שאר ירקות. מכונת הרעל עבדה שעות נוספות. אנשים רציניים הובילו אותה. משכילים. אינטלקטואלים. גיבורי תקשורת.
סהדי במרומים שבעשורים האחרונים עסקתי בתעמולת הזוועה נגד ישראל, וכיצד היא מגיעה דווקא מהנאורים. הנה זה קרה שוב לנגד עינינו. ובראש תעמולת הזוועה עומדים אנשי ימין שיודעים את מלאכתם. זה הצליח להם. רבים משוכנעים שממשלת בנט־לפיד הייתה ממשלת שמאל אנטי-יהודית. וזה נכון בערך כמו שיהודים משתמשים בדם ילדים נוצרים להכנת מצות. אז כן, צריך לומר תודה גדולה לבנט וללפיד. הם השכילו להתגבר על יריבויות ישנות. הם הלכו על המאחד והשאירו בצד כמה מהמחלוקות הקשות. לא היו לממשלה רק הצלחות. בתחום המשילות הם ירשו כישלון אדיר והם מורישים כישלון אדיר. ההפקרות נמשכת. לרגע היה נדמה שיש ריסון מסוים באלימות במגזר הערבי, אבל השבועות האחרונים הבהירו שיש צורך בשינוי גדול הרבה יותר, שכל הממשלות האחרונות לא השכילו לבצע. יוקר המחיה עלה, אבל פחות מברוב מדינות המערב. למען הסר ספקות: גם שלטון נתניהו בעשור הקודם היה עם לא מעט הישגים. אבל הוא נכשל מול החמאס. הוא נכשל מול הפשיעה והפרוטקשן. המשילות בנגב נרמסה. והוא נכשל כישלון חרוץ מול איראן. היו לו הישגים משמעותיים בתחום הכלכלי, וגם מול הטרור הפלסטיני. ההשקעה במגזר הערבי הייתה אדירה, והפערים צומצמו. הסכמי אברהם הם הישג היסטורי. אבל לאחר שנים בודדות של הצלחה בשילוב החרדים, החל מ־2015 המשיך נתניהו בקו של כניעה. זה פגע בחרדים. זה פגע בישראל. והנה, הצעד הבולט ביותר של הממשלה החדשה הוא ביטול המס על משקאות ממותקים. זו הבשורה? יותר סוכרת? יותר חולי לב? יותר עומס בבתי חולים? דווקא בקרב צעירים, 25־34, "הסיכוי של צעיר חרדי לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר יהודי בן גילו שאינו חרדי", נכתב בפרסום של המרכז לבקרת מחלות. מתברר שאביגדור ליברמן היה דווקא בעדם, ובצלאל סמוטריץ' נגדם. ורק דבר אחד אמור להיות ברור: תעמולה עובדת. היא עובדת מבחוץ נגד ישראל והיא עבדה מצוין מבפנים נגד הממשלה היוצאת. לחלק לא קטן מהשמאל הישראלי הדבר הראשון לא ברור. לחלק לא קטן מהימין הישראלי הדבר השני לא ברור. מי אתה בן דרור ימיני? משפטן, עיתונאי, חוקר ומרצה, בעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות". בשנים האחרונות פרסם שורה של מחקרים השוואתיים על הסכסוך הישראלי-ערבי, ובסוף 2014 את הספר "תעשיית השקרים", שהגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר. ימיני נולד בשנת 1954 וגדל בגבעת עמל א' בתל אביב. למד באוניברסיטת תל אביב היסטוריה ומשפטים. לאחר מכן עסק שנים אחדות בעריכת דין. הוא מונה ליועץ למשרד לקליטת עלייה ואף שימש כדובר המשרד. לאחר מכן פנה לקריירה עיתונאית. את תחילת דרכו בעיתונות עשה ימיני ב"מעריב", שם כתב טור שבועי פוליטי במוסף השבת. משנת 2003 ערך את מדור הדעות בעיתון ובשנים 2014 – 2009 כתב בלוג באתר האינטרנט של העיתון. כיום כותב ב"ידיעות אחרונות" ומפרסם מאמרים באנגלית בעיתון האינטרנטי Times of Israel. ימיני הוא פעיל פוליטי ופובליציסט בעל דעות מוצקות וייחודיות. בשנת 86' פרסם את ספרו "אגרוף פוליטי". בשנת 89' היה העורך הראשון של הירחון החברתי הלוחמני "הפטיש". הוא הגיש תוכניות רדיו והיה פעיל במפלגת תמ"י, מפלגה מסורתית-ספרדית שפעלה לשוויון הזדמנויות. במהל השנים אף שימש כמנהל התוכנית להכשרת פעילי ציבור באוניברסיטת תל אביב. בבחירות 2012 התבקש ימיני ע"י ציפי לבני לחבור למפלגתה אולם לאחר לבטים דחה את ההצעה כדי להמשיך ולעסוק בחופשיות במחקר ובכתיבה. ספרו המוכר ביותר הוא "תעשיית השקרים" (2014) הדן ביחסן השלילי של האקדמיה והתקשורת הישראלית והבינלאומית לישראל ולסכסוך הישראלי-ערבי, ולסיקור המוטה שהיא מקבלת בעיתונות. הספר מביא מחקרים המפריכים את הטענות הקשות שסופגת ישראל במישור זה. הוא מכנה את הטענות נגד ישראל "אנטישמיות פוליטיקלי קורקט". רבים מתנגדים לטענותיו של ימיני וגם מבקשים שיגדיר עצמו כימני או כשמאלני אולם ימיני טוען שלכל צד יש טענות טובות, ויש לשקול כל עניין לגופו, בהסתמך על עובדות ומחקר שיטתי. בעבר זיהה עצמו ימיני מספר פעמים כאיש שמאל ציוני. ימיני הביע את דעתו גם בנושאים חברתיים כמו המסתננים מאפריקה, קליטתם בישראל של יהודי אתיופיה ומחאת האוהלים.
|
|
|
|
