נתניהו, מדוע רבים כל כך לא מאמינים לו?  

נכון לרגע זה, בלי קשר למה שקרה ויקרה מול החמאס, קרוב למחצית אזרחי המדינה מטילים ספק בטוהר השיקולים של ראש הממשלה.

הם מאמינים שהוא והחמאס היו מעוניינים, כל אחד מסיבותיו, באותה מטרה שהיא חימום האוירה. החמאס כדי להיראות כמגיני ירושלים, כחלק מנסיונם לגמול לאבו מאזן על ביטול הבחירות והבכתו.  ואילו נתניהו, להבדיל כמובן, בכדי לטרפד סיכוי של הקמת ממשלת שינוי בתמיכת רע"מ.

ואותו חלק גדול וחשוב במדינה משוכנע כי היוזמה ההדדית הזו, פשוט יצאה מכלל שליטה וההתפתחויות הפתיעו את נתניהו כשם שהפתיעו את החמאס... ורק אז התפכח ושיקולי טובת המדינה גברו אצלו סוף סוף. מה שלא בדיוק הועיל בשלב זה ונגררנו לאן שנגררנו.

ועדיין לא הזכרתי את אותם לא מעטים שמוכנים להאמין אפילו שהוא לא ממהר לסיים את מבצע "שומרי החומות" – רק כדי "לשרוף" זמן מתקופת המנדט של לפיד...

דעתי האישית בנושא טובה כדעתו של כל אחד מכם ואין טעם לשוב ולדוש בה. אבל, השאלה אשר צריכה להעסיק את כולנו – הינה אחת ויחידה:

מדוע חלק כה גדול בציבור הישראלי לא מאמין לנתניהו, אלו שכלל לא יאמינו לו לעולם ואלו שמתלבטים ואף מפקפקים בו ובאמינותו, אפילו בשעת משבר שכזו !

ברשותכם אנסה לשתף אתכם בתובנות שלי על האיש ו"אמינותו"...

עבורי הסיפור שלו הינו סיפור של טרגדיה שמתפתחת ממערכה למערכה, ככל שהדמות נוכחת יותר במחזה ומתבגרת.

חשבתי על הנושא לא מעט ונזכרתי בשיחה שקיימתי לפני שנים רבות עם ידיד, איש מכירות מדהים שהיה בין אלופי המכירות ב"דפי זהב" בשעתו. אדם שהשתכר פי שלושה ממנהליו בשל נפח העמלות שקיבל...

והוא אמר לי בכנות כי יכולת המכירה יוצאת הדופן שלו תהרוס יום אחד את חיי הנישואים שלו. כי הוא כבר כל כך מוכוון מטרה בכל שיחה שהוא מנהל, עד שבדבריו ובמחשבתו משתלבים תמיד המניפולטיביות והתחמנות שנדרשים למכירה בהיקף חריג, כפי שהוא היה רגיל.

"אני מוצא את עצמי מתחמן את אשתי ומסובב אותה, גם כשאני בכלל לא רוצה..." סיפר לי.

לימים שמעתי על אחוז הגרושים הגבוה בין מפעילי סוכנים במוסד ובשב"כ, בשל אותה תופעה עצמה. האנשים הללו מתרגלים לרמות ולתחמן את בני שיחם, גם אם המטרה נאצלת, ומתקשים לשנות את התנהלותם ביתר מרכיבי חייהם.

ואת זה שביבי איש מכירות מצטיין יודעים כולנו. וככזה, הוא מעולם לא ניסה להיות מנהיג אמיתי, כמו צ'רצ'יל אותו הוא מעריץ כל כך ולא פלא...

מעולם הוא לא אומר לנו אמיתות קשות, אלא אם הוא רוצה בכוונה להפחיד ואז מגזים לכיוון ההפוך (10,000 מתים מקורונה בחודש...)

הוא לא הודה מעולם מול המצלמה בספקות או בהיסוסים, תמיד הוא "מוכר" לנו משהו בפאתוס ובליווי של כל "גימיק" שיש. פשוט, האיש לא מסוגל לרגע לחדול מלהיות איש מכירות.

אבל, גם אנשי המכירות הטובים ביותר משלמים על כך מחיר, תחילה, סביבתם חדלה להאמין להם ולאט לאט מעגלי אי האמון מתרחבים, עד שהם כבר לא מסוגלים לספק ת'סחורה.

גרוע מכך, לא רק שהם לא מסוגלים לשווק לנו תרופות פלא וחלומות פורחים באוויר, עכשיו גם אם יעמדו מאחורי הדלפק ויעסקו במכירת בקבוקי מים, יהיו בין הלקוחות שיפתחו בקבוק ויבדקו אם אכן יש בו מים...

וכך המחזה מתפתח, הדמויות מתחלפות והעלילה מסתבכת  ורק הוא, איש המכירות האולטימטיבי – ממשיך בשלו ומנסה למכור...

הברק בעיניים שלו כבר התעמעם, החיוך בקושי נמתח על שרירי הפנים היגעים ואפילו קול הבריטון הרועם מצטרד לעיתים, אבל הוא לא יודע להפסיק. הוא לא מכיר משהו אחר וחושש לעצור לרגע.

ומדוע הוא כה חושש?

מפני שכמו כל איש מכירות טוב, הוא שכנע את עצמו מזמן להאמין במה שהוא מוכר, ב"מוצר" שהוא משווק ביעילות כה מדהימה.

אבל, ברגע שחדל, הוא יודע היטב, ברגע שיתפנה להביט במראת המציאות – הוא יראה שם את הסדקים והעיוותים וכמו דוריאן גריי – לו יוכל שאת זאת.

וזו הטרגדיה שלו – שהפכה להיות שלנו. 

ואם יש ביניכם, עדיין, כאלו המבינים כאמור ששיקוליו לא היו נקיים אך עדיין מוכנים לסמוך עליו. כאשר אתם מוכנים להסתכן בכך שגם החלטותיו האחרונות, במהלך המשבר, אינן לגמרי נקיות – הרי שמגיע לכם אותו כמנהיג. 

ואנחנו?  אותם כחצי מהעם שאיבדו לחלוטין את האמון בו, נתחבא בפינתנו, נפסיק להאמין שהאמת תנצח לבסוף וההגיון יגבר ונקווה לנס...