סגן רה"ע נאור ירושלמי על "דמוקרטיה בימי מלחמה". קובע: בחירות חשובות לדמוקרטיה רק אם הן באמת דמוקרטיות
29.12.23 / 13:18
על רקע הדיון במועד הבחירות המקומיות, קובע ירושלמי:
איזו דמוקרטיה זו, אם אלפי מתמודדים לא יכולים להתמודד, אם שיעורי ההצבעה יירדו אל מתחת ל-50%, ואם קיים חוסר שיוויון מובנה ביכולת גיוס המשאבים של מתמודדים עצמאיים מול ראשי ערים מכהנים?
אומר: כרגיל אצלנו, מחכים לרגע האחרון כדי להחליט, גם החלטות הנוגעות למהות הדמוקרטיה. הממשלה ובג"צ צפויים לדון ולהכריע בנושא בתחילת השבוע – בדיוק 30 יום לפני מועד הבחירות המתוכנן.
סגן רה"ע נאור ירושלמי על "דמוקרטיה בימי מלחמה". קובע: בחירות חשובות לדמוקרטיה רק אם הן באמת דמוקרטיות
הזירה הפוליטית סוערת בנושא מועד קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות. אלפי מועמדים המשרתים במילואים לוחצים על הכנסת והממשלה לדחות את המועד, ומולם ניצבים ראשי הערים, אבירי הדמוקרטיה.
יש ציטוט מפורסם של בנג׳מין פרנקלין שאומר (בתרגום חופשי) ״אלה שמקריבים את החירות בשביל קצת ביטחון זמני לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון.״ פרנקלין התייחס למהירות שבה חברה מוותרת על חירויות בזמן חירום, ובראשן החופש לבחור ולהיבחר. גם אלוף פיקוד העורף אמר בימים האחרונים ש"לא מוותרים על הדמוקרטיה בזמן חירום." ואכן, הדמוקרטיה היא אידאל מגדיר מרכזי וחיוני של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, ובשנה האחרונה נאבקנו עליה ברחובות ובכיכרות.
ישראל נמצאת במצב קשה מאד, כנראה הקשה ביותר מאז הקמתה. לאחר כמעט שלושה חודשים של לחימה, עדיין מאות אלפים נמצאים בחזית בעזה, בצפון ובשומרון, אנו סופגים הרוגים ופצועים מידי יום, ו-129 החטופים עדיין נמקים במנהרות החמאס.
מסתבר שיש כמה אלפי מועמדים ברשימות השונות בבחירות לרשויות המקומיות, שנמצאים בשירות מילואים פעיל ברציפות מאז ה-7 באוקטובר. בנוסף להם יש עוד אלפים במילואים - מנהלי מטות, יועצי קמפיין ופעילי שטח. אנשים טובים, שרוצים לתרום את זמנם לחברה ולקהילה. פעילי ציבור שהשקיעו כסף וזמן בהתמודדות בבחירות, ועתה הם אמורים להמשיך בקמפיין מתוך שדה הקרב. אלא שעל פי החוק אסור למי שנמצא בשירות מילואים לעסוק בפעילות פוליטית. ואם יעזבו את המירוץ לא יקבלו שיפוי מהמדינה על ההוצאות שהיו להם בקמפיין עוד לפני פרוץ המלחמה.
גם אם הצבא יוותר על אלפי אנשי המילואים והם יחזרו מחר הביתה – האם הבחירות יהיו בראש מעייניהם, או שיעסקו בהחזרת חיי המשפחה והפרנסה שלהם למסלולם התקין? ובכלל – מי יעזוב את חבריו לשדה הקרב ויחזור לביתו בשעה כזאת?
זאת ועוד – באופן היסטורי שיעורי ההצבעה בבחירות המקומיות הם נמוכים יחסית. אין ספק שבימי מלחמה ואבל, ועם מאות אלפים מגוייסים לחזיתות השונות, שיעורים אלה צפויים לרדת בהרבה.
לראשי העיר המכהנים (בכל הארץ) יש פתרון קסם - הם "מפסיקים את הקמפיין". המסר שלהם הוא שהם, לכאורה, משווים את תנאי הפתיחה לאלה של המשרתים במילואים, ובמקביל מסמנים למתמודדים האחרים ש"זה לא הזמן לפוליטיקה". זוהי עמדה צינית למדי, שהרי במה מתבטאת הפסקת הקמפיין? בעיקר בהורדת שלטי חוצות והימנעות מחוגי בית. אבל כל השאר ממשיך כרגיל: פוסטים בפייסבוק, פגישות אינטנסיביות, כתבות במקומונים – והמון צילומים ויחסי ציבור. אז עכשיו ראשי ערים מכהנים גם יחסכו כסף על קמפיין, וגם יציגו את עצמם כדמוקרטים בכל מחיר, אפילו בשעת מלחמה.
איזו דמוקרטיה זו, אם אלפי מתמודדים לא יכולים להתמודד, אם שיעורי ההצבעה יירדו אל מתחת ל-50%, ואם קיים חוסר שיוויון מובנה ביכולת גיוס המשאבים של מתמודדים עצמאיים מול ראשי ערים מכהנים?
כרגיל אצלנו, מחכים לרגע האחרון כדי להחליט, גם החלטות הנוגעות למהות הדמוקרטיה. הממשלה ובג"צ צפויים לדון ולהכריע בנושא בתחילת השבוע – בדיוק 30 יום לפני מועד הבחירות המתוכנן.
קיום הבחירות ב-30 לינואר ישאיר מתמודדים רבים – ודווקא את אלה שמשרתים במילואים בזמן כה קריטי - בעמדת נחיתות בלתי אפשרית, יפגע בשיעור ההצבעה ויגרום לשיבוש ההליך הדמוקרטי. לכן הפתרון הנכון הוא שימוש באפשרות שנותן התיקון לחוק, ודחיית הבחירות לסוף פברואר. כולי תקווה שעד אז תהיה רגיעה מסויימת בלחימה, החטופים ואנשי המילואים יחזרו לבתיהם, והמצב יאפשר בחירות הוגנות ומימוש הדמוקרטיה גם ברשויות המקומיות.
