סלט ישראלי בבקשה, אבל בלי חרד"ל ברוטב !
29.09.23 / 16:21
ל"סלט" הישראלי פנים רבות וגירסאות שונות. אך ברור עתה כי לרוטב המחבר אסור להכניס חרד"ל.. כי מתברר שהחרדל הזה, אפילו בכמויות קטנות, משתלט לחלוטין בטעמו ואף גורם לצרבת.
אני מתגעגע לימים בהם כנער חרדי בבני ברק כה אהבתי לראות את מעגלי ה"הורה" של חניכות וחניכי עקיבא בליל העצמאות. ריקודים מעורבים כמובן. לימים בהם המפד"ל היתה ביתם של הציונים הדתיים האמיתיים. של הרב נריה והרב גורן ולא של הרב טאו והרב ולנשטיין. של זבולון המר ויהודה בן מאיר ולא של סמוטריץ' ובן גביר.
ואני קורא למאות אלפי "הכיפות הסרוגות" האמיתיות, אלו שחייהם שלובים בשלנו בקשר בל יינתק - היבדלו לכם מן העדה הרעה הזו, מקורח סמוטריץ' ועדתם וקחו בחזרה את שמכם ודגלכם !
למעלה: סמוטריץ' מול זבולון המר ז"ל. באמצע: הרב לווינשטיין מול הרב גורן. למטה ישראל זעירא מול משה אונא.
סלט ישראלי בבקשה, אבל בלי חרד"ל ברוטב !
הגיע הזמן לומר את הדברים בגלוי. המוטציה ששמה "הציונות הדתית" זו שכיום נושאת את השם המכובד הזה עליו השתלטה- הינה סכנה מוחלטת ומיידית לעמנו.
עדיפים עליה אנטי ציונים כמו חסידי סאטמר ו"נטורי קרתא" שכל רצונם הוא שיניחו להם לחיות כרצונם ולא יפריעו להם (אם כי מושג ה"הפרעה" מבחינתם מזמן איבד פרופורציות..) . הם לא מנסים להחזיר אותנו בתשובה ומבחינתם, את מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" ניתן לקיים בזעקות "שעבאס" ו"פריצעס ".. וללוותן ביריקה הגונה..
אלא שהציונות הדתית החרדל"ית הפכה מצמח חביב שמזרעיו מפיקים תיבול מוערך לצמח בר יבליתי מנסה להשתלט על חיינו כולנו ולהפוך את המדינה למדינת הלכה ולהכשירה לביאת המשיח, זו שתלווה כמובן לא בשלום עולמי.. אלא בגירוש הגויים מארצנו, לעולם.
זוכרני ימים רחוקים, לפני כ60 שנה ואני ילד חרדי בבני ברק. ילד סקרן שבין היתר מאוד התעניין בחיי שכניי הרבים המפדלני"קים, אלו שלא למדו ב"תלמוד תורה" אלא ב"ממלכתי דתי" ולאחריו חלק הלכו לישיבות תיכוניות וחלק לתיכון הדתי. אלו שלא הלכו אחה"צ ל"נוער אגודתי" אלא ל"בני עקיבא". ושם, בבני עקיבא, שומו שמיים, היתה פעילות מעורבת בנים ובנות. ומבני עקיבא הלכו לנח"ל ולצבא, הבנות כמוהן כבנים. כי רק בודדות ידעו בשעתו מה זה "שרות לאומי"..
זוכר את לילות שבת עת נפגשו מאות בני נוער ברחוב רבי עקיבא לאחר סעודת השבת. ובנות ובנים מבני עקיבא, אלו מביניהם שהחלו לראשונה לחוות קשרים בין המינים, צעדו יד ביד, בלי לחשוש ל"איסור נגיעה" ועוד מיני איסורים וחומרות שנכנסו לימים לעולמם, משתלטים על כל חלקה טובה.
ויותר מכל זוכרני את לילות העצמאות בבני ברק. את טקסי הזיכרון שהיו אחה"צ, עם אלפי משתתפים ומיד לאחריהן- ברצף- החגיגות והבמות והעיקר את מעגלי ה"הורה" האינסופיים, של בני כל הגילים כשאלו של בני עקיבא שולטים ברחבה. רוקדים, בנים ובנות יחד, בהתלהבות, כששמחת אמת בלבבות.
להלן כמה תמונות הממחישות את הפער הנורא בין ימים עברו לימינו.
למעלה: תמונות של ,בני עקיבא, במסעות ופעילויות משותפות כמובן לבנים ובנות (מתוך "ספר היובל") למטה: בנים ובנות ממאחזים ביו"ש . מיצאו את ההבדלים...
יכולני להמשיך ולספר לצעירים ממני על מנהיגי המפד"ל. על רבניה, אלו שלבשו חליפות רגילות, עם חולצות שצווארונן פתוח, וחבשו כיפה סרוגה לראשם ולא מגבעת לראש ו"פראק" על הגוף, תוך כדי חיקוי רווי התבטלות של הליטאים...
אני נזכר וחושב על נשות המשפחות הציוניות דתיות, שחלקן כלל לא כיסו את הראש, רק בביהכ"נ. ואף הרבניות חבשו לראשן כובעים קלים, או מטפחות עדינות בלבד ותמיד הקפידו לא להסתיר את השיער כולו כמנהג החרדיות.. ומתאר לעצמי איך הן היו מתפלצות למראה ה"בובו" הענקיים שהחרדלי"ות חובשות כיום.
יכולתי להמשיך, אך כל מי שעיניו בראשו ואוזניו במקומן, מי ששומע את סמוטריץ' ושמע השבוע את זעירא מ"ראש יהודי" וכוונותיו, מבין היטב את כוונתי.
