עוז סימנובסקי: נתניהו נכשל בצורה אפית והצליח בצורה אפית. יש לייחס לו גם את הרע וגם את הטוב.
[email protected]
04.03.26 / 12:16
תגים:
בנימין נתניהו
,
טבח השבעה באוקטובר
,
השבעה באוקטובר
הפרשן הימני דתי לאומי עוז סימנובסקי בטור חדש:
איזו אירוניה. נתניהו, דווקא האיש שביכר שקט ומניעת חיכוך עם האויב, נכשל בצורה אפית והצליח בצורה אפית. וכך הוא יירשם בספרי ההיסטוריה. חלשי אופי ייחסו לו רק את הרע או הטוב. אבל רק מעט כנות נדרשת כדי ליחס לו את שניהם.
צריך להסכים, השבעה באוקטובר הוא הטריגר לכל מלחמת המזרח התיכון. כולל מבצע שאגת הזעם של האריה האפי. בלי הטבח הנורא, סביר שנתניהו, אולי ההססן ושונא הסיכון הכי גדול בין מנהיגי ישראל לדורותיהם, היה משאיר את המצב כולו על כנו, ככה על סף פיצוץ עוד שנים רבות.
אישית, רק על זה הייתי מדיח אותו אלף פעם לו יכולתי.
עוז סימנובסקי: נתניהו נכשל בצורה אפית והצליח בצורה אפית. יש שייחסו לו רק את הרע או הטוב. אך רק מעט כנות נדרשת כדי ליחס לו את שניהם.
השבעה באוקטובר הוא היסטוריה עולמית. הביפרים, ויותר משני אלה מבצעי האריה למיניהם אם יפילו את המשטר - זו היסטוריה עולמית.
נתניהו, במפלה ובתקומה, הוא דמות בסיפור שסביר שיסופר בעוד עשרות רבות של שנים.
זה טוב? בכלל לא בהכרח. השבעה באוקטובר לבדו הכניס אותו להיסטוריה. ולמעשה, כל אדם הגון צריך להסכים, השבעה באוקטובר הוא הטריגר לכל מלחמת המזרח התיכון. כולל מבצע שאגת הזעם של האריה האפי. בלי הטבח הנורא, סביר שנתניהו, אולי ההססן ושונא הסיכון הכי גדול בין מנהיגי ישראל לדורותיהם, היה משאיר את המצב כולו על כנו, ככה על סף פיצוץ עוד שנים רבות. אישית, רק על זה הייתי מדיח אותו אלף פעם לו יכולתי.
עכשיו לעצם הדברים. הולך ומתחוור שנתניהו לא שקט ולא נימנם לכל אורך שנות ההתעצמות של הציר השיעי. נתניהו ושרשרת הפיקוד שתחתיו בנו צבא אימתני, עם יכולות בלתי נתפסות של חיל אוויר, מודיעין ויחידות מיוחדות, כדי להשיב מלחמה אדירה לציר הזה אם וכאשר יקרה משהו.
חמורה להחריד בעיניי ההמתנה שיקרה משהו. כך בדיוק מופתעים ולא מפתיעים. אבל הצד הישראלי התכונן. היטב. התכונן וברח מכל עימות. התכונן ואיפשר לחיזבאללה לבנות מאחז בשטח ישראל.
ההמתנה הישראלית להיפגע היא ההסתייגות הגדולה הראשונה שלי מהמהלך של נתניהו.
שנית. מלבד חרפת ההמתנה, נתניהו ושרשרת הפיקוד תחתיו בזו לאיום העזתי. בעודם משרטטים את קווי המתאר של זקנו של נסראללה על מפת ביירות, אוגדה עזתית התארגנה עד כדי פלישה לישראל בלי שהדבר ייגע במישהו. אלה שנים של אימונים של חמאס. הכנות, לוגיסטיקה, הצטיידות, תכנון אסטרטגי, התייעצויות. כל זה עבר מתחת לרדאר. מי שמייחס את זה ללילה מסוים בו נתניהו לא קיבל טלפון, או להתנתקות שמרגע שקרתה אנחנו חסרי אונים מול הטבח, הוא שקרן או מטומטם. מדובר במנגנון מדינה שלם, לאורך שנים, על כל זרועותיו, שלא הבין מה עומד מולו. הוא התכונן בטירוף למלחמה, אבל בגזרות אחרות. בעוד נתניהו מכין לנו צבא אימתני (שכמעט בוודאות רק יגיב ולא ייזום, מעמדת נחיתות), הוא וכל אנשיו פספסו את עזה. ולא רק את הפלישה.
כולם יודעים כיום שאחרי הטבח ישראל היתה צריכה לתכנן ולהמציא הכל מחדש. את תכניות הלחימה כולן, את המודיעין והאסטרטגיה והכל. להמציא. אני לא רוצה אפילו לספר לכם כמה אידיוטי ומביך היה סוג האימונים שלנו למלחמה בעזה, לפני הטבח. הכל נכתב מחדש.
שלישית, לנתניהו ולישראל היה מזל בלתי נתפס. השגחה ניסית. למזל הזה יש שם: דונלד טראמפ. יחסיו של נתניהו עם המפלגה הדמוקרטית ועם כל השמאל העולמי הם די מחרידים, עוד לפני המלחמה. ההבנה כי מלחמה אזורית זקוקה ללגיטימציה מקסימלית מהעולם, על בוחריו ונבחריו, פשוט לא הגיע ללשכת ראהמ נתניהו. הוא לא רק הזניח לחלוטין את האתגר הזה, אלא גם פגע בו במכוון כשפירק את מערך ההסברה של ממשלת בנט ומינה במקומו את גלית דיסטל למשרד ההסברה המפוקפק. גם בגזרה המדינית דיפלומטית היתה התדרדרות רבת שנים מול מנהיגי שמאל ומרכז, לצד התקרבות למנהיגים שמרנים. הרכב הקואליציה מאוד לא עזר בעניין. הימור משוגע.
אני לא מכניס פה את כל הביקורת הקשה שלי על נתניהו ושותפיו לגבי בעיות הפנים של ישראל. זה לא לפה. הבאתי פה רק שלוש הסתייגויות גדולות, עצומות, כלפי המהלך ההיסטורי הביטחוני שקורה פה בהובלת נתניהו.
כך או כך כיום אנחנו כאן, אחרי מחירים כבדים ונוראים ששילמנו, מכסחים ברוך השם את איראן ונהנים מפירות עבודתו ההיסטורית של אותו מנהיג, שאחראי גם לרע וגם לטוב.
איזו אירוניה. נתניהו, דווקא האיש שביכר שקט ומניעת חיכוך עם האויב, נכשל בצורה אפית והצליח בצורה אפית. וכעת כך או כך, ובעודו מצטלם בהקפדה יתרה לצד אלמנטים שמזכירים את צ'רצ'יל, הוא נרשם בספרי ההיסטוריה. חלשי אופי ייחסו לו רק את הרע או הטוב. אבל רק מעט כנות נדרשת כדי ליחס לו את שניהם.
וזו בעיה. כך או כך זו בעיה. גם עבור הביביסט הכי גדול בעולם. כי תבינו, אלטרנטיבה לנתניהו זה לא אינטרס סמולני. זה לא אופוזיציה. גם חמינאי הרשע דאג לעצמו לאלטרנטיבה. כל מנהיג שאכפת לו ממדינתו, שואף שמחליפו רק ייקח אותה עוד קדימה. ואנחנו בבעיה קשה.
עקב ההצלחות והכישלונות אדירי המימדים של נתניהו, בתוספת כישרונו הפוליטי הבלתי נתפס, ההופעה הכריזמטית להבהיל ואורך הכהונה האינסופי, המועמדים לרשת אתו משמאל ומימין אכן נראים כמו חבורה של זאטוטים אומללים.
את השאלה האהובה על ביביסטים אפנה ישר לתוך הפנים שלהם עצמם: מי יחליף את נתניהו? בסדר, הוא ינצח בענק השנה. יסיים עוד קדנציה בגיל שמונים. מי יחליף אותו? מרדכי דוד? טלי גוטליב? ישראל כץ? מי? כולם נראים עלובים לידו. גם יריביו החשובים ביותר. איך הציבור הישראלי יתגבר על זה? איך נתניהו מתכוון להעביר את השרביט, בגיל סביר, בעודו צלול, שיוכל להדריך את הבא אחריו בעזרת למידה מההצלחות הכי גדולות שהיו לנו והכשלונות הכי נוראים?
נתניהו מנהיג היסטורי עולמי, זו עובדה שלא נוכל לשנות. מתחריו נראים לידו כגמדים. זו בעיה גדולה של ישראל, שצריך לפתור. והאדם שצריך לדאוג יותר מכל לבעיותיה של ישראל, כולל זו, הוא ראש הממשלה המכהן.
קיראו עוד מאמר חשוב של סימנובסקי:
