עוז סימינובסקי מסביר: איזה עתיד עגום צפוי לנו אם החרדים ימשיכו לא לשאת בעול ומהי האלטרנטיבה

כי אנחנו צריכים לחשוב אחרת על היחס שלנו למעצמות. לישראל יש בעיה, לא מהיום. ישראל הוא עם שהתנ"ך קבע לו אופי ייחודי, קסום ובעייתי: זהו עם שמסרב להיטמע בעמים אחרים, ומסרב להטמיע אחרים בתוכו. אנחנו בדלנים, לא מספחים ולא מסתפחים. למה זה בעייתי? כי כבר בעולם העתיק עמים היו מחולקים לאימפריות ופרובינציות. כשישראל היתה מעצמה אדירה היא סירבה להיות אימפריה. כשהיתה חלשה, היא סירבה להיות פרובינציה. זה עלה לנו בשני חורבנות בית, גלויות וצרות קיומיות בלי הפסקה. וגם חישל לנו אופי יוצא דופן ותרבות איתנה שמסוגלת לשרוד במצבי הקיצון שהחריבו בערך כל תרבות שנולדה במקביל לזו שלנו.

מה שאיפשר לנו להקים מדינה זו המודרנה. החל מהאמנסיפציה ועד עצרת האו"ם, שבמסגרתה נולד הרעיון של אומות קטנות, שבריריות ועצמאיות. למרבה הצער במזרח התיכון לא שמעו על המודרנה והמשיכו מאותו כיוון שבו עצרנו בשנת שבעים מול האימפריה הרומית: ניסיון לבלוע אותנו. התמודדנו עם זה בכל מיני דרכים שונות ולמעשה, עד היום עדיין תחת איום קיומי מהמעצמות בשכונה שחולמות חלומות אימפריאליים. עד היום אנחנו גם לא מסוגלים לבלוע את הזרים שיושבים בתוכנו. אבל עודנו כאן. במין מצב ביניים כזה, שעשו להשתנות דרמטית בדורות הקרובים.

ישראל היא מדינה עשירה. לישראל אין נפט או זהב אבל יש לה את אחת האוכלוסיות הכי מבריקות בגלובוס, מה שהופך אותה לאחת משלושים הכלכלות הגדולות בעולם, לא לנפש, בכלל. זה הנשק הקטלני ביותר של מדינת ישראל, שבלעדיו, בין מאות מיליוני אויבים, היא גמורה כמו שתי שיבות ציון הקודמות לה. תעשיות ההייטק, הנשק, הרפואה, המדע הישראליות – הופכות אותה לנכס חיוני לעולם כולו. מדינה עם גבולות צרים, תחת איומים כבדים, שנואה להחריד, אבל חזקה ויציבה.

עוד נקודה מדהימה, ישראל גם גדלה במהירות יוצאת דופן. אם ישראל תמשיך לייצר כל כך הרבה כסף לנפש, ותמשיך לגדול בשני אחוזים לשנה, דברים אדירים עשויים לקרות. אבל פה בדיוק הבעיה.

חלק משמעותי מהגדילה של המדינה נובע מהאוכלוסיה החרדית (גם הערבית והבדואית, אבל אצלם הילודה בירידה מתמדת). האוכלוסיה הזאת עניה מאוד, לא משתלבת, לא מכניסה חצי מהגברים כמעט לשוק העבודה וכדי להמשיך להתקיים, משתמשת בכוחה הדמוקרטי כדי להוציא יותר ויותר הקלות, הטבות וכספים ממשיים ממשלם המיסים. שלושים אחוז מהתינוקות הנולדים היום חרדים. בקצב הזה, רוב התינוקות בישראל יהיו חרדים בשנת... 2048.

זה אחד מהעתידים המונחים לפנינו. אולי העתיד הסביר ביותר. ומשמעותו היא שההרפתקה המכונה "מדינת ישראל" נמצאת בדורה האחרון לשגשוגה. אמנם בעוד חמישים שנה מספרנו עתיד להיות יותר מכפול, אבל זו תהיה מדינת עולם שלישי לכל דבר. עם אוכלוסיה עניה מאוד, לא עבדת, חסרת השכלה ולא מחזיקה בהשקפה רציונלית או תפקודית. יש הרבה אוכלוסיות כאלה בעולם, והן בשום פנים ואופן לא מסוגלות לנצח מאות מיליוני אויבים שממומנים על ידי מרבצי גז ונפט מטורללים בגודלם.

זה יותר אכזרי ממה שזה נראה. גדילתו של הציבור החרדי תגיע תוך זמן קצר למצב שאין ממשלה יהודית בלעדיהם. מאותו רגע משאבים אדירים של מדינת ישראל יופנו למטרה של הפיכת החיים החרדיים לאפשריים. עוד ארבע שנים. עוד ארבע. כך שיחזיקו את שיעור הילודה האדיר ואת צורת החיים החדשה, שנולדה אצלם בשנות השבעים ורואה בגבר עובד או משכיל דבר נחות. ככל שינוצלו העובדים בישראל יותר, כוחם הפוליטי יפחת. התפיסות הימניות יקצינו מאוד וגם תפיסת הדת במרחב הציבורי. אוכלוסיות חזקות יהגרו, במיוחד מוחות מבריקים שמבוקשים במדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה או ארה"ב והמערב. יזמים ובעלי עסקים גדולים יבינו שאין עתיד בישראל ויעברו לחו"ל. זה נשמע מופרך אבל מדינות רבות שקעו בחושך כזה. ביניהן ארגנטינה ושכנתנו היפה לבנון. בזכות חולשות הדמוקרטיה. בשונה מהשתיים הנזכרות, לנו יש מאות מיליוני אויבים שמחכים רק לרגע הזה.

במקרה כזה, שום אמריקה לא תעזור. להיפך, אולי הפיכה למדינת חסות רק תועיל. אבל מה שכנראה יקרה זה שבלוס אנג'לס יהיו שכונות דוברות עברית וחומוס מעולה. בניו יורק יהיו פזורים ברים ישראליים שינגנו הופעות אולדיז עם שירים של נעה קירל. שני דורות אחר כך זה יימחק והאוכלוסיה תתבולל. החרדים יישארו במזרח התיכון ויצטרכו להתמודד עם צבאו של מוחמד, שיקבל סוף סוף את ההזדמנות להפוך את ארצנו הקטנטונת לחייבר ב'. בקצב הנוכחי, היום הזה יגיע והילדים שלנו יזכו לראות אותו בעיניהם. מקווה שהירמיהו של דורם יודע

לכתוב יפה.

אבל ישנו עתיד נוסף. בעתיד הזה קם מיליי הישראלי. או תאצ'ר. או יאשיהו, מי שתבחרו. הוא מחליט שכל עוד הציבור החרדי איננו הרוב, כל כובד משקלה של המדינה צריך להיות מוטל על ההצלה שלו ושלנו. חיי השתמטות יהפכו לליטרלי בלתי אפשריים. מי שלא יתרום לקופת המדינה (בעודו בריא, תקין ובעל היכולת), לא ייתרם ממנה.   הציבור החרדי ילמד לחשב את דרכו מחדש. ממש כפי שבלי רעש וצלצולים הוא התחיל להשתמט בשנות השבעים, כך בסופו של דבר הוא יתחיל להתגייס ולהשכיל ולעבוד.

איך זה ייראה? אולי כמו בברוקלין. אולי יותר טוב. לחרדי יהיו מוסדות סגורים עדיין, ויחידות צבאיות עבורו ומוסדות אקדמיים ומקומות עבודה שתואמים להשקפתו. הוא לא יישאר כפי שהיה, דברים רבים ישתנו. כן, אולי מעט יותר דתל"שים. כשאין כח לאיים בהשמדה חברתית מלאה של מי שיעז לעזוב את הדרך, זה קורה. ואולי בהתאם זה יפחית את שיעור צריכת הזנות, הפגיעות המיניות, גניבת כספי ציבור, הכאת מתנגדים לחסידות גור ברחובה של עיר או שריפת חנויות שמוכרות טלפונים בכשרות אחרת. אור השמש מדתל"ש קצת, אבל גם מחטא הרבה. הציבור החרדי יהפוך לבר קיימא. לכזה שיכול להכפיל את עצמו ולשרוד. לכזה שיכול לעזור לעצמו. עם פסיכולוגים ורופאים ועורכי דין ולוחמים ומתכנתים חרדים. ואז, אני לא רוצה להיות אופטימי מידיי. אני לא רוצה להשוות אותנו להתפוצצות היהודית המשוגעת שכיסתה את העולם במאות התשע עשרה והעשרים. אני לא מבטיח שבני ברק תצמיח שורה של איינשטיינים ואופינהיימרים ופון ניומנים. אבל אני משוכנע שהכשרונות היהודיים שנמצאים בגטו החרדי יעופו לכל עבר ובכל תחום וישראל תשתחרר מכבלי העתיד המסוכן, החורבני, המאיים עליה.

במציאות כזאת, ישראל אולי תרד מעט בשיעור הילודה ועדיין, עד סוף המאה ייפתר הפרדוקס היהודי בן אלפי השנים. יתברר שישראל לא ספחה אומות אחרות, לא הסתפחה אליהן, אלא שרדה ופרחה וגדלה, אחזה בדת ובמורשת מזה ובגאונות וביצרנות מזה, עד שהפכה למעצמה עולמית שהרעיון להשמיד או לפנות אותה ממולדתה הפך לרעיון מצחיק. נותר לעשות איתה שלום או להשאר מאחור. היא לא תצטרך אישורים לכל דבר ממדינות העולם. ביטול הסכמי סחר איתה יהיה סכנה קיומית על המבטלים, לא עליה. מועצת הביטחון של האו,ם לא תעז לומר לה מילה וארצות הברית תסתכל עליה כעל ידידה שווה. בתקווה, בלי יותר מידי זוהראן ממדאנים, הן ישמרו יד ביד על הסדר המערבי המבורך בעולם, כל אחת מהן על פי אמונתה. ובמקרה כזה, אין מה לחשוש מחסות אמריקאית. זה איום שתוך זמן לא ארוך יהפוך למופרך. אם ישראל תהפוך לכח כלכלי כמו זה שהיא עכשיו, במספר נפשות כפול, מדובר על כלכלה בגודל של סעודיה. מדובר על מדינה שנותנת חסות, לא לוקחת. וארצות הברית תשלח לה בעיקר הזמנות רכישה, לא פקודות.

טיפשים משני הצדדים חושבים שפריחתה הרוחנית והגשמית של ישראל הן אפשרויות סותרות. בפועל, כפי שלימדו התנ"ך והמשנה, האחד לא ישרוד בלי השני. הבעיות הנוכחיות של ישראל הן כקליפת השום מול המגה אתגר הזה. כדאי שהעיניים שלנו יהיו עליו. הילדים שלנו כל כך יודו לנו.