עט נובח: דבק במקום בורג, נבואתו של אפריים קישון מתגשמת

$(function(){})

פרסי נובל, כיפת ברזל, ויציע שנופל - על החבילה שנקראת "ישראל".

איך הגענו מגשר המכביה דרך מירון לגבעת זאב?
ההסבר של מוטי קלינמן

פרטי

אפריים קישון זצ"ל, נביא, גאון, סופר, הומוריסטן ובמאי, חזה כבר ב-1974 את גשר המכביה, גשר שפירים, וורסאי, מירון וגבעת זאב. החפיפניקיות הישראלית, ה"יהיה בסדר" המוכר והלא חביב, הג'ינג'י עם המפתחות שנסע לחיפה, כולם קרעו מצחוק, ובאותה מידה הם גם מהווים חומר קריאה חובה לוועדות החקירה הבאות, חומר למחשבה לכולנו.

פרטאצ'יה אהובתי,  הסיפור הראשון מתוך הספר בשם זה, מזקק ומתמצת את כל כשרונות האילתור והמריחה שלנו, שלוקחים אותנו לפרסי נובל, לכיפת ברזל, ולפיגום שנופל, באותה חבילה. קוראים לה "ישראל", רק אצלנו, במבצע.

 

היזם, המהנדס, המתכנן והמפתח הישראלי בונה על הבנה מהירה של הבעיות ופתרונותיהן, הוא חותר להשגת המטרה ללא פשרות. הוא מאמין בדרך הקצרה ביותר האפשרית. בנוסף, הישראלי לא מכבד תהליכי לימוד ותכנון מעמיקים. הוא לא מקדיש זמן ואנרגיה לבדיקת אלטרנטיבות ולניהול תהליכי קבלת החלטות מסודרים. כולנו גם נהנים וגם סובלים, בו זמנית, מהערכה עצמית גבוהה מידי.

אילתור והישרדות הם שמו הנרדף של עם  נרדף,  שנאלץ לייצר כלים ודרכים יצירתיות כדי לשרוד, במשך 2000 שנות גלות. יותר מכך, מדובר  במסורת של למדנות וסקרנות בסביבות של בורות ובערות, זרות ושנאת ישראל. זהו הסבר אפשרי לדפוס החשיבה הזה.

אולי אנחנו מבינים, שאין מישהו מעלינו, שיכול לספק תשובות והנחיות. אז אנחנו נאלצים לפתח ו"לשפצר" את יכולת האלתור שלנו. אבל אז זה פוטר את הדרג שמלמעלה מלקיחת אחריות. כך זה נמשך במעלה הפירמידה, עד הדרגה הגבוהה ביותר בכל מגזר.

מפתחי כיפת ברזל, למשל, מספרים בעיקר על תהליך של התגברות על מכשולים – כלומר תהליך של אילתור מול מצבים. גם החגים היהודיים, רובם ככולם, מספרים על  אילתורים מוצלחים ומהללים את המוח היצירתי במקביל לנס, או אולי למזל.

יש להניח כי גם המוחות היצירתיים ביותר, שפיתחו כאן פטנטים, רעיונות, תוכנות ותרופות פורצות דרך, נדרשו לא פעם לקבל החלטות מהירות, לקצר תהליכים, לעגל פינות. מישהו יכול לוותר על הווייז?

ד"ר איתי שילוני סבור, כי כל הבעיות שנתקלים בהן בדרך, נפתרות באמצעות התערבות חיצונית, ולא כתוצאה מהליך מסודר של דיון וקבלת החלטות. יציאת מצריים, מעמד הר סיני, שם זה רק התחיל.

האילתור הוא אחיה התאום של החדשנות, החפיף הוא בן הדוד של היצירתיות, של החשיבה מחוץ לקופסה. השחצנות היא אימה של החוצפה והעזה. האם אפשר להפריד בין בני המשפחה האלה? צריך הרבה חוצפה, העזה ויצירתיות, כדי לפרק, להדביק, להבריג הכל מחדש.

איך זה נראה היום? רק אפריים קישון יודע לספר לנו את כל הסיפור, עם עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת. לקרוא עד הסוף, להשכיל, לצחוק ולבכות.

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה