"עט נובח" והפעם על: - איציק סעידיאן ויהודה משי זהב – להשביע את הדרקון.
22.04.21 / 18:26
הדרקון התקשורתי לעולם אינו שבע, במיוחד בעולם רווי מדיה וכותרות דרמטיות, הנאבקות על תשומת ליבו של הצרכן. לא כולם, חלקם, חיטטו וחירטטו עד זרא.
למה אני מזכיר את שני האנשים בנשימה אחת? כי האתיקה העיתונאית נבחנה בשתי הפרשות, וכשלה בשתיהן.
הפרטיות של איציק ויהודה התאיידה מלכתחילה.
לפעמים צריך להרגיע את התקשורת
ליבי עם משפחותיהם של איציק סעידיאן ושל יהודה משי זהב, באמת ובתמים. אני מאחל רפואה שלמה לשני האנשים הללו, שנמצאים ברגעים אלה על ערש דווי ונאבקים על חייהם.
אין לי שום דבר ציני להגיד על האנשים המעורבים. יש לי ביקורת קשה על כלי התקשורת.
הדרקון התקשורתי לעולם אינו שבע, במיוחד בעולם רווי מדיה וכותרות דרמטיות, הנאבקות על תשומת ליבו של הצרכן.
לא כולם, חלקם, חיטטו וחירטטו עד זרא.
למה אני מזכיר את שני האנשים בנשימה אחת? כי האתיקה העיתונאית נבחנה בשתי הפרשות, וכשלה בשתיהן.
הפרטיות של איציק ויהודה התאיידה מלכתחילה.
רק בואו וניזכר: איציק הצית את עצמו, וכל היתר הוא מידע לא מבוסס ורווי אינטרסים. כולם נהיו רופאים פסיכיאטרים, כולם קראו את תיקו האישי, כולם נלחמו איתו בכל מלחמות ישראל, ואף אחד לא ממש יודע מה קרה שם. וכשלא יודעים – מנחשים, מעלים ספקולציות, מראיינים זה את זה.
כל כתב תחבורה שלבש פעם מדים, מבין ומסביר לכולנו עד כמה זה אטום וההוא מושחת.
אז מראיינים את אחיו ואחותו של איציק, שלא ממש עברו קורס בניהול משברים, ולא ממש קיבלו תדריך מיועצי תקשורת מיומנים, ומנסים לחלוב מהם מידע מביך בדרך רגישה-כביכול. ואלה, בני משפחתו, מבקשים בדחילו ורחימו רק להתפלל לשלומו של איציק.
הם אינם מבינים שיש להשביע את הדרקון שוב ושוב, והוא לעולם אינו שבע.
יהודה משי זהב היה במשך עשרות שנים יקיר התקשורת, וכבר כתבתי עליו ועל זק"א, ובעיקר עלינו. החלה חקירה, התקשורת חיטטה, (ברור, היא עשתה את תפקידה).
הערב הייתה אמורה להיחשף תוכנית תחקיר של "עובדה" אודותיו, האיש ביצע ניסיון אובדני לאחר ששיתף אחרים בכוונותיו בימים האחרונים.
האם לא זה היה הרגע לעצור ולחשוב? לדווח לאחראיים על השידור, ולבקש להרפות?
יש לנו באמת זכות לדעת הכול, זכות אבסולוטית שגוברת על זכותו לפרטיות ולהליך הוגן? לחיים?
ידי כולנו במעל הזה.
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות דן בכך. סעיף 9-10 עוסק בפגיעה בכבודו ובפרטיותו של אדם, ומציין בהקשר הזה, מושגי מפתח חשובים: הגינות, יושר, אחריות.
אני משער שעוד יעסקו בכך בימים הבאים, התקשורת תגלגל עיניים ותתייצב להגנת זכות הציבור לדעת, כמצופה, כששני אנשים שאינם יכולים לתרום את חלקם לשיח הזה, ייאבקו על חייהם.
לאיציק מגיעה החלמה מלאה והמון הכלה. גם לימ"ז אני מאחל רפואה שלמה ומהירה, ומייד לאחר הבראתו, עליו להתייצב בפני המשטרה ובפני הקורבנות, ולספק הסברים.
לאיש מאיתנו לא ניתנה הזכות לגזור את דינו, אפילו לא לתקשורת.
ואילו אנו, צרכני התקשורת, יכולים להיות קצת יותר אסרטיביים ואקטיביים: לספר לכלי התקשורת מה חשנו כשהם חיטטו, או חירטטו, יותר מידיי.
