עט נובח – יום הזכרון, מחשבות על נרצחי הטרור הראשונים

$(function(){setImageBanner('6d8b8903-a5fe-46d1-ba19-feb199dcb421','/dyncontent/2024/3/12/8f0a2b8d-e0e3-496f-8d42-b3f76fef9145.jpg',16611,'בול בפוני קריית תרבות עד 0104',525,78,false,45931,'Image','');})

מוטי קלינמן תוהה: מה הם ידעו, שאנחנו מנסים להשכיח?                               

פרטי

 

הרב אברהם שלמה זלמן צורף הוא הנרצח הראשון על רקע טרור לאומני בארץ ישראל.

10 ערבים רצחו אותו בעזרת חרב, לאחר ניסיון קודם שכשל. זה קרה ב-1851.

 צורף נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19.

הרצח בוצע בירושלים, לאחר שבשנת 1836 הוא השיג את רשותם של העותמאנים השליטים, לחדש את ההתיישבות של יהדות אשכנז בירושלים, ולבנות את בית הכנסת החורבה.

נכדו, הרב יואל משה סלומון, היה ממייסדי פתח תקווה. נינו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "סלומון לוין ואלשטיין" שממנה התפתחה חברת התרופות "טבע".

אברהם ילובסקי נרצח גם הוא ע"י ערבים, ב-1888.

אברהם, נפח במקצועו, נמנה על "המנין הראשון" ב-1887, והיה  הראשון שבנה את ביתו ואת הנפחייה שלו מחוץ למתחם המוגן של הח'אן הצר והצפוף, מעבר לגדר הצבר, בואדי חנין, היא עמק השושנים, היא נס ציונה.

ילובסקי חלם לקחת חלק בהקמת ישוב יהודי חקלאי בארץ הקודש.

ביום חורף גשום וסוער, הואדי עלה על גדותיו. מפחד השיטפונות והקור העביר אברהם את משפחתו לבית האבן המשותף ונשאר לבד בביתו. למחרת היום מצאו אותו מתבוסס בדמו וסביבו סימני מאבק.

אברהם ילובסקי – נרצח הטרור הראשון בישוב המתחדש, 1888

ילובסקי נרצח בידי ערבים כאשר הגן על ביתו והיה לקורבן הראשון במושבה ושל הישוב המתחדש בארץ ישראל.

בפתחו של יום הזכרון לחללי צה"ל ולנפגעי הטרור, יהיו שני האנשים הללו, חלק מפסיפס בן אלפי דמויות.

ילובסקי וצורף באו ליישב ולבנות את הארץ, היה להם ברור משהו שלא ברור לנו.

איך כותבים את ה"משהו" הזה, מבלי להסתכן בתגובה ליברלית צפויה, הכוללת איום בחרם ובגזירות קשות?

אולי ציונות? כזו שכותבים ומדברים אותה ללא מרכאות?

צורף וילובסקי הרוו מדמם את אדמת הארץ, הרבה לפני שהפלשתינים ידעו שהם פלשתינים. הם באו מאירופה לארץ שוממה, וביקשו להעניק לה חיים, חיים דתיים, חיים לאומיים, חיים חקלאיים, חיים של בני אדם.

הם לא שמעו על ה-B.D.S, הם הגיעו אליו וחיו בו, הקימו משפחות בסביבה עויינת, התיישבו, נטעו וקצרו, הם דיממו וניצחו.

בנצחונם, הם סללו את הדרך לקראת מדינה משלנו, כדי שפרופ' גולדרייך, המתמטיקאי המוכשר, יוכל לתמוך, בחיוך מתנשא ובמעיל משונה, בשונאי ישראל, לשלול את זכותה של האקדמיה הישראלית לחקור ולהוסיף טוב לעולם. אוניברסיטת אריאל פשוט לא באה לו טוב בעיניים, לפרופ' גולדרייך, אבל הוא די התעקש לקבל את הפרס מהמימסד, מאותו מימסד, שהקים ואישר אותה.

צורף וילובסקי ניצחו, כדי שרבים מצאצאיהם יצפו במבוכה בטקס אלטרנטיבי הזוי, שבו חבורת אנשים ציניים מעניקה פרסים לחבריה לפי התור, ומשמיצה את המדינה ללא חשש. המדינה לא מוצאת חן בעיניהם, הפרס שהיא מעניקה - דווקא כן.

אז עם כל הכבוד למתמטיקה, ועם המון הוקרה לאקדמיה האליטיסטית ולתעשיית הבידור המתקדמת והליברלית שתמכה בה, גב' אורנה בנאי, מיכל בת אדם ואורנה פיטוסי, תלמדו היסטוריה, אולי יהדות, ועד אז תחרישו.

כשתושמע הצפירה ב-11 בבוקר, אנא הקדישו מחשבה לאנשים שהרוו מדמם את האדמה הזו, לחללי צה"ל, משטרת ישראל וכוחות הבטחון, לנפגעי פעולות הטרור. כבדו אותם ואת זכרם ומורשתם.

תשאלו את עצמכם, מה הם בעצם חיפשו כאן, והאם אנחנו ראויים להקרבתם.

כי אני באמת מתקשה להבין, איך אנחנו ממש משתדלים, לפרק את מה שהם בנו, ולהשכיח את מה שהם נתנו. אוי, כמה שאנחנו טובים בזה.

אנחנו הסטארטאפיסטים של השכחת ההיסטוריה.

אנחנו אלופי העולם בכדורגל, כזה שבועטים בו ברגל של עצמינו, רצים לבכות לשופט שיוציא לנו כרטיס אדום, ואח"כ מתלוננים שהוא עיוור.

אז בואו נזכור לרגע, רק היום ומחר, את האנשים ששילמו, כדי שאנחנו נוכל למכור את מה שהם קנו - מדינה משלנו.

אח"כ, עם סיום הטקסים והחגיגות, נמשיך להלום איש ברעהו, לזלזל ולדרוס את ערכינו, לשאוף להיות ככל הגויים, ליברלים, מתקדמים, תומכים בחופש הביטוי, ומתאבדים בשם הנאורות.

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה