עט נובח- מדורו של מוטי קליינמן הסבור כי צריך להגיד את האמת למשפחת גולדין
23.05.21 / 14:25
"מדינת ישראל לא יודעת להביא את גופתו של הדר לקבורה".
שמחה ולאה גולדין, הוריו של סגן הדר גולדין ז"ל, הם הורים שכולים. אי אפשר לשפוט הורים שכולים, אבל מותר להקדיש מחשבה לשיח רציונלי בהקשר של השבת גופות חיילים שנהרגו בשליחות מדינת ישראל.
החל משנת 1948, הוכרזו 242 חיילי צה"ל כחללים שמקום קבורתם לא נודע, (מקל"ן). תשעים ושישה מהם במלחמת העצמאות, שישים ותשעה בצוללת דקר, שישה עשר במשחתת אח"י אילת.
בין חללי מקל"ן נמנים גם, לצערנו, יהודה כץ, צבי פלדמן, רון ארד וגיא חבר.
בסמכותו של הרב הצבאי הראשי להכריז על חלל שמקום קבורתו לא נודע, לאחר ששוכנע בכך.
צה"ל הקים יחידה שתפקידה לאתר חללים ולהביאם לקבורה, שמה אית"ן (איתור נעדרים), ערכי צה"ל והיהדות, הביאו לכך שאנשים טובים ורבים, כמו גם משאבים רבים, הושקעו בפעילויות מודיעיניות ודיפלומטיות, בשם ערך זה.
יחידת אית"ן מאתרת, לעיתים אחרי שנים, את גופות הנעדרים. כך ארע עם הטייס יקיר נווה, שאותר בכנרת לאחר עשרות שנים, וזכריה באומל ז"ל, מקרב סולטן יעקוב.
אבל לא תמיד אפשר להצליח. אפשר להתחייב ערכית, ולבצע את כל מה שניתן, כדי להביא את גופותיהם של חללי צה"ל לקבורה בישראל.
מהו המאמץ הנדרש? האם ראוי היה לעמוד על החזרת גופות חללי צה"ל, ולשלם במטחי טילים נוספים? בתקריות דיפלומטיות מול מדינות חשובות עד חיוניות לבטחון ישראל?
לאה גולדין יודעת את התשובה. לדידה, כל מחיר וכל מאמץ ראויים, והיא אמרה את זה בקול ברור ובוטה, בראיון רדיופוני אצל מואב ורדי ורועי שרון. בתשובה לאחת השאלות, היא פטרה את המראיינים, ומבחינתי גם את המאזינים, מהצורך להיות רגישים, עדינים ומתחשבים. היא השתלחה בעיתונאים, באלוף יעקב עמידרור שהתראיין לפניה וטען טיעונים רציונאליים, ובכל מה שזז.
היא דרשה שכולם יילחמו, ובכך איבדה את שתיקתי.
בואו נשים את הדברים על השולחן: מדינאים מנהלים את המדינה, לא משפחות החללים. וזו מדינה שנאלצת לחיות על חרבה, לפחות לעת עתה. נדרשות החלטות אמיצות, ואחת מהן מחייבת אומץ רב, אך בשלה העת להתייצב ולומר אותה בהגינות וביושר, להוריו של הדר גולדין, כמו גם להורי וקרובי כל חללי מקל"ן:
"צר לנו, אך מדינת ישראל לא יודעת ולא יכולה להביא את גופתו של הדר לקבורה. נמשיך ונעשה כל שלאל ידנו כדי לעשות זאת, בהתאם לנסיבות המודיעיניות והמדיניות".
זה הכל. מדינת ישראל לא תיכנס להרפתקאות מטורללות, ולא תסכן חיי אזרחים ישראלים, לא בתל אביב ולא באשקלון, רק כדי לייצר שיח עם טרוריסטים בעניין הזה. מדינת ישראל לא תסכן את מצב יחסי החוץ שלה, תמורת גופותיהם של כץ, פלדמן, ארד, חבר וגולדין. ככה זה במלחמות.
לא מעניין אותי כמה מדינות אחרות משקיעות בכך, (הן לא), ואני גם לא נכנס לעניין האזרחים שנכנסו מרצונם לעזה. יש מחירים שמדינה יכולה לשלם, ולכל מחיר יש גבול.
למישהו מהקברניטים יש אומץ להתייצב ולומר את זה? כי זה המעשה הישר, הראוי וההגיוני היחיד, לטעמי.
