"עיניים בגב" עם שרה שלף: "עד גיל 21 תגיע לירח". האמנם?

" עד גיל 21 אגיע לירח"

כך כתב נער לפני שלוש שנים בעבודה שהכין במדעים . היום , פורסמה קריקטורה (עצובה) ובה הופיע המשפט : עד גיל 21 אולי נסיים את בית הספר.

חזרתי אל הילד של אז. היום הוא בכיתה ט ,ושאלתי אותו כמה שאלות .( לתוהים : השאלות נשלחו במייל וכך הגיעו התשובות ).

הנער בקש לא לענות על כל שאלה בנפרד אלא לכתוב לי ברצף ואני מכבדת את בקשתו.

" שמעתי שכיתה ט ,היא כיתה משמעותית וציפיתי שהלימודים יהיו מאד אינטנסיביים, שאלמד דברים חדשים ( אזרחות ,פיזיקה).

כמטרה, תכננתי לתקן ציונים במקצועות שאני צריך לתקן  ולשמור על הציונים במקצועות החזקים שלי.

אני די מאוכזב. לא נוח לי ללמוד בזום מכל מיני סיבות : יש תקלות טכניות כמעט בכל שיעור  ועד שהמורה מתחיל ,אנחנו בוהים במסך. קשה לי להקשיב לאורך זמן מול המסך. הרבה יותר פשוט ויעיל כשהמורה עומד מולך .

מרגיש שנגרם לי ולכולם נזק במה שהייתי קורא " אקסטרה". הבסיס מובן לי ולפעמים אני יושב מול המסך ורוצה לצעוק  " טוב הלאה"...רוצה יותר ,מעבר לשורה בספר ...ברור לי שאצטרך לעבוד קשה יותר מהרגיל כדי להשלים ידע ובכלל.

בדרך כלל בכיתה ט ,נכנסת היועצת ומסבירה על הדרישות של המגמות השונות בתיכון. מה יקרה השנה ? על סמך מה יעריכו  אותי ?איך אבחר?

הזום מעלה עוד קושי ,וזה עניין המשמעת. במהלך השיעור ,ילדים מעלים סרטונים פוגעניים וכל מיני משפטים לא נעימים או רעשים משונים. המורה מעירה ומבקשת ,אבל ביננו (? ) אנחנו בבית מעבר למסך. היא תרשום הפרת משמעת ? היא תדבר עם ההורים ? ובינתיים דקות שיעור מתבזבזות.

עוד קושי : אנחנו שלושה ילדים בבית .שניים שזקוקים למחשב באופן קבוע ויש לנו רק אחד. אז כל פעם מישהו מאתנו נכנס לזום דרך הטלפון וזה לא נוח .

ובכלל ,חשבתם על שלושה ילדים בבית ? כל אחד רוצה משהו , צריך משהו וכאן ועכשיו. ההורים עובדים לפעמים מהבית וצריכים שקט שאין להם.יש רגעים שהבית הופך לזירת קרב ואין לאן לברוח.

החסר הכי גדול בעיני ,הוא החסר החברתי. אני מדבר עם חברים בסלולרי אבל לא פוגש אותם .בעצם לא יצאתי מהבית מאז ערב ראש השנה ( בידוד ללא מחלה והסגר)

אנחנו בגיל שהחברים זה מרכז העולם שלנו. גיל ההתבגרות אתם יודעים...וזה חסר ומדכא.

בית הספר כמסגרת חסר לי. החומר ? נשלים. אבל טיולים , הצגות ,סתם היחד בהפסקות.

שומע שבבתי הספר נחשבים למדגרות קורונה.אבל אני שומע חדשות והמספרים לא מוכיחים.

אשמח אם יקדישו הרבה יותר זמן למחשבה על החזרת הלימודים . לא תאמיני , אבל תלמיד שבדרך כלל מרוצה מכל חופשה ,רוצה לחזור.

מלחיץ אותי לשמוע את המשפטים שאנחנו "דור אבוד" . מקווה שלא!

לא יודעת מה אתכם ,אותי הוא ריגש. מודה שערכתי כמה משפטים שערבו פוליטיקה. התרשמתי מהתובנות של ילד בן 14 ,אבל הבטחתי שלא אשרבב פוליטיקה לטור.

מזכירה לכולנו : נס ציונה עיר כתומה על גבול הצהוב  נכון להיום ,14.10.2020. גם אם מערכת החינוך תיפתח בדרך זו או אחרת , אנחנו חייבים להחזיר לעיר את הצבע הירוק כדי שזה יקרה כאן.

המשך שבוע ירוק לנו.