על כל מה שרציתם לדעת על זן הדלתא, ולא היה לכם נעים לשאול... משיב לכם ד"ר רועי צזנה

$(function(){setImageBanner('68ae756a-3984-4c38-b63f-c1ddb13f8ada','/dyncontent/2024/3/12/8f0a2b8d-e0e3-496f-8d42-b3f76fef9145.jpg',16611,'בול בפוני קריית תרבות עד 0104',525,78,false,45931,'Image','');})

משהו מוזר קורה עם זן הדלתא של נגיף הקורונה.
זן הדלתא תקף לפני כמה חודשים מדינה עם יותר ממיליארד הודים והוריד אותה לברכיה – אבל עדיין אנחנו לא בטוחים מה בדיוק התכונות שלו.
הוא מתפשט בעולם במהירות הבזק – מהר יותר מכל זן אחר – וכובש ערים ויבשות, אבל החיסונים עוצרים אותו. או שלא. או שכן. כל יום מספק תשובות אחרות מגורם רשמי אחר בעולם.
ברשומה זו אנסה להבהיר מה אנחנו יודעים היום על זן הדלתא (ומה לא), למה הממשלה חוששת כל-כך מהמצב, למה סגר יכול לעזור (ויכול שלא) ועל הסכנות האמיתיות שהזן החדש הזה מביא איתו.

הפרשן והבלוגר, העתידן ד"ר רועי צזנה מגיש לכם מאמר מנומק, ברור ומלווה אסמכתאות. קחו לכם ת'זמן לקוראו. לא תצטערו...

פרטי


זן דלתא – אלו הם חייך

נתחיל בקצת היסטוריה. זן הדלתא התגלה לראשונה בהודו בחודש דצמבר 2020. לא מוגזם לומר שהוא גרם שם לאסון הומניטרי בערים הגדולות, בהן אנשים התחננו לנדבות חמצן שיוכל להשאיר את אהובי לבם בחיים[1]. לפי הערכות מומחי הבריאות, הנגיף קטל בין שלושה לחמישה מיליון הודים בתקופה של חודשים ספורים[2]. מחקרים ראשוניים מראים שבערך שני-שליש מתושבי המדינה נדבקו בנגיף ופיתחו נוגדנים כנגדו[3]. האם הנוגדנים האלו יעזרו להם במידה והנגיף יחזור בעוד שנה, או אם יעבור מוטציה משמעותית נוספת? בזה כבר אף אחד לא בטוח.

בדבר אחד העולם השתכנע בזכות הטרגדיה ההודית: אי-אפשר לתת לנגיף כזה להתפשט סתם כך בין האוכלוסייה, או שמערכות הבריאות פשוט יקרסו. צריך לחסן מספר גדול ככל האפשר של אנשים, להדגיש את השימוש באמצעי בטיחות שונים כמסכות ובמקרה הגרוע ביותר גם סגרים, ולהכין את בתי-החולים למכה שעלולה להגיע במהירות מסחררת, מהרגע שהנגיף תפס תאוצה באוכלוסייה.

והוא תופס תאוצה. אוי, כמה שהוא תופס תאוצה.

זן הדלתא הספיק כבר להגיע ל- 130 מדינות בעולם. ב- 55 מתוכן הוא הפך לזן הנפוץ ביותר, ובכל היתר הוא מתקדם לכך בבטחה. בארצות הברית, 93 אחוזים מכל המאומתים החדשים, נדבקו בזן הדלתא[4]. אוסטרליה נכנסה לפניקה לנוכח חדירת זן הדלתא והטילה סגר על מיליוני אזרחים[5]. מדינות אסייתיות שחשבו שנפטרו מנגיף הקורונה – יפן, דרום-קוריאה, מלזיה, תאילנד – חוות התפרצויות חדשות[6]. בסין, בה היו מסיבות בריכה המוניות לאורך השנה האחרונה, התחילו לחזור למדיניות של סגרים הרמטיים[7].

אבל למה כולם נבהלים כל-כך?


האם זן הדלתא קטלני יותר?

עדיין אין ראיות חד-משמעיות שיאפשר לנו לענות על השאלה הזו בביטחון. אבל יש רמזים. במחקר מקנדה נבחנו השלכות ההדבקה בזן הדלתא, והתגלה שהוא מביא ליותר מפי שניים (120%) אשפוזים, לעלייה של כמעט פי ארבעה בסיכוי להגיע לחדר המיון, ובעלייה של יותר מפי שניים בסיכוי למוות[8]. מחקר מקביל מסינגפור חשף תוצאות דומות, לפיהן הנדבקים בזן הדלתא נמצאים בסיכון גבוה יותר להגעה לחדר המיון, להזדקקות לחמצן ולמוות[9]. מחקר מסקוטלנד קבע שהסיכוי להגיע לאשפוז גדול כמעט פי שניים מזה שמציב זן האלפא של הנגיף[10], שמאורו נהנינו בסגר האחרון.

מטריד? בהחלט. אבל אלא אם יתגלה שזן הדלתא קטלני בסדר גודל יותר מהזנים האחרים, כנראה שאנחנו צריכים לדאוג מסיבה אחרת: זן הדלתא מדבק הרבה יותר. וזו, בניגוד למה שהאינטואיציה הייתה אומרת לנו, בעיה גדולה יותר מהעלייה-המשוערת בקטלנות של הנגיף.


זן הדלתא: מדבק יותר, מסוכן יותר

לזן הדלתא קיימים לפחות שלושה מאפיינים שמבדלים אותו מהנגיף המקורי.

ראשית, הוא יוצר עותקים רבים יותר של עצמו. לפי מחקר שהגיע מסין, החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף יותר ויריונים (יחיד לווירוס) מאלו שנדבקו בנגיף המקורי. לא מפתיע לגלות שהם גם מדבקים יותר, מכיוון שהם משחררים לאוויר כמויות גדולות בהרבה של נגיפים[11].

שנית, זן הדלתא מתחיל להתפשט מהר יותר מהזנים האחרים: כארבעה ימים בלבד מרגע ההדבקה, בניגוד לששת הימים להם למדנו לצפות.

שלישית ואחרון (לעת עתה), הנשאים ממשיכים להיות מדבקים למשך זמן ארוך יותר: 18 ימים שלמים, במקום 13 ימים בלבד.

כל אלו ביחד מביאים לכך ש- "המלחמה השתנתה", כפי שהגדירו חוקרי ה- CDC בסוף יולי, במסמך תדרוך פנימי. הם מביאים במסמך את אותן ראיות שתיארתי לגבי חומרת המחלה שהנגיף גורם לה, אך שמים את הדגש דווקא על יכולת ההדבקה המשופרת שלו. לפי המסמך, זן הדלתא מדבק פי שניים יותר מהנגיף המקורי. במילותיהם של החוקרים, הוא מדבק יותר מנגיף ה- SARS מתחילת שנות האלפיים, מהאבולה, מהצננת הנפוצה (common cold), מהשפעת העונתית, מהשפעת הספרדית של 1918 ומהאבעבועות השחורות. את כל אלו הוא משאיר הרחק מאחור. רק נגיפים מדבקים ביותר – כמו אבעבועות רוח – מגיעים לאותה רמת הדבקה כמו זן הדלתא[12].

כפי שאמרה מנהלת ה- CDC, ד"ר רושל וואלנסקי –

"אני חושבת שאנשים צריכים להבין שאנחנו לא צועקים "זאב, זאב!" כאן. זה רציני. זה אחד הנגיפים המדבקים ביותר שאנחנו מכירים. חצבת, אבעבועות רוח, הווירוס הזה – הם כולם באותה הרמה. כשאתה חושב על מגיפות עם R0 של שמונה או תשע – אין הרבה כאלו."[13]

נזכיר לרגע מה משמעות ה- R0. זהו מדד המתאר את מספר האנשים הממוצע שחולה אחד מדביק. לפי ה- CDC, ה- R0 של זן דלתא עומד בין 5 ל- 8.5. כלומר, כל אדם שנדבק בנגיף צפוי להדביק שמונה אנשים וגמד אחד, בממוצע.

המשמעות של יכולת ההדבקה הזו עצומה. למעשה, היא זו שהופכת את הנגיף למסוכן כל-כך לחברה כולה. למה?

כרגיל, המתמטיקה אשמה בהכל.

כדי להמחיש את העניין, נעשה השוואה מהירה בין שני וירוסים היפותטיים.

לנגיף הראשון נקרא "איטי וקטלני". הוא ניחן ב- R0 של 2, מה שאומר שכל חולה מעביר אותו לשני חולים נוספים. הזן הזה גם קטלני מאד, עם שיעור תמותה של עשרה אחוזים.

לנגיף השני נקרא "מהיר ועצבני". הוא מתהדר ב- R0 של 5, אבל היכולת שלו להסב נזק מוגבלת מאד: שיעור התמותה בקרב החולים עומד על 0.1 אחוזים בלבד.

נניח לרגע שלוקח לנגיף יום אחד להתפשט בכל קפיצה. ביום הראשון יוצאים שני הווירוסים למירוץ, כל אחד עם חולה אחד בלבד.

ביום השני, "איטי וקטלני" מדביק שני אנשים. ביום השלישי, ארבעה אנשים. ביום הרביעי, שמונה אנשים, וכן הלאה וכן הלאה. לאחר שבועיים, הוא הדביק בערך 16,384 אנשים. אם נניח שעשרה אחוזים מתוכם ימותו, הרי שסך כל מקרי המוות שגרם הנגיף בשבועיים עומד על 1,638. זה לא מעט, אבל בואו נבחן את המתחרה השני במרוץ ונראה איך הוא מסתדר.

הנגיף "מהיר ועצבני" הדביק ביום השני חמישה אנשים. ביום השלישי – 25 אנשים. ביום הרביעי כבר קפץ המספר ל- 125. נקפוץ קדימה שבועיים, ונגלה ש- "מהיר ועצבני" הדביק כבר בערך שישה מיליארד בני-אדם. או במילים אחרות – כמעט את כל תושבי כדור-הארץ. אפילו אם הזן ה- 'חלש' הזה יהרוג רק עשירית האחוז מתוכם, עדיין מדובר בשישה מיליון מתים, פלוס-מינוס.

אלו מספרים מוגזמים, כמובן, והנגיף לא מתפשט בקפיצות של יום אחד, אלא במרווחים של שבוע-שבועיים בכל פעם. אבל המשמעות ברורה: דווקא נגיפים מדבקים יותר וקטלניים פחות, יכולים להיות מזיקים הרבה יותר בראייה הכוללת של הדברים. הם יכולים להתפשט במהירות, להדביק מספר גדול של אנשים – שחלקם יהיו קשישים ואנשים עם מחלות רקע ועם מערכת חיסון שאינה מתפקדת היטב – ולהגיע לכל החברה לפני שייעלמו בשל החסינות שרבים מפתחים כנגדם. זה, כנראה, מה שקרה בהודו, וזו הסיבה שבתי-החולים שם לא הצליחו להתמודד עם העומס העצום שנוצר תוך שבועות ספורים. זו גם הסיבה לכך שזן הדלתא הפך להיות הנפוץ ביותר בעולם, ומדינות רבות נאלצות להתמודד עמו בימים אלו ממש.

אגב, חיסרון אחד גדול שיש ל- "מהיר ועצבני" הוא שבעקבות מעבר הנגיף בקרב האוכלוסייה, כמעט כולם מחוסנים מפניו. ושוב, זה כנראה מה שקרה בהודו. אלא שכמו שכבר כתבתי, אין שום ודאות שהחסינות נשארת לאורך זמן, או שהגרסה הבאה של הנגיף לא תוכל לעקוף את החסינות הזו. ובכל מקרה, עד שמגיעים לאותה חסינות עדר (או קרוב אליה), המדינה כבר חווה אסון בריאותי כבד שפוגע בכל מערכת הבריאות.

וזו הסכנה האמיתית של זן הדלתא, במדינות בהן האזרחים אינם מחוסנים במספרים גדולים.

אבל איך באמת מתמודד הווירוס עם החיסונים?


האם החיסון מגן בפני זן הדלתא?

חשוב לציין שבחלק זה אני מתייחס כאן רק לחיסון של פייזר, אותו קיבלו רוב האנשים בישראל.

נתחיל בצד החיובי: כן. החיסון מגן באופן חד-משמעי כנגד זן הדלתא. מחוסנים זוכים להגנה רבת-עוצמה כנגד הנגיף.

זו הצהרה בומבסטית – אבל נכונה. ובכל זאת, חשוב להתייחס גם לפרטים הקטנים.

נתחיל בכך שהחיסון אינו מונע לגמרי את הדבקת המחוסנים. זן הדלתא מייצר, כאמור, מספר עצום של ויריונים שמתפשטים לסביבה, ואלו יכולים להכביד גם על מחוסנים שקיבלו את החיסון הכפול. החיסון עדיין עוזר בצמצום הנזקים להם גורמת המחלה: אם חוסנתם פעמיים, הסיכויים שלכם להגיע לאשפוז בבית-החולים צונחים בתשעים אחוזים בערך.

ועכשיו לחדשות הרעות. החיסון אמנם עוזר לנטרל את נזקי המחלה, אבל היכולת שלו למנוע הדבקה מוגבלת יותר. ספציפית, המחקרים הראשוניים מדברים על הצלחה של בין שישים לתשעים אחוזים במניעת התפתחות המחלה אצל המחוסנים.

חשוב לומר שהתופעה הזו, בה חיסון אינו מגן במאה אחוזים על המחוסן, מוכרת היטב למדע הרפואה. ההדבקות האלו מכונות בלועזית – Breakthrough infections, מסיבה ברורה: הנגיף פורץ דרך מערכת החיסון למרות הסיוע שקיבלה, ומצליח להתרבות בתאי הגוף של המארח.

ההדבקות מהסוג הזה אינן שכיחות, כאמור, אבל הן בהחלט מתרחשות. החדשות הרעות יותר הן שלפחות בחלק מהמקרים, מחוסנים שמפתחים את המחלה מפיקים את אותה כמות נגיפים כמו חולים שלא קיבלו את החיסון. כלומר, במצבים קיצוניים אתם יכולים להיות מחוסנים, להיראות בריאים, ללכת בשאננות ברכבת בלי מסכה – ועדיין להפיץ את נגיפי זן הדלתא מסביבכם.

זו, אגב, הסיבה שה- CDC המליץ לאחרונה למחוסנים להמשיך להסתובב עם מסכות בחללים סגורים. וזו גם הסיבה שאני מתעצבן בכל פעם שאני נוסע ברכבת ורואה אנשים יושבים בלי מסכות, ומניחים שמכיוון שהם מחוסנים – הם לא יכולים להעביר את הנגיף לאחרים, או להידבק בו בעצמם.


אז האם צריך סגר?

ועכשיו לשאלת השאלות: האם צריך סגר כדי להתמודד עם זן הדלתא?

מצד אחד, אנחנו יודעים מהגלים הקודמים בעולם שסגרים מצליחים חד-משמעית בהאטת התפשטות הנגיף. ואין ספק שיש צורך דחוף להאט את ההתפשטות שלו בישראל. בתחילת השבוע התבשרנו שמספר המאומתים הגיע ל- 5,000 ליממה[14], ואם המצב לא ישתנה בחדות, הרי שבעוד עשרה ימים נגיע כבר ל- 10,000 מאומתים ביממה, והמספרים רק ימשיכו לעלות.

מצד שני, צריך גם להכיר במציאות, והעובדה היא שלאזרחי ישראל נמאס מסגרים. הסגר השלישי היה סוג של תרמית אחת גדולה: מעטים לקחו אותו ברצינות, וכתוצאה מכך (ובסיוע של הזן הבריטי המדבק במיוחד) הוא לא הביא לאותה האטה בתחלואה שראינו בסגר הראשון והשני. אז האם הציבור יסכים באמת לכבד סגר רביעי? קשה לדעת מראש, אבל אני חושד שאלא אם סגר כזה ייאכף בקפדנות ובהחמרה, הוא לא יעזור בהרבה בעצירת התפשטות זן הדלתא.

נקודה אפשרית נוספת כנגד הסגר היא, בפשטות, בריטניה. באמצע יולי 2021, המדינה החליטה להסיר את רוב ההגבלות – כולל עטיית מסכות בחללים סגורים ושמירה על ריחוק חברתי. לא היה זמן גרוע מכך לעשות את זה, לכאורה, אבל אז קרה הבלתי-יאומן: מספרי החולים החלו לרדת. עד לתחילת אוגוסט, מספרי החולים המאומתים צנחו לחצי ממה שהיו באמצע אוגוסט[15].

הדעה המקובלת היא שלא מדובר באפקט של חסינות עדר, מכיוון שבריטניה – כמו ישראל – לא הצליחה לחסן מספיק חולים-פוטנציאליים כדי להגיע לרמה הזו[16]. אחד הניחושים המרכזיים כרגע הוא שהירידה במספר החולים נגרמה בשל סגירת בתי-הספר ויציאה לחופשת הקיץ[17]. אם זו באמת הסיבה, הרי שאפשר ללמוד מכך שהתפשטות הנגיף בקרב האוכלוסיה מקבלת משנה-תוקף בזכות ילדי בית-הספר. ואם אנחנו בישראל חווים את העלייה הדרמטית הנוכחית במספר החולים גם כשבתי-הספר סגורים, הרי שפתיחתם בעוד חודש עלולה להחריף את ההתקדמות בהרבה.

ובכל זאת, האם ישראל יכולה להסתמך על תוצאות הניסוי הבריטי בן השלושה-שבועות, להסיר את כל ההגבלות ולצפות לירידה דומה במספר החולים? לטעמי (וכנראה שגם לטעם השרים במדינה), זה יהיה הימור גדול מאד, שנסמך רק על התוצאות מבריטניה. אי אפשר לשכוח בקלות כזו את המאורעות בהודו, שם המגבלות היו אפסיות. אי אפשר גם להתעלם ממה שקורה באיראן בימים אלו ממש: בתי-חולים קורסים שנאלצים לטפל בחולים מחוץ למבנים, ו- 500 מתים ביום[18]. כל זה באדיבות זן הדלתא[19].

כך שלא – לא הייתי ממליץ להסיר את ההגבלות בישראל לפני שנדע יותר טוב איך פועל הנגיף הזה. גם לא הייתי שולל אפשרות להטיל סגר רק מכיוון ש- "בבריטניה לא הטילו וזה הצליח להם". אנחנו לא בריטניה, ואפילו הבריטים לא מבינים מאיפה הגיע להם המזל הזה. ומצד שני, אסור לנו להתקדם לסגר בלי לשקול היטב את ההשלכות על הכלכלה והלך-הרוח הציבורי. כפי שהיה ברור כבר מסוף 2020, אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הנגיף ולשקלל בין הסיכונים לבין הרווחים. אני לא מקנא בשרים שצריכים להחליט אם להטיל סגר בשבועות הקרובים.


אז מה עושים?

קודם כל ומעל הכל: מתייחסים לזן הזה ברצינות שהוא ראוי לה. כמו שאמרו ב- CDC – "המלחמה השתנתה". זן הדלתא מתפשט במהירות מסחררת, ומספיקה חשיפה של מספר שניות לאדם נגוע בלי מסכה, כדי שתידבקו. כן, עד כדי כך[20]. וכפי שכבר כתבתי, החיסון אינו מספק הגנה מושלמת. אל תהיו שאננים.

שנית, מצייתים להנחיות. בניגוד לכל הקונספירציות, שם למעלה במשרד הבריאות יש אנשים שדואגים לנו. והציניקנים יוסיפו שאם לא לנו, אז לפחות למשרה שלהם שתסבול קשות אם הם יקבלו את ההחלטות הלא-נכונות. אם צו השעה הוא לשים מסכה – שמים מסכה ולא מתחכמים. אם יש תו ירוק, סגול או כתום-עם-נקודות-צהבהבות – לא מנסים לעקוף אותו בכל מיני דרכים עקלקלות. בסופו של דבר, כולנו רוצים להימנע מהגבלות חמורות יותר או מסגר. אם אנחנו מרמים, אנחנו מרמים רק את עצמנו. ועד כמה שזה לא נעים – אפשר גם להעיר למי שאינו מציית להנחיות. בסופו של דבר, הוא תורם לתחלואה של כולנו.

שלישית, להתחסן. אני מניח שאני לא מחדש כאן הרבה על דבריו של רה"מ בנט, שר הבריאות ואחרים, אבל אחזור עליהם בכל זאת. אם אתם בגיל המתאים להתחסן בפעם הראשונה או השנייה – עשו זאת. אם מאפשרים לכם להתחסן בפעם השלישית – לכו על זה גם. החיסונים הם הדרך הטובה ביותר שלנו לעצור את התפשטות הזן המסוים הזה. הם לא מושלמים – אף חיסון אינו מושלם – אבל הם נותנים בידיכם מגן בזכותו אתם יכולים להימנע מההשפעות המזיקות ביותר של הווירוס. אה, וגם לעזור לכל שאר החברה, כי הסיכויים שתדביקו אחרים קטנים באופן משמעותי. אז למה לא לנצל את ההגנה הזו?

ואחרון חביב, וזו כבר המלצה לממשלה: תסגרו כבר את הגבולות הארורים. לפני חצי-שנה כתבתי כאן רשומה שלמה על מה שצריך לעשות בעקבות הגל השלישי, והדגש המרכזי בה היה על סגירת הגבולות כדי למנוע מהזן המסוכן הבא של הנגיף לחדור לישראל. לא סגירת גבולות ברמה של עוצר יציאות או כניסות מוחלט, אלא מבחינת ההקפדה על בידוד אמיתי של שבועיים לפחות, עם קנסות גבוהים ואפילו כליאה של מי שמפר את ההנחיות.

עשו את זה? אל תצחיקו אותי. האחראים אמרו את המילים הנכונות, וגם זה בקושי.

שוב ושוב אנחנו עושים את אותה טעות: מניחים שלא צריך לחשוש יותר מהנגיף, וזורקים את כל אמצעי הבטיחות לפח. אם נגיע לסגר, הרי שהאחריות על כך היא לגמרי על כתפיהם של הבכירים בממשלה (הקודמת או הנוכחית) שבחרו להתעלם מהיכולת של הווירוס לעבור אבולוציה, ומהמלצות בכירים במערכת הבריאות שלא להיות שאננים.

אם היינו מקפידים על סינון מתאים בכניסה לישראל, ובהינתן אחוז המחוסנים הגבוה שאנחנו נהנים ממנו, הרי שייתכן בהחלט שהיינו מצליחים למנוע לגמרי מזן הדלתא לעשות עלייה.

הנחנו שנגמרה הצרה, שאין יותר ממה לחשוש, ואנחנו משלמים על זה עכשיו. זן הדלתא כאן, הוא מסוכן, והגיע הזמן שנלמד מהטעויות שלנו ונפסיק לחזור עליהן.

רק בריאות, לכולנו.


[1] https://www.aljazeera.com/gallery/2021/4/26/oxygen-demand-outstrips-supply-in-indias-covid-hotspots

[2] https://www.npr.org/2021/07/21/1018686321/study-suggests-that-indias-pandemic-death-toll-is-higher-than-official-data

[3] https://www.reuters.com/world/india/india-govt-survey-shows-two-thirds-have-coronavirus-antibodies-2021-07-20/

[4] https://thehill.com/policy/healthcare/566284-cdc-delta-variant-accounts-for-93-percent-of-all-infections

[5] https://edition.cnn.com/2021/08/05/australia/sydney-covid-deaths-lockdown-intl-hnk/index.html

[6] https://edition.cnn.com/2021/08/04/asia/southeast-asia-delta-covid-explainer-intl-hnk/index.html

[7] https://apnews.com/article/China-delta-variant-coronavirus-pandemic-lockdown-292b84b26eb41888c579a6460c2647c3

[8] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.07.05.21260050v2.full.pdf

[9] https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3861566

[10] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8201647/

[11] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.07.07.21260122v2

[12] https://www.washingtonpost.com/context/cdc-breakthrough-infections/94390e3a-5e45-44a5-ac40-2744e4e25f2e/?_=1

[13] https://www.newsweek.com/how-contagious-chickenpox-measles-cdc-document-delta-variant-coronavirus-r0-1614661

[14] https://www.ynet.co.il/news/article/hkznmr0yk

[15] https://thenewdaily.com.au/news/world/uk-news/2021/08/05/uk-covid-cases-halve/

[16] https://www.nature.com/articles/d41586-021-02125-1

[17] https://www.nature.com/articles/d41586-021-02125-1

[18] https://observers.france24.com/en/middle-east/20210809-the-media-don-t-show-what-s-going-on-doctors-in-iran-overwhelmed-by-fifth-wave-of-covid-19

[19] https://iranprimer.usip.org/blog/2021/jul/13/delta-variant-hits-iran

[20] https://www.fastcompany.com/90662386/just-how-fast-does-the-delta-variant-spread

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה