פטור ממס על המענקים לספורטאים זוכי המדליות באולימפיאדת טוקיו!

המענק על זכייה במדליה אולימפית הוא לא סכום שיפיל אתכם מהרגליים או יסדר את החיים הכלכליים של הזוכה. לרוב מדובר בענפי ספורט יחידנים, ללא זוהר, הרבה אימונים במתנ"ס, שעות של תרגולים במקלט או במועדון מקומי והרבה זיעה ודמעות. 

אני מאמין לארטיום דולגופיאט כאשר הוא אומר שהיו תקופות שלא יכולת היה לקנות נעליים. זה מגיע מדם ליבו. התעמלות קרקע זה לא ענף שההורים עומדים בתור להירשם, אין שחקני עבר מאמנים ואין קבוצה בוגרת וחוזים של מאות אלפי שקלים לשנה. אין מסיבות, אין טורי רכילות לוהטים או חוזים של מיליונים מעבר לים. 

במתווה הנוכחי של ענפי הספורט שאינם כדורגל או כדורסל, הספורטאים מממנים את החלום, וזה בסדר מבחינתי, אבל כאשר הם קוצרים את הפירות והטלפונים מלשכת ראש הממשלה מגיעים, זה הזמן של המדינה לתת להם צ'ופר קטן, שלא באמת ישנה משהו לתקציב המדינה. 

כל מה שצריך לעשות שר הספורט, אחד שידע להתבטא היטב בנושאים חברתיים בקדנציה הקודמת, זה פשוט להניע מהלך לא מורכב במיוחד מבחינת רגולציה, של הענקת פטור ממס הכנסה עבור זכייה במדליה אולימפית. 

ואם כבר הוא יתחיל במצווה, אז שיסיים. מדובר על פטור גורף למועדון ולמאמן. בישראל לא מעט ספורטאים אולימפיים סיימו את דרכם בעבודות דחק. המדינה, שכל כך אהבה להתגאות בהם, הפוליטקאים שכל כך אהבו להתקשר אליהם, זה הזמן שלכם להזיז את הטוסיק ולגשת למקלדת. 

במונחים של תקציב מדינה, שמעניקה פטורים ממס למגזרים נבחרים במאות מליוני שקלים בשנה, לא יהיה שווה לפקידי האוצר, ואפילו לא לשר האוצר, להתאמץ להרים את היד נגד. 

תכף תגיע מחלקת הקפה. 

ונסיים בחיוך מר- קטע מתוך התכנית אנחנו במפה. הכדורגלן אביהו לסרי ואשתו אודליה פוגשים בסופר את הקופץ לגובה ניקי פאלי.