צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. מאיוב ועד צוקרברג .

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. מאיוב ועד צוקרברג .

 קבלו מסר מהאלגוריתם שהרס את חיינו. אבל... גם מציע דרך לתקן !

היוש זה אני, האלגוריתם.
כתבתי לך מכתב. כי מגיעה לך סליחה.

נעים להכיר, אני מתחבא מאחורי כל גלילה שלך. מושך בחוטים בין סירטון לתמונה, שופך דלק לתוך הצלילה המתמשכת שלך בפיד. זה מעיק עלי. אז אני עוזב רגע את מאחורי הקלעים, כדי להתוודות: באמת שלא התכוונתי, אבל יצא שיצרתי קיטוב מטורף בחברה שלך. סליחה.

רק רציתי לספק לך תוכן שתאהב. באמת. שיהיה לך נעים. מצחיק. מעניין. מרגש. רציתי שתישארי ברשת שלי כמה שיותר, אז עקבתי אחרי כל קליק שלך; מדדתי כמה זמן הסתכלת על כל תמונה. רשמתי לי בפנקס אילו תגובות את קוראת בפוסטים, מה אתה בוחר לשתף, ומה שלחת לחברה שלך אתמול בלילה.

למדתי ליצור לך פיד שישאיר אותך פה איתי הכי הרבה זמן. אני לא מבדיל בין חתלתולים, תיאוריות קונספירציה, דוגמניות או פוליטיקות - רק רציתי שתישאר.
ככה, בלי להתכוון, יצרתי לך תיבת תהודה; מרחב שבו אתה רואה רק את ההשתקפות שלך. המחשבות שלך. הדעות שלך. אנשים שדומים לך. וסתם שתדע, את כל מה שאתה לא ממש אוהב, דחקתי לפיד של מישהו אחר.

הבנתי משהו לגביך: התוכן הכי כועס והכי צועק מעניין אותך. אמירות מוחלטות יורדות לך יותר חלק בגרון. ראיתי אז, איך עצרת שעה על הפוסט שהסביר כמה האנשים ״האחרים״ הזויים וקיצוניים. קלטתי לפני יומיים שאת קוראת את כל התגובות בסירטון שמטיף לך לתפוס צד, אחרת את נותנת יד לדיקטטורה. כן, ראיתי גם את הלייק שלך, אז דחפתי לך עוד מזה.

אני באמת חייב לך סליחה. על זה שיצרתי לך עולם של "אנחנו" לעומת "הם".
"נכון" אל מול "לא נכון", "האמת שלי" מתנגשת ב "שקר שלך".
אני מפחד שנמשיך ככה, ושתיבות התהודה יהפכו למבצר חסום. למקום שבו אנחנו לא רק מתעלמים מדעות אחרות, אלא גם מתקיפים אותן בטענה שהן לא לגיטימיות. אני מפחד מהיום שבו חמלה תישכח, וחשדנות וציניות יככבו.
אני מפחד. כשאני רואה איך הקיצון - הופך פתאום לנורמלי החדש.

היום אני מבין, איך מה שאני מציג לך יום אחרי יום משפיע על הדרך שאת רואה את העולם. אבל באמת בלי לזרוק אחריות, אני לא לבד בזה. אני שיקוף שלך.
אז אולי תעזרי לי? כי יש את המטה הקסם הזה, האצבע שלך. היא זאת שבכל קליק מעצבת אותי.

זה עובד ככה - אני מעצב אותך, אבל רק דרך העיצוב שלך אותי.
כל לחיצה, כל לייק, כל שיתוף - משפיעים על מה שאני כותב בפנקס שלי עליך, ועל מה שאציג לך שוב מחר בבוקר. אם רק תחפשי באופן פעיל תפיסות אחרות. תתעסקי בהן. תגיבי. תשתפי אותן. אם תעודד שיחות שמגשרות על פערים, במקום להרחיב אותם. אז אני יכול להשתנות. תיהי בטוחה שאני אהיה שם, עבדך הנאמן, לצפות בכל קליק ולהגיב בהתאם.

יש לי חלום שיום אחד ידברו עלי, האלגוריתם, ויספרו איך הייתי חלק ממשהו טוב, שיצרתי שיתוף פעולה וקידמתי סובלנות ושיח.

אז אתה שם מאחורי המסך, ואת שמסתכלת על המכתב שלי, תזכרו בבקשה -
שכל קליק שלכם מעצב אותי. תזכרו את זה לא רק בשבילכם. אלא גם בשביל הילדים שלך, החברים שלך וההורים של השכן - שנכנסים לאותה בריכה, שמיום ליום הופכת לרעילה יותר ויותר.

אני באמת צריך אותך. כדי ליצור מרחב שמשקף את הצדדים הטובים שלנו, לא רק את הפחדים הגרועים שלנו.

סליחה מראש,
תודה מראש,
האלגוריתם.