רגולציה על הרשתות החברתיות איך יגיבו פייסבוק וטוויטר?

רגולציה על הרשתות החברתיות איך יגיבו פייסבוק וטוויטר? פיקוח תקשורת בישראל

המטרה: החלת אחריות משפטית על הפלטפורמות לטפל בתכנים בלתי חוקיים פוגעניים, הפעלת מוקד דיווח על תכנים לא חוקיים פוגעניים, חובת שקיפות מול המשתמשים, יצירת מנגנון ערעור למשתמשים שחשבונם הוגבל או נחסם, והקמת רגולטור שיפקח על הפלטפורמות החברתיות הגדולות שפועלות בישראל.

איך יפקח משרד התקשורת על הרשתות החברתיות בישראל?.

אילו רשתות יפוקחו על ידי משרד התקשורות?. החלת רגולציה על פלטפורמות עם מעל 500,000 משתמשים פעילים בישראל (5% מאוכלוסיית ישראל). באותה נשימה נזכיר כי על מנת לקבל את הנתונים, משרד התקשורת יצטרך לנטר את הרשתות או לקבל מהם נתונים ולהחשיב אותם כאמינים. 

של מי האחריות המשפטית?.

קביעת אחריות משפטית של מפעילי הפלטפורמות ביחס לתכנים בלתי חוקיים פוגעניים מובהקים המפורסמים על גבי הפלטפורמות. מרגע המודעות לתכנים אלו, יחויבו לפעול באופן מהיר וסביר להסירם או לצמצם את הגישה אליהם או החשיפה שלהם.

אלו מגבלות וחובות יוטלו על הרשתות החברתיות הפועלות בישראל?. 

• חיוב הפלטפורמות לתפעל מוקד מקוון לדיווח על תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים ולטפל בדיווחים אלה.

הסמכת "מדווחים אמינים" שיסייעו בהתמודדות עם תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים

ומה יקרה אם הרשתות לא ישתפו פעולה?. 

על מנת לסייע לגופים המפקחים וכלל הציבור להתמודד עם ם תכנים בלתי חוקיים פוגעניים ברשתות החברתיות הוענקו למחוקק מככלול כלים וסנקציות בגין מה שיכול להחשב למעשים פליליים. באיחוד האירופי אגב, כמו גם במדינת קליפורניה, הסתפקו עד היום בהטלת קנסות ענק על הרשתות החברתיות ובזימון של מארק צוקרברג לעדות בקונגרס. האם ישראל תוכל לזמן את בעלי המניות והמנהלים ברחבי העולם?. האם במקרה של אי ציות מצד רשת חברתית האשמה תיפול על המנהלים בישראל?. נחיה ונראה. 

הוועדה המליצה על החלת אחריות על הפלטפורמה בגין הפצת תכנים פוגעניים ובלתי חוקיים אם לא טיפלה בהם במהירות לאחר שהובאו לידיעתה. האחריות על הפלטפורמות תחול לגבי תכנים כגון: עבירות מין, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, איומים, הסתה לאלימות, הסתה לטרור, הסתה לגזענות. תכנים בלתי חוקיים שיקבלו התייחסות מיוחדת וטיפול מהיר ומיידי: הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים ותכנים המהווים בריונות כלפי ילדים.

• חובת ציות של פלטפורמות חברתיות מקוונות לצווים שיפוטיים וקביעת הסדר מהיר במיוחד לצורך טיפול בתוכן מיני פוגעני ובריונות כלפי קטינים.

• הקמת מנגנון הודעה ופעולה בו הציבור יוכל ליידע את הפלטפורמה על תוכן פוגעני ובלתי חוקי והיא תחויב במענה סביר מידתי מנומק ומהיר.

• הקמת מנגנון "מדווחים אמינים" שיקבלו עדיפות בטיפול בפניותיהם מצד הפלטפורמות

•הסמכת בתי משפט להוציא צווים להסרת תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים

• חיוב הפלטפורמות ליידע ולנמק בפני משתמשים על הגבלות שהטילו על החשבונות שלהם או התכנים שהם מעלים

• חיוב הפלטפורמות לפעול מול המשתמשים בצורה אובייקטיבית סבירה מידתית והוגנת

• חיוב הפלטפורמות להקים מנגנון ערעור דו-שלבי למשתמשים בשל החלטה המגבילה את התכנים שהעלו או החשבונות שלהם

• הטלת חובות שקיפות ומסירת דיווחים על פעילות הפלטפורמות בישראל

• הקמת נציגות בישראל של כל פלטפורמה ( לרובן כבר יש נציגויות, אך הן עוסקות בפיתוח טנוכלוגי ובכך ממילא נמנעות מתשלום מיסים בישראל, נושא כאוב לכשעצמו). 

• הסמכת רגולטור לפקח על הרגולציה עליה ממליצה הוועדה עם סמכויות פיקוח וסמכויות לדרוש מידע. 

עוד ארוכה הדרך לרגולציה אמיתית ופיקוח אפקטיבי 

הבוקר  אימץ שר התקשורת, יועז הנדל את המלצות הוועדה לבחינת אסדרת הפלטפורמות החברתיות המקוונות. הוועדה הוקמה באוקטובר 2021 על-ידי השר במטרה להמליץ על אסדרת פעילות הפלטפורמות החברתיות המקוונות. בראש הוועדה עומדת לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, וחבריה הם ד"ר מיכה גודמן, מר אורי הרמן, פרופ' קרין נהון, עו"ד רויטל סויד, פרופ׳ שיזף רפאלי ומרים סלע מרכזת הוועדה.

המלצות הוועדה, עליהן סמך שר התקשורת ידיו, עסקו בהתמודדות עם תכנים פוגעניים, אסדרת יחסי הפלטפורמה והמשתמשים, חובות שקיפות בפני הרגולטור והציבור, ניהול סיכונים מטעם הפלטפורמה, אסדרת יחסי הפלטפורמה ומדינת ישראל והסמכת רגולטור שיפקח על יישום האסדרה. ההמלצות שאבו השראה מהחקיקה הבינלאומית בתחום זה, תוך התאמתן לזירה הישראלית.

פרשנות: ביום שישראל ניתקה את פייסבוק? למי יהיה את האומץ להגיד - עד כאן 

יחסי הפלטפורמות החברתיות עם המחוקקים בעולם יודעים עליות ומורדות, בעיקר על רצונן של החברות שלא לשלם מיסים באזורי הפעילות ושיוך הפעילות המסחרית למדינות בהן קבלו הטבות מס מפליגות. על אף שמשרד התקשורת לא מתייחס לכך באופו ישיר, הוא גוזר על הרשתות הפועלות בארץ להקים נציגויות שיקיימו קשר עם המחוקק ויצייתו לו. עם מחשבה מראש או לא - מדובר בצעד ראשון לקראת האפשרות למסות את הרווחים שנובעים על אדמת ישראל. מה שכיום אינו מוסדר בחקיקה ואף לא בפועל. 

ומה יקרה אם זה לא יקרה?. האם מדינת ישראל תנתק את הרשתות החברתיות מפעילות בישראל?. זה קרה כבר בכמה מדינות חשוכות ובכללן בסין. הזמן ידבר, האם מדובר ברפורמה חלולה לצורך יחסי ציבור או נקודת מפנה ביחסי הרשתות החברתיות עם מדינת ישראל והריבון בה.