יהודים, ערבים, דתיים חילונים: אתם לא רוצים לתרום למדינה ולשרת בצה"ל או בשרות לאומי? - אין בעיה, רק וותרו על אזרחותכם ותהיו תושבי קבע. .

נפתח בכך שחבל על כל הדיבורים והמאמצים לגייס את החרדים כלוחמים ותומכי לחימה לצה"ל. זה לא יקרה. לא כל עוד הרבנים והעסקנים שולטים, כאשר הלהט האמוני מחד וסכנת הסנקציה החברתית והנידוי בקהילה - משפיעים יותר מכל סנקציה כלכלית אישית בה יאיימו עליהם וממילא אף אחד לא מתכונן לכולאם ברבבותיהם ! 

 אדגיש ואומר כי ההצעה  "ללא שרות אין אזרחות" איננה חדשה וליברמן ואחרים הציעוה מכבר, אך שלילת אזרחות הינה מסוכנת ומנוגדת לחוק הבינלאומי - אך ללא שלילת אזרחות בכפיה ובניגוד לחוק הבינלאומי

עם זאת, לדעתי  יש דרך אחרת של שינוי מבני ותפיסתי, שיכולה להביא לשוויון מסויים בנטל וללא מעט מתגייסים, כולל ערבים (!)  אך לשרות לאומי במקום שרות בצה"ל ואף לשמור על העיקרון "ללא שרות אין אזרחות", בלי כפיה.

איך?

לשם כך אפילו אין צורך לתקן את חוק שרות ביטחון,  המחייב ממילא את כל האזרחים להתייצב לשרות חובה בגיל הקבוע בחוק בלשכת הגיוס.  כל שנדרש הוא להפעיל את החוק על כלל האוכלוסיות, כ ו ל ן  !    ולעשות שימוש בסמכות שיש ממילא בידי שר הבטחון כדי ליצור מציאות חדשה, מבחינת האפשרויות של המתייצבים/ות.

תחילה יישלחו צווי גיוס לכל האוכלוסיה שעד כה לא גוייסה, מגיל 18 עד לגיל מסויים, נניח 35. (הגיל ייקבע ע"י מומחים לפי הכדאיות הכלכלית והמעשית). כל מי שלא יתייצבו יוכרזו על פי החוק הקיים, כ"עריקים" ויצאו נגדם פקודות מעצר שתוקפן יתחדש כל העת, עד הגיעם לגיל בו תמה חובת שרות ביטחון. 

על המתייצבים יהיה  לבחור בשרות צבאי או בשרות לאומי, שסוגו ישתנה לפי הנסיבות וצרכי המדינה, אך בכל מקרה יהיה משמעותי ומשכו יהיה זהה לכולם וכך גם משך תקופת המילואים בה יחוייבו. עם זאת, מי שיתייצבו לראשונה לאחר גיל 21 , יועברו מיידית לשרות מילואים.    

החידוש המהותי הינו בכך שחקיקה זו  תאפשר מחד לכל סוגי האזרחים למצוא את מקומם בשרות לאומי מסוג כלשהו. אך מאידך, אם יסרבו מכל סיבה שהיא - יוכלו לוותר מרצונם על אזרחותם , מבלי שזכויות התושב שלהם/ן תיפגענה ולא יוטלו עליהם סנקציות משפטיות בשל העריקה.  אך אם לא יעשו זאת מרצונם, יישארו מוגדרים כ"עריקים".

כאשר ולמרות האמור, יוכל כל מי שויתר על אזרחותו בגיל 18, לחזור בו עד גיל 21, או אז מעמדו ישתנה לעולמים  ורק בית משפט מחוזי יוכל, אם ישתכנע בשל נסיבות מיוחדות, להשיב לתושב את אזרחותו, גם במועד מאוחר יותר.

השירות הלאומי - איך ומה בהצעה החדשה:

ההצעה מתבססת גם על  התאמה מושכלת של מסלולי השרות הלאומי עבור אלו שמסרבים  לחיות בחברה רב תרבותית בעת השרות.  כאשר מי שירצו בכך והדבר יתאפשר, יוכלו לפצלו ו"למשוך" את תקופת שרות החובה ע"פ יותר שנים, בחלקים. לדוגמה - בחורי ישיבה וסטודנטים שלא ירצו להתנתק לגמרי מלימודיהם. 

כדי להפיק תועלת בטחונית וכלכלית ממסות המתגייסים, יש להקים מסגרות בטחוניות ייעודיות שתעסוקנה באבטחה וסוגי שיטור וסיוע אזרחי מסויימים, בתוך או בסמוך לקהילות.

מעבר לכך, גם ללמד ילדים במועדונית, או לטפל בפעוטות במעון, או בקשישים סיעודיים, יכול וצריך להיכלל במשימות השרות הלאומי ולכן החובה הזו תביא לידי ביטוי גם נשים דתיות יהודיות (שכיום "מצהירות") וערביות, אשר יכולות לתרום בקהילה בה הן חיות, מבלי לפגוע באורח חייהן וצניעותן ולעשות זאת גם בגיל מבוגר יחסית.  

חישבו על התועלת העצומה שיביאו משרתי/ות השרות הלאומי שיתייצבו לשרות מילואים ויתגברו דרך קבע מערכים ציבוריים חשובים, מהמשטרה ועד מד"א ומערכות הבריאות  והסיעוד. וחישבו על עתודות כח האדם האדירות אותן ניתן יהיה לגייס בשעת חרום, חלילה, לסיוע בכל תפקיד דרוש, גם מבין אלו שבשוטף לא יזומנו לשרות מילואים, נניח אמהות עם מספר ילדים. 

 כל מי שכן יתייצבו, אך המערכת לא תוכל עדיין להציע להם/ן שרות לאומי באופן שיתאים לאורח חייהם ועקרונותיהם, ייהנו מדחיית שרות בת שנה ושוב שנה, כשזכויותיהם לא נפגעות, עד להקמת המסגרות אליהן יופנו. ואם או אז יתחמקו או יסרבו להשתלב,  יוגדרו כ"עריקים"

המדובר בתהליך מורכב וארוך, אך אפשר להתחיל בו מיד, בכך שהמרכיב העיקרי יעבור בתיקון לחוק שרות ביטחון. תיקון אשריגדיר מחדש את הסנקציות על  מי שלא יתייצבו כלל בלשכות הגיוס ולא יודיעו על מוכנותם לשרת ולו רק בשרות לאומי.

למעשה, התיקון המוצע לחוק הקיים יקל על העריקים, מכל חלקי האוכלוסיה, כולל כאלו שכבר גוייסו וערקו, בכך שהם לא ייעצרו, יישפטו וייכלאו. עם זאת, יחולו עליהם הסנקציות המעודכנות שאפרט בהמשך, לצד האפשרות להימנע מהסנקציות ומהשירות גם יחד, עם יוותרו מרצונם על אזרחותם ויהפכו ל"תושבי קבע"

ואסביר: כיום "תושב קבע" נהנה מכל הזכויות הסוציאליות, אך אין לו זכות בחירה או היבחרות.  הוא אינו יכול לעבוד בשרות המדינה או ברשויות המקומיות והוא משלם קצת יותר לביטוח לאומי ולמס הכנסה וכמו כן ילדיו אינם הופכים אוטומטית לאזרחים עם לידתם ו

להלן הבדלים ומגבלות נוספות שיש לקבוע בתיקון לחוק האזרחות,  שלא תהיינה ל"תושב קבע":

לסיכום: 

הבה נחשוב מה יקרה לסרבני השרות, יהודים כערבים. להערכתי חלק גדול לפחות מהגברים שבהם ימצא את מקומו במסגרות השרות הלאומי ובכך ישתפר השרות לאזרחים בכל התחומים ואף ייחסך שכר עבודה רב במשרות שתאויישנה ע"י השרות הלאומי (שהמגוייסים אליו לשרות סדיר יקבלו רק דמי קיום). 

ואילו אלו שיסרבו אף לכך ויגדירו עצמם מבחירה כתושבים - יאבדו כאמור זכויות כלכליות והטבות רבות נוספות, כך שמכאן ומכאן ייחסך הון עתק למדינה ויסייע לממן לכל המשרתים הטבות כלכליות ואחרות בהיקף משמעותי מאוד, אך מדורג, לפי רמת הסיכון והקושי במסלול בו בחרו..

נכון, יהיו גם חילוניים שיבחרו לא לשרת, אני מוותר עליהם.. ובכל מקרה, היקף ההתייצבות לשרות צבאי לא יקטן משמעותית, בכך אני משוכנע, כי השרות הצבאי בחברה הישראלית מהווה הרבה הרבה יותר מחובה חוקית, אלא כרטיס כניסה והגדרה עצמית.

ואם עדיין יחסר כח אדם, ניתן יהיה לממן יותר פלוגות קבע ומג"ב של משרתים צעירים ולתקופות קצרות, מה שיסייע להם לבנות כלכלית את חייהם, כמובן בתגמול נדיב במיוחד.

זו תהיה האלטרנטיבה האמיתית, אשר תביא לפחות לשוויוניות הוגנת וללא כפיה, הכל בבחירה חופשית.  וכרווח נוסף, אף תגרום למתנגדי המדינה, מבין החרדים או הערבים או האנרכיסטים הקיצוניים,  לוותר על זכותם לבחור ולהיבחר ולהשפיע על חיי כולנו בכוחם הפוליטי. מצב שכיום הינו אבסורד בהגדרה ! 

לחקיקה זו תהיה השפעה רבה על מעמד, מימון וכח האדם ברשתות חינוך ציבוריות ולא ארחיב.

ובשורה התחתונה, אני מהמר על כך שלפתע תשתנה המדיניות הנוקשה של הרבנים והעסקנים, שלא ירצו להישאר עם פחות כמה וכמה רבבות בוחרים... וללא יכולת לשלוט בכח האדם ברשתות החינוך, או לחילופין לוותר על המימון הממשלתי הנדיב להן.    החומה הנוקשה תיפרץ וכך גם תושג "על הדרך" המטרה החיונית של יתר מעורבות חרדים בשוק העבודה, הגברת לימודי ליבה כנגזרת וכו'. וכאשר זה יקרה, הסחף יעשה את שלו ויהיו גם רבים שיתגייסו בהמשך מרצונם ובגאווה לשרות משמעותי בצה"ל.