תושב "סביוני הפארק" יורם פולק: השאירו את פארק הפגודה כפי שהוא
17.01.21 / 09:03
על רקע שיתוף הציבור בנושא פארק הספורט החדש, מוחה תושב השכונה יורם פולק ואומר:
כוונת העיריה לשדרג את הפארק לאטרקציה עוד יותר מושכת, גאווה מקומית עלאכ, מבאסת אותי ואת שכניי. נכון, אני לא אובייקטיבי. אני לא זקוק לכל הטוב הזה, המתוכנן בפארק החדש.
ספורט זה דבר חשוב, אטרקציות לילדים זה שמחה (בלי אירוניה!), אממה, למה לעשות את זה בצמוד לשכונת מגורים?! למה זה לא יכול להיות במקום, שאין מגורים בסביבתו המיידית, שניתן לבנות לידו תשתיות תומכות, דרכי גישה, מגרשי חניה ומתחמי מסחר?
בשבחי המנומנמות...
"נס ציונה המנומנמת" – זה התואר שהודבק לעירנו בדיווחים בתקשורת, שפתאום גילתה את העיר וסיקרה את כל ה"אקשן" בה לאחרונה, ההצפות, ההפגנות בעד ונגד וכל הג'אז הזה, לטוב ולרע.
עברנו לכאן ב-1996, לאחר עשור בראשון לציון המתפקעת של שנות ה-70 העליזות ("גינדי בונה בכל חור") ועוד כעשור ברחובות המתפוררת של שנות ה-80. נדמה היה לנו, שהגענו למנוחה ולנחלה, מכאן כבר לא זזים, זה המקום שחיפשנו ומצאנו.
סביוני הפארק, שכונת "הבתים המשותפים בשכיבה", כפי שכינתה אותה בת דודתי האדריכלית, התאימה לנו במיקום, באווירה וגם בתקציב.
זמן מה אחרי שעברנו, התעוררתי בבוקר מרעש חשוד בשדה הבור הסמוך לבית שלנו, השדה, שהפך לימים ל"הפארק". התקופה הייתה תקופת ההיסטריה מאימת האנטנות הסלולאריות, ובסיס הבטון העגול, שצץ במרחק קטן מהבית, רק חיזק את החשדות. מצוייד באגרופים קמוצים ומילים קשות מוכנות לשליפה, דילגתי על ערמות פסולת הבניין וצמחיית הפרא, כדי להתעמת עם מקימי המפגע. להפתעתי הרבה, מצאתי במקום כמה פועלים חביבים מלוכסני עיניים, שלא ידעו שום שפה מובנת, אבל פרסו לפני שרטוטים כחולים של המבנה, אותו הם בנו: פגודה! נפרדנו בחיוך ובקידה והכל היה סבבה.
כדי לא לבאס את המשלחת הסינית, שבאה כעבור מספר שבועות לטכס חנוכת הפגודה, הוכשר בסביבתה המיידית, במהירות שיא, אי ירוק של דשא וצמחיית נוי. מאוחר יותר, עכשיו כבר לאט, בקצב הישראלי הרגיל, התפשט האי לפארק רחב ידיים, עם מדשאות, פסלים, מתקני משחקים, פינת חי וכן – גם מגרש כדורגל תקני, עם תאורת לילה חזקה ויעילה.
כתושב סביוני הפארק, קיבלתי את ההתפתחות ברגשות מעורבים. מצד אחד, זכינו בפארק יפה ליד הבית, אבל גם בנחילים של מחפשי אטרקציות. אלה זרמו לפארק דרך השכונה, תוך מלחמת חורמה על חניות שאין והשארת "מזכרות" - אריזות חטיפים ומפגעים אחרים בנתיב פלישתם ונסיגתם. בסופי השבוע ובחולי המועד, ניחוח המנגלים "תיבל" את האווירה וצלילי הקריוקי העליזים, שבקעו מכל פינות הפארק, סיפקו "תוכן שמע" מגוון. למרבה הפלא, דווקא מגרש הכדורגל, שפעל בזמנים קבועים וננעל לאחר הפעילות, הפריע הכי פחות. היה לי נחמד לצפות שם לפעמים בטאלנטים המקומיים, משחקים ולפעמים אפילו מנצחים...
הרגשות המעורבים הפכו, לאחרונה, לרגשות שליליים מאוד. כוונת העיריה לשדרג את הפארק לאטרקציה עוד יותר מושכת, גאווה מקומית עלכ, מבאסת אותי ואת שכניי. נכון, אני לא אובייקטיבי. אני לא זקוק לכל הטוב הזה, המתוכנן בפארק החדש, באם זה מתקני ספורט אקזוטיים ורב תכליתיים, או לונה פארק עם רכבת הרים, קרוסלות וגלגל ענק. קרבתם של כל אלה לשכונה, רק תעצים את פלישת המבקרים אליה, שיבוא מקרית גת, מקרית מוצקין ומקרית שמונה, לראות את הפלא התורן.
עם זאת, אני גם יודע, שתושבי העיר כן צריכים את מה שהפארק החדש יציע, ובצדק. ספורט זה דבר חשוב, אטרקציות לילדים זה שמחה (בלי אירוניה!), אממה, למה לעשות את זה בצמוד לשכונת מגורים?! למה זה לא יכול להיות במקום, שאין מגורים בסביבתו המיידית, שניתן לבנות לידו תשתיות תומכות, דרכי גישה, מגרשי חניה ומתחמי מסחר?! אני בטוח, שיש מקום כזה בעיר, ברזרבות הקרקעיות הנדיבות שלה. ושם אפשר לממש את כל הפנטזיות, יהי זה פארק שעשועים DisneyZiona או קריית ספורט NesOlympico.
ומה ייעשה עם שרידי "פארק הפגודה"? כפי שרמזתי בכותרת, אני עדיין מאוהב בנס ציונה ה"מנומנמת". אני ורבים כמוני הגיעו אליה ואוהבים אותה דווקא בזכות זה, שהיא נטולת פוזה של עיר שוקקת חיים. ה"מנומנמות" שלה היא סוד קסמה, סוד איכות החיים בה. אז גם הפארק צריך להישאר "מנומנם", נטול אטרקציות, סתם פינה שקטה ויפה בלב עיר שקטה ויפה, עם מדשאות, שבילי הליכה, פסלים וכן, הפגודה...
יורם פולק
