בצעדיה של נוסטלגיה: בחזרה אל מגדל קפוסטין המסתורי בעין כרם - היסטוריה ומסלול המלצות לטיול

בצעדיה של נוסטלגיה: בחזרה אל מגדל קפוסטין המסתורי תצפית על עין כרם ומראות מראשית המאה הקודמת על ממלכת יהודה וארץ המקרא - מטיילים בארץ המלצות 

לפני עשרים שנה, כשרק התחלתי לחקור את שבילי הרי ירושלים, הגעתי כמעט במקרה אל מגדל אבן מסתורי ובודד, החבוי בתוך החורש הירוק שבין עין כרם למושב אורה. הייתי אז מטייל צעיר, פוסע בדד בין עצי האורן והבוסתנים. אותה פגישה ראשונה עם המבנה – מגדל אבן בן שתי קומות בגובה כעשרה מטרים, בעל קמרונות מרשימים וגג שטוח – נצרבה בזיכרוני כתעלומה ירושלמית קסומה. השבוע, כשאני אוחז בידו של בני הבכור והוא כמעט בן גיל שהייתי אז, החלטתי שהגיעה השעה לחזור לשם יחד.

כדי להגיע אל מגדל קפוסטין, הגענו למורדות צומת אורה. צעדנו לאורך שביל "צופה הדסה" המסומן, הצועד במורד הדרך המובילה לכיוון בית החולים הדסה עין כרם (כביש 396). כ-400 מטרים מהצומת, פנינו שמאלה בדרך עפר לצד מחסום ירוק, וכעבור כחצי קילומטר של הליכה נעימה בחורש, נחשף מבין הענפים מגדל האבן העתיק. הטיול קל ומתאים מאוד למשפחות, ובני לא הפסיק להתפעל מהנוף המרהיב שנגלה תחתינו אל מול הרי ירושלים.

כשהתקרבנו, סיפרתי לו את ההיסטוריה המרתקת של האתר. המבנה, שהוקם לפני כ-150 שנה במחצית השנייה של המאה ה-19, נקרא על שמו של הארכימנדריט אנטונין קפוסטין – ראש המשלחת הדתית הרוסית בירושלים ודמות מרתקת בפני עצמה. קפוסטין, שהיה איש אשכולות, חובב אסטרונומיה וארכיאולוגיה, בנה את המגדל כנקודת תצפית, התבודדות והתבוננות בכוכבים. יש אף המכנים את המקום "מצפה הכוכבים הראשון בארץ ישראל".

אבל המגדל אינו רק אתר רוחני ומדעי; הוא נהרס ונבנה בדפי ההיסטוריה הציבורית גם כנקודת מפתח צבאית. בלילה גשום בדצמבר 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, שימש המגדל כנקודת כינוס והתפצלות עבור הבריגדה הבריטית ה-179, בדרכה לכבוש את עמדות הצבא העות'מאני שחלשו על הדרכים לירושלים.

כשעמדנו לידו, שמחתי לגלות שהשינוי הגדול ביותר שחל בעשרים השנים שחלפו אינו הרס, אלא דווקא הכרה היסטורית. עיריית ירושלים והוועדה לשימור אתרים הכריזו על מגדל קפוסטין כאתר היסטורי מוגן והכניסו אותו לתכנית השימור העירונית. תכנית השימור מיועדת להגן על המבנה הייחודי מפני פגעי הזמן והפיתוח, לחדש את סביבתו ולהבטיח שהגישה אליו כמורשת היסטורית וטבעית תישמר לדורות הבאים.

יש לציין כי הכניסה לפנים המגדל עצמו עדיין מסוכנת ואסורה, אך גם צפייה בו מבחוץ, לצד השקט של החורש והנוף היפהפה, מעניקים חוויה מיוחדת במינה. לעמוד שם שוב, הפעם לצד בני, ולראות אותו גומע בשמאליות את סיפורי העבר, הייתה סגירת מעגל מרגשת של טבע, היסטוריה ואהבת הארץ