תקופת החגים בימי קורונה : איך להתמודד עם קונפליקטים במשפחה

איך להתמודד עם קונפליקטים במשפחה

הבידוד שבגל הראשון נכפה על כולנו, חוסר הסדר במערכת החינוך של הילדים, הפחד מהידבקות בנגיף, חוסר הוודאות, המשבר הכלכלי ועכשיו גם תקופת החגים המתרגשת עלינו – כל אלו יוצרים סיר לחץ אדיר בתוך הבית שמוביל לאין ספור קונפליקטים שיכולים להתפתח לריבים ועימותים, לצאת מכלל שליטה ולגרום נזק למרקם הזוגי והמשפחתי. אין דרך להימנע מכך, אבל יש דרך לנהל את הקונפליקטים הללו נכון על מנת לצלוח את התקופה הזאת בשלום.

במאמר זה אמליץ על כמה כלים מרכזיים מעולם הגישור שיסייעו לכם להתמודד עם הקונפליקטים הביתיים האלה, לעבור אותם בצורה שלא תגרום לנזק ואף לצמוח מהם:

הפרידו את האדם מהבעיה

בימים לחוצים אלו, כשבני המשפחה נמצאים בבית רוב הזמן, הריבים נהיים יותר ויותר שכיחים. אך מהו בעצם ריב? ריב הוא מקום בו הרצונות והצרכים של שני אנשים או יותר מתנגשים ונראה שיש ביניהם ניגוד. כאשר אנו סבלניים ושומרים על יכולת ההקשבה, אנחנו יכולים לפתור את המחלוקת בצורה קלה ונעימה אך כאשר אנו לחוצים, כועסים, חוששים ואפילו רעבים, אנחנו מאבדים את היכולת להקשיב ולבחון והריב נהיה קיצוני. ריב או סכסוך עם אדם אחר הם דבר שמעורר המון אמוציות וגורם לנו לא פעם לפתח רגשות שליליים כלפי אותו אדם. רגשות אלו מונעים מאיתנו לבחון את הסיטואציה שהובילה לריב באופן אובייקטיבי ולהגיע לשורש העניין. לעתים אנחנו שוכחים לשאול את עצמנו למה נכנסנו מלכתחילה לוויכוח ומה אנחנו מנסים להשיג ממנו. כדי לפתור את הדיסוננס הזה בין מה שאני מרגיש כלפי האדם איתו אני נמצא בריב לבין מה שאני רוצה להשיג ממנו מציע הגישור להפריד את הרגשות מהמחלוקת ולהתמקד בהיבטים הפרקטיים שלה. נכון, זה לא פשוט לביצוע, אבל ברגע שמצליחים להסתכל בצורה בהירה על מה שאנחנו מנסים להשיג ולנטרל את הרגשות יותר קל לנווט את העימות לסיום ולהגיע להסכמות.

נסה להבין את המנגנון שמנהל אותך 

הדיווחים התכופים על נתוני התחלואה, ההוראות המבולבלות שיוצאות מהממשלה ובעיקר אווירת חוסר הוודאות הסובבת אותנו גורמים לנו להרגיש כאילו אנחנו במצב הישרדותי, משל היינו האדם הקדמון החושש לחייו בכל יציאה מביתו. תחושת הישרדות זו גורמת לגופנו להפריש חומרים שיישמרו עלינו ערניים ומתוחים למקרה שתבוא סכנה. המתח הזה אותו כולנו חשים ברמה כזו או אחרת מוביל לקבלת החלטות אינסטינקטיבית ולא מיטבית. בזמן עימות הנטייה האנושית היא לאפשר לחלקים ההישרדותיים במוחנו הפועלים מתוך פחדים להשתלט על ההיגיון ולנהל את הוויכוח במקומנו. כדי להימנע מתגובות שנצטער עליהן אחר כך, עלינו לזהות את הרגע הזה בו אנחנו מגיבים מתוך מקום הישרדותי, לעצור, להתרחק פיזית מהעימות ולחזור אליו רק כשאנחנו מסוגלים לתת להיגיון לנהל את העניינים. יש לזכור שדווקא הצד שיודע לזהות את הרגע הזה ולתפוס מרחק בזמן הוא הצד החזק שיידע לחזור ולנווט את האירוע כדי להשיג את מטרותיו.

זהה את המטרות של הצד השני

כל עימות, ריב או ויכוח הם משא ומתן. מנהלי משא ומתן מנוסים ומוצלחים יודעים שעסקה טובה היא עסקה ששני הצדדים ייצאו מרוצים ממנה. אחרת, לא יחלוף זמן רב, עד שהצד שיצא פחות מרוצה יחזור ויבעיר שוב את העימות. כאשר אנו נמצאים באותו הבית תקופה ממושכת יחד עם שאר בני המשפחה, אנחנו נוטים לקחת את המטרות והצרכים של שאר האנשים שסביבנו (ילדים הם גם אנשים) כמובנים מאליהם ולשכוח שמה שאנחנו רוצים וצריכים זה לאו דווקא מה שהם צריכים. כתוצאה מכך אנו נוטים לקבל החלטות או להתבטא בדרך שמעליבה או פוגעת בצרכים ובמטרות של האחר שמרגיש כתוצאה מכך פגוע ומחויב להגיב לעיתים בצורה תקיפה שתוביל לעימות והקצנה.

הדרך שמציע הגישור במצב כזה היא להשקיע את הזמן הנדרש בבירור הצרכים של הצד השני. לתת לו את ההרגשה במילים ובמעשים שחשוב לנו שגם הוא יהיה מרוצה מהפתרון שנגיע אליו. כך ירגיש הצד השני באופן אוטומטי שותף לפתרון ולא יריב שמישהו מנסה לכופף את ידיו. מתוך בניית האמון הזאת יצמח הפתרון בו גם אנחנו וגם הצד השני נשיג את מטרותינו. 

בשביל לקבל תשובה טובה צריך לשאול שאלה מעולה

השהייה בבית בתקופת החגים נותנת לנו הזדמנות נפלאה ללמוד לתקשר בצורה מיטבית. מיומנות בשאילת שאלות היא אחד הכלים החשובים והמועילים ביותר בתקשורת בין-אישית. אין אחד שלא מכיר את המעגל האין סופי בוויכוח בו גם הוא וגם הצד השני מטיחים בצד השני את עמדותיהם מבלי לנסות להקשיב. כך נוצרת תחרות שלא יכולה להוביל לפתרון בשום צורה. במצב כזה הדבר הנכון לעשות הוא לוותר על הניסיון לשכנע את הצד השני בצדקתכם (ניסיון שגם כך הוא חסר סיכוי בדינמיקה שכזאת) ולהחליף את הטיעונים בשאילת שאלות שירחיבו את השיח ויאפשרו להגיע לשורש האינטרס של הצד השני.

מעבר לכך, ברגע שתבקשו מהצד השני להסביר בהרחבה למה הוא מתכוון ותקשיבו לו, תגרמו לו לזהות שאתם מכבדים את דעתו. בשנייה שזה קורה גובה הלהבות יורד דרמטית וניתן לקיים דיאלוג נינוח שבו אפשר להבין באמת גם את הצד השני וגם להגיע להסכמות.

תתחילו לרשום

ויכוחים הופכים לרוב לשיחות פינג-פונג בהן הצד השני מגיב למה שאנחנו אומרים לו, אנחנו מגיבים לתגובה שלו וכך הלאה. הדינמיקה הזאת מייצרת תחושה של עייפות ועצבים ולרוב מרחיקה אותנו מהסכמות ולא להפך. דרך אפקטיבית במיוחד להתמודד עם דינמיקת פינג-פונג היא לקחת אוויר ולתת לצד השני את כל הזמן כדי להגיד את כל מה שיש לו.

במקום להגיב לכל טענה בנפרד, אפשר לרשום לעצמנו נקודות בתמצות ולהגיב אליהן רק כשהצד השני מסיים את דבריו. שימוש בטכניקה זו יאפשר לכם להבין את הטענות של הצד השני טוב יותר ולקבל עליהן תמונה מלאה, והיא תגרום לו להעריך את כישורי השיחה וסבלנות שלכם מה שיוביל לבניית אמון ולדיאלוג בריא יותר.

לא למהר לשום מקום 

לצערנו נראה שהמצב לא עומד להשתנות בזמן הקרוב. הבנה בסיסית זו מחייבת אותנו להפנים שאין למה למהר להשיג הישגים מדידים. עלינו לנשום עמוק ולהבין שאנחנו בתוך מערבות שאין תועלת להיאבק בה ושצריך להמתין בסבלנות עד שנצא מצידה השני. בקונפליקטים לפעמים הדרך האיטית היא המהירה ביותר כדי להגיע לפתרונות. לעתים, הפיתרון שנראה הנכון ביותר לרגע הזה, ייראה פחות טוב בעוד יומיים. לכן, אם הגעתם להסכמות, כדאי לשים אותן בצד לכמה ימים ורק אז לחזור ולבחון האם הן באמת הטובות ביותר עבורכם ועבור הצד השני. אם ההסכמות אכן טובות, הן יחזיקו מעמד.

נדב נישרי  - מגשר מומחה בגישור גירושין ומחבר הספרים "שותפות חדשה" ו-"להתגרש בשלום".