אמון הציבור בישראל 2025: המערכת הבריאות בראש, הכנסת והממשלה בנסיגה

המערכות המבצעיות והבריאותיות מובילות בבטחה

מערכת הבריאות הישראלית ניצבת בראש סדר העדיפויות הציבורי עם שיעור אמון מרשים של 87%, נתון המעיד על חוסנה של המערכת בעיני האזרח. מיד אחריה ניצב צה"ל, הזוכה לאמון של 83% מהציבור. הנתונים מראים כי גברים ונשים כאחד מעניקים אמון גבוה לשני גופים אלו, מה שמסמן אותם כעמודי התווך המאחדים ביותר בחברה הישראלית. גם הרשויות המקומיות, הקרובות ביותר לתושב, נהנות משיעור אמון גבוה של 72%, מה שמלמד כי הציבור מעריך את הגורמים המעניקים לו שירות ישיר ביומיום.

ירידה באמון המוסדות הפוליטיים

התמונה מתהפכת כאשר בוחנים את מוסדות השלטון המרכזי. הממשלה זוכה לאמון של 36% בלבד מהאוכלוסייה, והכנסת צמודה אליה עם 33% אמון. נתונים אלו מעידים על משבר אמון מתמשך בדרג הנבחר. אמצעי התקשורת (43%) והמשטרה (55%) נמצאים בטווח הביניים, אך רחוקים מהאמון שניתן למערכות המקצועיות. לטעמי, פער זה אינו מקרי; הוא משקף את העובדה שהציבור תופס את המערכות הללו כגופים המבצעים עבודה שוטפת, בעוד המערכת הפוליטית נתפסת ככזו שאינה מספקת מענה מספק לאתגרים הלאומיים.

פערים חברתיים ותובנות עומק

הנתונים מראים כי האמון מושפע במידה רבה מרמת הדתיות, הגיל והמוצא. בעוד שבקרב האוכלוסייה הדתית והחרדית קיימת תמיכה גבוהה יותר במוסדות הממשלה והכנסת, בקרב החילונים האמון נמוך משמעותית. להערכתי, המסקנה המתבקשת היא שהאמון הציבורי בישראל אינו מושפע רק מתפקוד מוסדי, אלא מהתחושה של האזרח לגבי הרלוונטיות של המוסד לערכיו ולאורח חייו. הפערים המתרחבים לפי רמות דתיות מלמדים על חברה המחפשת עוגנים שונים בתוך מציאות מורכבת ומקוטבת, מה שמציב אתגר מנהיגותי משמעותי לשיקום האמון במוסדות הנבחרים.

שיעורי אמון הציבור במוסדות המדינה (2025)