אנשי מחאת נס ציונה מחו אמש שוב, בשבוע הששה עשר.

בהפגנה נשאה דברים רוני אבולעפיה, במאית סרטי דוקו ופעילת מחאה. דבריה מצורפים.

ערב טוב נס ציונה

אני רוני אבולעפיה, אני במאית סרטי דוקו ופעילה במחאה. מאז השבעה באוקטובר אני זועמת.

זועמת כי אני כמו כולכם, קמתי בשבת בבוקר, הבנתי מה קורה והתגייסתי לסייע.

כל אחד ואחת כאן בקהל הבין והבינה שעכשיו האחים שלה צריכים עזרה. מאז שבת בבוקר, קמתם לחלץ תושבים מהעוטף שהיו תקועים בממ״דים, להסיע מילואימניקים שקיבלו צו 8 לבסיס, לבשל אוכל, לשנע, לרכוש ציוד. לסייע למפונים שאיבדו את הבתים והמשפחות. כולכם כאן בקהל הזה, פסיכולוגים, מורות, רופאות, גננות, קבלנים, חקלאים, אמנים. כל אחד מאיתנו קם ועשה משהו, כי המדינה שלנו היתה תחת מתקפה. כי החמאס כבש ישובים וטבח בנו, כי החיזבאללה שיתק חבלי ארץ שלמים.

ומה ממשלת השיתוק והחורבן עשתה בזמן הזה?

סגנית השר מיכל וולדיגר למשל התגאתה שכאשר שמעה על הטבח לא פתחה את הטלפון והמשיכה בדרכה לבית הכנסת. כך עשו כנראה גם שאר חבריה הצדיקים!

שרת התחבורה לא ארגנה הסעות למילואימניקים שגויסו בשבת בצו 8! וסירבה להטיס ציוד צבאי לארץ בשבת. מי אירגן למילואימניקים הסעות? מי דאג לציוד הצבאי החסר? אתם! אנחנו!

שר החקלאות, מה עשית בשבעה באוקטובר? מה עשית ב 8 ב9 ב 10 באוקטובר? מי התגייס לעבוד ברפתות ובשדות תחת מטחי טילים? אתם! אנחנו!

מי דאג למפונים? לבגדים, מזון, מסגרות לילדים? סיוע נפשי ורפואי? אנחנו, החברה האזרחית, הציבור הליברלי והדמוקרטי שמבין מהי מחויבות, מהי לקיחת אחריות.

הם? הם נכנסו לשיתוק וברחו מאחריות כמו מאש.

אבל היום, היום הם כבר יצאו מההלם, אז הם ממשיכים להרוס כל חלקה טובה.
הם אומרים לנו שעכשיו לא הזמן לפוליטיקה. אבל בזמן שאנחנו ספרנו את מתינו הם כבר ספרו משהו אחר. הם ספרו את המנדטים שבורחים להם! הם ספרו את הכסף הקואליציוני שהם מעבירים למקורבים!
הנה כמה מהדברים שהעסיקו את הקואליציה שלנו בשבועות האחרונים.

- עסקים קורסים, מילואימניקים ומפונים עוד מחכים לפיצויים אבל הם. הם מעלים את מחירי החשמל לכולנו כדי לממן לחרדים חשמל כשר ורוצים להעלות את גיל הפטור ל 35 - בושה
- יולי אדלשטיין, ששכח כנראה מאיפה הוא בא, אומר למשפחות שכולות מהשבעה באוקטובר לעוף לו מהעיניים ושרה נתניהו כועסת על החטופים שלא אמרו לה תודה. תודה על מה שרה? - בושה
- נתניהו שמפחד מבן גביר ולא יודע למנות אנשים שיודעים לחבר מילה למילה, הביא אותנו לבידוד מדיני ולאמברגו נשק שהולך וסוגר עלינו - בושה
- וכאילו המדינה לא במלחמה ויש מאות אלפי אזרחים ללא בית, סובלים טראומה ושכול, בדיל אפל ומכוער שרק אדם רקוב כמו יריב לוין יכול לחשוב עליו, הממשלה שלנו מקדמת מינויים לא ראויים לבית המשפט העליון עפ״י שיוך פוליטי - בושה
- ואצלנו בתקשורת, יושבי הספסלים האחוריים של הליכוד, מקדמים תיקון לחוק שיתן לערוץ 14 מתנות בשווי מיליונים על חשבון משלמי המיסים. - בושה
- אה והכי חשוב, הם יוצאים לפגרה! כמה חוצפה יכולה להיות לנבחר ציבור שמתעקש לצאת לחופש בימים כאלה. דודי אמסלם למשל, שר לענייני כלום ושום דבר, לא חיכה לפגרה וכבר מבלה בטברנות של אתונה. - בושה


אני לא יודעת לכמה מכם יצא להיות בצפון בחודשים האחרונים. אנחנו המתעדים מסתובבים הרבה בארץ. הייתי בקרית שמונה, במרגליות ובמנרה. המראה מחריד. קרית שמונה, נטושה לגמרי, הכבישים שעולים לישובים מחורצים משרשראות טנקים, הישובים מטווחים. ארץ חרבה. לראות ולא להאמין.

והם. הם מבלים בטברנות של אתונה, ומבלבלים לנו את המוח על נצחון מוחלט. בינתיים, מה שמתחולל פה הוא תבוסה מוחלטת.
כדי שהחטופים יחזרו הממשלה הזו צריכה ללכת הביתה!
כדי לשקם את העוטף ואת הצפון הממשלה הזו צריכה ללכת הביתה!
כדי שהמלחמה בעזה תסתיים בהסדר שיביא בטחון ויפסיק את האלימות, הממשלה הזו צריכה ללכת הביתה!

כולנו כבר מבינים שלחמאס ולממשלת ישראל שבנתה אותו יש אינטרסים חופפים. הם לא מרגישים מחויבים אלינו ולא רואים אותנו ממטר! את הציבור המתון, הליברלי שרוצה לראות את המדינה הזו משגשגת, בלי הזיות משיחיות ובלי שחיתות. רוצה לראות ממשלה שחותרת לשלום, ושמחויבת לשיויון ודמוקרטיה. ממשלה שלא תביא עלינו עוד שבעה באוקטובר.

כדי שזה יקרה כל אחד ואחת מכם שעומדים פה היום צריך וצריכה להביא עוד שני חברים בשבוע הבא. זה קשה, אבל זה אפשרי, כמו שקמתם אחרי השבעה באוקטובר להציל את המדינה מהאויבים שלה ומממשלה של חדלי אישים וחסרי כישורים, כך גם עכשיו. אתם שהראיתם במעשים מהי אחריות ומהי גבורה. אתם, שבקצה הזרת שלכם יש יותר מוסר וחמלה מאשר לכל חברי ממשלת הבלהות הזו. ביחד, נציף את הרחובות ונשלח אותם הביתה! הביתה! הביתה!