הבלוף של תקציבי החינוך: מאחורי הנתון המרשים של אחוזי תמ"ג מושקעים בחינוך, מסתתר קיפוח מביש של התלמיד הישראלי

08.10.26 / 16:59

$(function(){setImageBanner('d6272618-58ba-4f07-9cc9-25e6beb7faf1','/dyncontent/2025/2/2/49d19575-f76a-4ae0-9676-57f82f544068.gif',18877,'300100 ואסטאפ שלנו',525,78,false,48688,'Image','');})

תגים: אשליות אופטיות בנתוני החינוך , קיפוח מתמשך של התלמיד הישראלי

נכון, קיש ונתניהו יכולים להתפאר כי אחוז ההוצאה הלאומית לחינוך מכלל התמ"ג גבוה מרוב ארצות הOECD אבל....
דוח ההשוואה הבין-לאומי של ה-OECD ונתוני הלמ"ס לשנת 2023 מציגים תמונה מדאיגה של מערכת החינוך בישראל. בעוד שההוצאה הלאומית לחינוך נראית גבוהה מממוצע המדינות המפותחות הרי שזה רק בשל שיעור הצעירים הגבוה באוכלוסייה. ואילו ההשקעה בפועל בכל תלמיד וסטודנט נמוכה משמעותית מהממוצע, תוך גלגול הנטל הכספי אל כיסם של האזרחים.

אשליות אופטיות בנתוני החינוך: מאחורי הנתון המרשים של אחוזי התמ"ג מסתתר קיפוח מתמשך של התלמיד הישראלי

דוח ההשוואה הבין-לאומי של ה-OECD ונתוני הלמ"ס לשנת 2023, שפורסמו היום- מציגים תמונה מדאיגה של מערכת החינוך בישראל. בעוד שההוצאה הלאומית לחינוך נראית גבוהה מממוצע המדינות המפותחות בשל שיעור הצעירים הגבוה באוכלוסייה, ההשקעה בפועל בכל תלמיד וסטודנט נמוכה משמעותית מהממוצע, תוך גלגול הנטל הכספי אל כיסם של האזרחים.

המספרים המטעים והמציאות הדמוגרפית

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודוח Education at a Glance של ארגון ה-OECD לשנת 2023 מציגים לכאורה נתון מחמיא, שלפיו ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל עמדה על 7.1% מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת ממוצע של 5.3% בלבד במדינות ה-OECD

אולם ניתוח מעמיק מגלה כי מדובר באשליה הנובעת בעיקרה מהמבנה הדמוגרפי הייחודי של ישראל

. בישראל, אחוז בני 0 עד 24 מסך האוכלוסייה מגיע ל-43.0%, שיעור גבוה באופן ניכר לעומת הממוצע במדינות ה-OECD העומד על 28.6% בלבד

. הפער התהומי הזה פירושו שעל חלק יחסי קטן יותר של אוכלוסייה עובדת מוטל לממן מספר רב של תלמידים, כך שהנתון המכריע שנבחן – ההשקעה בפועל לכל תלמיד – נחשף כנמוך ובלתי מספק

ההפקרות בגיל הרך והפערים בחינוך העל-יסודי

כשבוחנים את ההשקעה הכספית הישירה בכל תלמיד בדולרים במונחי שווי כוח הקנייה, הקיפוח בולט כמעט בכל דרגי החינוך

. בחינוך הקדם-יסודי לגילי 0 עד 5, ההוצאה לתלמיד בישראל עומדת על 7,104 דולרים בלבד, סכום המהווה כמעט מחצית מממוצע ה-OECD העומד על 13,904 דולרים

. בחינוך היסודי נרשמה נקודת האור היחידה, שבה ההשקעה גבוהה במעט מהממוצע – 13,945 דולרים בישראל לעומת 13,639 דולרים ב-OECD

. מנגד, בחינוך העל-יסודי חוזרת המערכת לגירעון מבני, עם הוצאה של 12,798 דולרים לתלמיד בישראל לעומת ממוצע ארגוני של 14,994 דולרים

הזנחת ההשכלה הגבוהה והפרטת המימון

המצב מחמיר עוד יותר בדרג החינוך הגבוה, שם המדינה מסירה אחריות ומגלגלת את הנטל התקציבי אל האזרחים

. ההוצאה לתלמיד בחינוך הגבוה בישראל עומדת על 14,966 דולרים במונחי שווי כוח הקנייה, הרחק מממוצע ה-OECD העומד על 22,878 דולרים

. נתוני המימון מראים כי חלקה של ההוצאה הציבורית במימון החינוך (ללא חינוך קדם-יסודי) עומד על 79.9% בלבד, נמוך מהממוצע הארגוני של 82.9%

. בחינוך הגבוה בפרט, הציבור נדרש לשלם סכומים גבוהים מכיסו: המימון ממקורות פרטיים מגיע ל-58.6%, לעומת ממוצע של 32.9% בלבד במדינות ה-OECD

הפער הממשלתי במימון הישיר

מבט ממוקד על הוצאות המגזר הממשלתי לתלמיד מדגיש את העובדה שהמדינה מעניקה פחות משאבים מרוב המדינות המפותחות בכל השלבים

. ההוצאה הממשלתית לתלמיד בכל דרגי החינוך בישראל מסתכמת ב-10,913 דולרים במונחי שווי כוח הקנייה, לעומת ממוצע של 13,599 דולרים ב-OECD

. בחינוך היסודי, העל-יסודי והמכינות הקדם-אקדמיות מוציא המגזר הממשלתי 12,064 דולרים לתלמיד לעומת 13,227 דולרים בממוצע

. הפער הקיצוני ביותר נרשם בחינוך הגבוה, שבו ההוצאה הממשלתית לתלמיד עומדת על 6,202 דולרים בלבד – פחות מ-40% מממוצע ה-OECD העומד על 15,960 דולרים לתלמיד

לסיכום: