בין "חג לדמוקרטיה" לבין עיסקאות ודילים: מה באמת קרה השבוע בבחירות למוסדות הליכוד?
27.11.25 / 11:12
חשוב לציין כי בהשוואה למפלגות אחרות בישראל כמו "יש עתיד", "ישראל ביתנו" או המפלגות החרדיות, הליכוד נותר אי של דמוקרטיה במבנה הפורמלי שלו. היא עדיין מקיימת פריימריז רחבים לקביעת רשימתה לכנסת בהשתתפות עשרות אלפי מתפקדים, ומחזיקה במוסדות כמו המרכז ובית הדין שיש להם סמכות תיאורטית לבלום מהלכים.
אלא שהתמונה העולה מההתנהלות המציאות היא של מפלגה היברידית המחזיקה במנגנונים דמוקרטיים, אך תרבות הנאמנות והשליטה המוחלטת של המנהיג מעיבים על אופייה. ולכן, עבור רבים, הבחירות השבוע המחישו פחות את החגיגה הדמוקרטית ויותר את השיתוק והריקבון המוסדי שפשטו במפלגה
בין "חג לדמוקרטיה" לבין עיסקאות ודילים:
מה באמת קרה השבוע בבחירות למוסדות הליכוד?
השבוע, ב-25 בנובמבר 2025, יצאו מתפקדי הליכוד לבחור את נציגיהם לוועידת המפלגה ולמועצות הסניפים.
על הנייר, האירוע הוצג כחג לדמוקרטיה המפלגתית וכסימן לחיוניותה של מפלגת השלטון, אך מבחן המציאות חושף תמונה מורכבת בהרבה המעידה על כשלים דמוקרטיים מהותיים ושיתוק מתמשך.
הנתון הבולט ביותר בבחירות הללו הוא העיתוי שלהן, שכן הן התקיימו באיחור של כ-9 שנים. למרות שחוקת הליכוד מחייבת בחירת ועידה מדי ארבע שנים, בפועל לא נערכו בחירות למוסד העליון של המפלגה מאז שנת 2012. משמעות הדבר היא שבמשך 13 שנה, הגוף שאמור לפקח על נבחרי הציבור ולהיות אחראי על החוקה היה משותק או לא רלוונטי, מצב שאיפשר ליו"ר המפלגה לצבור כוח כמעט בלתי מוגבל ללא בקרות אפקטיביות.
גם במקומות בהם אמורות היו להתקיים בחירות, התחרות הייתה לעיתים קרובות למראית עין בלבד. במעל ל-50% מהסניפים ברחבי הארץ כלל לא נפתחו הקלפיות, וזאת בשל תופעת "הרשימות המוסכמות".
מדובר בהסדרים שנתפרים מראש בין קבלני קולות וחמרים מרכזיים, אשר מונעים תחרות אמיתית וחוסמים את יכולתו של המתפקד בקצה להשפיע על הרכב המוסדות. לצד זאת, הבחירות לוו בגל של עתירות לבית הדין של התנועה בנוגע לאי-סדרים בספר הבוחרים וזכויות הצבעה, ואף דווח על בעיות בספירת הקולות במוקדים שונים.
ומה קרה בסניף הליכוד נס ציונה?
אחד האירועים שעוררו את הסערה הגדולה ביותר התרחש בסניף ירושלים, שם הפך הקרב המקומי לזירה לאומית. מול "בלוק" משותף של השרים ניר ברקת ודודי אמסלם התייצב ח"כ עמית הלוי, ודיווחים מהשטח הצביעו על מעורבות ישירה ואגרסיבית של בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, שניהל קמפיין נגד מחנה ברקת. התערבות זו מצד גורמים שאינם נושאים בתפקיד רשמי נתפסת בעיני רבים כסימן מובהק לחולשה מוסדית ולטשטוש הגבולות במפלגה.
כך זה נראה בסניף ירושלים: אמסלם מגייס חרדים נגד הצעירים...
למרות הביקורת, חשוב לציין כי בהשוואה למפלגות אחרות בישראל כמו "יש עתיד", "ישראל ביתנו" או המפלגות החרדיות, הליכוד נותר אי של דמוקרטיה במבנה הפורמלי שלו. היא מהמפלגות הבודדות שעדיין מקיימת פריימריז רחבים לקביעת רשימת הכנסת בהשתתפות עשרות אלפי מתפקדים, ומחזיקה במוסדות כמו המרכז ובית הדין שיש להם סמכות תיאורטית לבלום מהלכים.
אולם בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ריקון המוסדות הללו מתוכן. הפריימריז לראשות המפלגה בוטלו פעם אחר פעם ונתניהו נותר המועמד היחיד מזה שנים, כאשר המערכת פעלה להקשות על מתחרים פוטנציאליים.
בנוסף, מהלכי שיריון ומיזוגים, כמו האיחוד האחרון עם מפלגתו של גדעון סער, עוקפים את רצון הבוחרים ומאושרים במרכז בהצבעות גלויות וללא דיון מעמיק. גם בית הדין של הליכוד, שבעבר נחשב לעצמאי, הפך לזירה פוליטית ומכשיר לעיתים חסימה של קבוצות לעומתיות.
התמונה העולה היא של מפלגה היברידית המחזיקה במנגנונים דמוקרטיים, אך תרבות הנאמנות והשליטה המוחלטת של המנהיג מעיבים על אופייה. עבור רבים, הבחירות השבוע המחישו פחות את החגיגה הדמוקרטית ויותר את השיתוק והריקבון המוסדי שפשטו במפלגה.
יש פיתרון שיציל את המפלגות מקבלני הקולות, ראו
