בעקבות החלטת הקבינט בנושא פילדלפי- תחושת זעם בקרב מאות משתתפי מחאת נס ציונה אמש

כ400 איש נכחו אמש במחאת נס ציונה, כאשר  גם מבלי לדעת את שכבר אירע בעזה אתמול אחה"צ ובערב ואת דבר הירצחם של ששת החטופים, הזעם בקרב משתתפי מחאת נס ציונה אמש היה עוצמתי מבעבר. 

קיראו את דברי הנואמים/ות:

לינוי בר גפן, עיתונאית ומנכ"ל חמ"ל בר גפן ניהול משברים רפואיים. פעילה במחאה מיומה הראשון. מגיעה בכל שבוע בצומת אחר.

בשבוע האחרון נקרעו המסיכות ומה שנאמר בעמימות הפך לשתי אמיתות זוועתיות שכבר לא ניתן להכחיש:

הציטוטים מהאמת האחת נחשפו אמש: שרי הקבינט, אל מול זעקותיהם של שר הביטחון ובכירי מערכת הביטחון, הצביעו על העדפת ציר פילדלפי על פני חייהם של החטופים. מבן גביר לא היה צריך לצפות לשום דבר אחר, הוא כבר הודיע שגם תמורת קילו קמח וגלון שמן זית הוא לא מוכן לעיסקה. אבל השאר הרימו את ידם בעד סיום חייהם של בני עמם. זו אמירה קשה, אבל כל הדברים הקשים עד כה שנאמרו על הממשלה הזו הוכחו כחמורים אפילו פחות מהמציאות. שרי ממשלת ישראל הצביעו בעד סיום חייהם של החטופים והמשך הצעידה למלחמה אזורית שעלולה לקפח את חייכם.

האמת השניה נחשפה מוקדם יותר השבוע:

ביולי 23 רונן בר ראש השבכ התריע בפני נתניהו: התרעת מלחמה.

זו לא הייתה האזהרה הראשונה, זו לא הייתה האזהרה האחרונה. כל גורמי הביטחון, כולל שר הביטחון שעל אזהרותיו אני מזכירה לכם שהודח מתפקידו והוחזר כי יצאנו לרחוב.

מכאן ואילך הכל תירוצים ונסיון לחלק את האשמה בין כל מי שרק אפשר: האזהרה לא הייתה קונקרטית מספיק, האזרחים לא היו כנועים מספיק לנסיונות ההפיכה המשפטית, הצבא לא היה פרוס מספיק טוב. לפי התירוצים האלה נתניהו הוא בכלל ילד חסר ישע, הילדים המרושעים ממערכת הביטחון לא משתפים אותו במשחק, ההורים – שהם אתם – לא מרפדים אותו מספיק באהבה גשמית והתפעלות אין קץ, ההורים באמריקה מתעללים בו – איפה שירותי הרווחה שיושיעו?

נתניהו למעשה הוא בנג'מין באטן פוליטי: רק הולך ומתיילד עם השנים. כמה בוגר ואחראי הוא היה כשדרש מאולמרט להתפטר עוד בשלב שבו נחקר ולפני שהוגשו כתבי אישום כי ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות וגו', כשקיצץ כשר אוצר לחרדים את הקיצבאות והסביר שישראל לא תשרוד כלכלית כשקבוצה ככ גדולה לא מתגייסת ולא עובדת ולא מקיימת את עצמה, כשדרש לשנות את החוק שיהיו רק שתי קדנציות לראש ממשלה כי אחרת יושחת, כשדרש ועדת חקירה ממלכתית על פרשת הרוגלות שהייתה כל כך דרמטית עד שאני בטוחה שכולכם חווים את השלכותיה כל יום. מכולם המנהיג האחראי דרש דין וחשבון. אוי למי שידרוש ממנו.

מי שיגיש נגדו כתבי אישום הוא בוגד שצריך לחסל, מי שמוצא אותו אשם בועדת החקירה לאסון מירון לא ראוי בכלל להתייחסות והדוח שלו יקבר, מי שמוציא לו אזהרה בועדת החקירה לפרשת הצוללות הוא שמאלני מניאק עוכר ישראל, מי שיוצא נגד המהפיכה המשפטית הוא אנרכיסט. ראש הממשלה הגיע לשבעה באוקטובר כשהוא מצליח לשכנע חלקים לא מבוטלים בציבור שמטרת המדינה היא להגן על נתניהו ולהבטיח את המשך שילטונו. חסידיו יקברו תחת ההריסות של מה שהיה פעם מדינה וימלמלו בכוחות אחרונים: "אבל מי יכול להחליף אותו? הוא נועד להנהיג!".

חברים וחברות, לאורך ההיסטוריה העם היהודי ידע משיחי שקר, נביאי שקר ומנהיגים שהובילו אותו לחורבן וגלות. כל זה קרה כשלא הייתה לנו מדינה דמוקרטית. נתניהו יודע שכדי להמשיך בחורבן הוא חייב לרוקן את הדמוקרטיה והממלכתיות מכל תוכן. להשאיר את המושגים האלה חלולים כדי ששריו יוכלו להפריש לתוכם את הפרשותיהם ולקוות שכולם יסתמו את האף כי הרי ממלכתיות ודמוקרטיה הם כלי קיבול קדושים – מה, תשברו את הכלי גם אם הוא התמלא בבהפרשות המצחינות האלה?

האשמה היחידה על כתפינו היא שפחדנו לחטוף מכות. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. כי אם בשישה באוקטובר היינו יודעים מה יקרה ביום למחרת האם עדיין היינו עומדים בצורה מסודרת עם שלטים בכיכרות ובצמתים. האשמה שלנו היא שהסכמנו להסחט רגשית על ידי אנשים טובים שטענו שאם נתנגד לחורבן בצורה אפקטיבית יקרע קרע בעם.

החל משבעה באוקטובר לא אכפת לי מהקללות שאני מקבלת באינבוקס, מהיריקות, מהמכות, מההאשמות של הזומבים הביביסטים. בחיים יותר אני לא מוכנה לשמוע על "אחדות" מזוייפת שבעצם מבקשת מכולנו ללכת לעזאזל כיחידה אחת שותקת וצייתנית. לא מעניין אותי יותר איך הם יקראו לזה – מרי, אנרכיה, פלגנות. לא אכפת לי שירביצו ויקללו ויסיתו. ראינו מה קורה כשאנחנו מנומסים. זה גרוע הרבה יותר. אני גאה בכל מי שמטריד ומפריע לשרים, גאה בכל מי שמוחה וכבר באמת שסיימתי לסבול את הצקצקנות מהמחנה שלנו על מחאה לא מנומסת. מחרב ישראל ילך הביתה במקרה הטוב, לכלא במקרה הרצוי ולאלף עזאזל במקרה שגם יהיה צדק מעורב בסיפור.

הגר סידס, פעילה חברתית ויועצת אסטרטגית:

אני הגר, נעים מאוד. פעילה חברתית ופוליטית בעיקר ברשתות החברתיות.

זה לא סוד שאנחנו חיים במדינה מופרעת ועם ממשלה שמספקת כותרות כל מספר דקות. לפעמים נדמה שכל שליחותם הציבורית היא למרר לנו את החיים וכמה שיותר.

אבל ברשותכם, אני אנצל את ההזדמנות להציף סוגיה שפחות מדברים עליה אבל יש לה משמעות עצומה במציאות בה אנחנו נמצאים.

מי שמתיימר להחליף את ההנהגה הכושלת הנוכחית, ונלחם על ערכים של שוויון ודמוקרטיה, עליו להתעקש על ייצוג נשי שוויוני, לא פחות, בשולחן מקבלי ההחלטות, בכנסת, בממשלה, במועצת העיר ופה על הבמה.

זאת הזדמנות טובה להזכיר את גולדה מילוֹסְלַבְסקי שהגיעה לנס ציונה לרכוש לעצמה ומשפחתה חלקת אדמה מלרר ב'נחלת ראובן' והפכה לאחת ממייסדות העיר.
 
גולדה עסקה בחקלאות, משק בית וגיוס תרומות להתיישבות הצעירה מכל העולם. הרצל זכה להכיר אותה וגם אחד העם.

היא השתתפה באסיפות האיכרים במושבה, והופעותיה בציבור, העלו את קרנה בקרב אנשי המושבה, שנהגו לכנותה "אמא גולדה"

וברוח החלוצה גולדה מילוֹסְלַבְסקי אני אומרת את הדברים הבאים:

אני פה לחזק את שומרות הסף
את היועמ"ש – גלי בהרב מיארה
את הפצ"רית – האלופה יפעת תומר-ירושלמי

אני פה להזכיר את אלו שלא הקשיבו להן - התצפיניות
אני פה להזכיר את אלה שקולן לא נשמע - החטופות בשבי וכל הנשים שעוברות התעללות וגברים רוצחים אותןי פה לומר שאנחנו יכולות להחזיק את העורף,
להניע את הכלכלה ולתת פרשנות באולפנים בזמן מלחמה ובכלל.

אני פה עבור האחייניות שלי, אן ואלה, כדי להתוות להן דרך בה אין להן תקרות זכוכית והן יכולות לעשות כל מה שירצו.

אבל זה לא יכול לקרות ללא שותפות בין גברים לנשים ודרישה לשוויון. כן, גברים, יש לכם תפקיד מהותי פה.

כך היה בהקמת היישוב היהודי בארץ ישראל, כאשר האגף החרדי לא היה מוכן שנשים יבחרו או ייבחרו, הצטרפתם לתנועה פוליטית שהקימו נשים פועלות, החרדים הבינו שהם הולכים להפסיד ופרשו מהמוסדות הלאומיים.
זה קרה ב- 1925- לפני 100 שנה!

אז אמא, אחות, בת, נערה, מפונה, עקורה, מורה, גננת, עורכת דין, שופטת, מעסיקה, מנכ"לית, חוקרת, לוחמת, את כולכן אנחנו צריכים על הבמה.

יש מחיר, אני לא אשקר.

הקטנה, זלזול, ביטול, כל החבילה ואני בכלל לא מדברת על הקללות והאיחולים.

אבל לא יסתמו לי את הפה, אני אומרת מה שאני רוצה ללא מורא ומשוא פנים. ללא פחד ואימה.

ישראל זקוקה להנהגה חזקה. ממשלה שערך חיי אדם הוא ערך עליון, שתעסוק ביוקר המחיה, שתעבוד למען הציבור, שתפתח את התשתיות, שתשמור על הביטחון של כולנו.

הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה  
אבל זה לא יקרה בלי 51 אחוז מהאוכלוסיה.
תבינו, אנחנו קובעות תוצאות בחירות.
ואם אנחנו רוצים להחליף את הממשלה, אנחנו צריכים נשים על הבמה.

במחאה, בתקשורת, בפוליטיקה, בכל מקום.
עבורי הדרישה לייצוג שוויוני לנשים זאת משימה לאומית בדיוק כמו הדרישה להחליף את הממשלה. 

אסיים בדרישה לעסקה להשבת החטופים והחטופות מהשבי במהרה, כי בלעדיהם בבית אין לנו באמת תקומה.

וקריאה - נשים! אנחנו צריכים אתכן על הבמה!

ותמיד תזכרו, היכן שיש מאבק – יש תקווה!

 הדס רגולסקי, מנכ"לית תנועת "חוזה חדש":

הדס רגולסקי היא מנכ"לית תנועת "חוזה חדש" וחברת מועצת עיריית תל אביב, עיתונאית, משפטנית, אשת תקשורת ואסטרטרטגיה, פעילת חברתית, ממובילות מאבק הנשים ומייסדות תנועת בונות אלטרנטיבה.

אתמול בבוקר שנודע כי ציר פילדלפי הפך באופן רשמי לסלע קיומנו כתבתי את הדברים הבאים בטוויטר: ״ עפר אנחנו לרגלייך ציר פילדלפי הקדוש. קדוש, קדוש, קדוש (ולכן הגענו אליו רק אחרי 8 חודשים) ומעתה נתפלל אליו ובו כל יום להשבת החטופות והחטופים…״, זה היה כמובן בציניות ותסכול ובערב הגיעו הציטוטים מהפגישה שבה התגבשה ההחלטה המטורפת הזו, ישיבה שבה שר הביטחון, הרמטכ״ל וראש המוסד מנסים לשכנע את מממן החמאס ואת המשת״פים המשיחיים שלו שהם יוכלו לחזור לציר הקדוש גם אם יעזבו אותו במהלך העסקה והם, אטומים ומנותקים, מתעקשים להצביע בעד הציר ונגד החטופים. הם הצביעו בעד מותם של החטופים, באיזו מדינה אנחנו חיים??? 

בושה!!! עסקה עכשיו! 

קוראים לי הדס רגולסקי ואני מנכ״לית חוזה חדש, הזרוע הפוליטית של גופי המחאה, ממייסדות בונות אלטרנטיבה שחזקה פה בעיר, וחברת מועצת העיר תל אביב יפו אבל קודם כל אני מנתיב העשרה. 

לפני שנה הגעתי לכאן משם, מהמושב שלי, את הילדים השארתי אז עם סבא וסבתא, היום הם פה איתי אחרי שנסענו הבוקר לפגוש שוב את סבא וסבתא ואת בני הדודים במעון הזמני שלהם בקיבוץ גברעם. לנתיב העשרה כרגע אסור לחזור. באותה שבת שדיברתי פה מיהרתי חזרה לעוטף כדי להספיק לדבר גם בפני מפגיני שער הנגב. 

ראש המועצה, אופיר ליבשטיין ז״ל, חברנו ומי שהיה השושבין בחתונה שלנו, עמד וחיבק אותם כשאני דיברתי. זו היתה הפעם האחרונה שראינו אותו. אופיר נהרג בבוקר השבעה באוקטובר כשניסה להגן על ביתו, כפר עזה, מנחילי המחבלים שזרמו באין מפריע מהרצועה. 

השבוע הכנסתי ליומן את מועד האזכרה של אופיר ובנו ניצן, לוח השנה מתמלא בעוד ועוד מועדי אזכרות, רובם ייפלו אחת על השנייה, כמעט שנה חלפה אבל המלחמה נמשכת, 704 זה מניין חללי צה״ל, כעשרת אלפים פצועים, מעל מאה אלף פליטים ועקורים וכן, גם הפיכה משפטית שחזרה לשולחן ושביתה בתיכונים בגלל שקיש הוא עבד נרצע של קוהלת ובטקסט בוק הדיקטטורי שלהם צריך לפגוע בארגוני העובדים. 

אני יודעת, זה מייאש, גם אותי, אבל ייאוש זו לא תכנית עבודה! 

תראו אתכם ואתכן, יצאתם להפגין, 

תראו אותנו, המחאה הכי נחושה שהיתה מאז ומעולם במדינת ישראל ויש האומרים בעולם כולו. 

תזכרו שבסבב הקודם למרות שהם הציעו 432 חוקים כדי לחרב את הדמוקרטיה הישראלית, הם הצליחו להעביר רק שניים והם נפלו בבג״צ! 

שר הביטחון שפוטר והוחזר בזכות המחאה והוא עכשיו כילד עם אצבע בסכר. זה בזכותכם! 

תראו את הסקרים - רוב מוחץ בעד העסקה, בעד השבת החטופות והחטופים, בעד הסדרה מדינית, בעד הפסקת המלחמה בשביל זה. רוב גדול מודיע למממן החמאס - אסור שתרוץ שוב, 

רוב גדול כולל ממצביעי הקואליציה, מודיע שהוא מעדיף לצפות בטקס הזכרון של המשפחות והנפגעים ולא במשדר המוקלט הצפון קוריאני של רגב והדיקטטור העליון.  

זה כן בידיים שלנו! אנחנו כפסע מחורבן, זה נכון, אבל למען ילדנו, זה לא הזמן להתחפר אלא לצאת להפגין, לשטוף את הרחובות ולהציל את מדינת ישראל. אתמול הייתי במאהל שהקימו נחושות ברוטשילד - אין בית עד שהם לא בבית. 

השבוע צריך לזעוק יותר מכל שבוע קודם, לעצור את המדינה כדי להבהיר שזה מה שאנחנו רוצים: 

עסקה עכשיו

עסקה עכשיו! 

את כולם, את כולן

זה עלינו, כי רק ככה החטופים יחזרו

רק ככה נוכל להחזיר את השפיות למקום הזה. תחזיקו את התקווה והאמונה שבכוחנו לשנות. 

אני קוראת לכל אחד ואחת מכם להמשיך ולהיות מעורבים, להמשיך ולהשמיע קול. 

כן, לשלוח את הילדים עם חולצה צהובה מחר, גם להתנדב להנהגות הורים כדי לוודא שהן ליברליות והחינוך הוא לפי הערכים שלכם. 

להמשיך לגייס חברים ושכנים ומשפחה. זו לא משימה של יום אחד, וגם לא שנה אחת כפי שלמדנו אלא מאבק מתמשך. ועדיין אנחנו צריכים להמשיך להיות נוכחים, להמשיך לדחוף, ולהמשיך לדרוש את השינוי שאנחנו רוצים לראות.

בסופו של דבר, המחאה הזו היא עלינו, על העתיד שלנו, על הילדים שלנו, ועל המדינה שאנחנו רוצים שתהיה פה. בואו נעשה זאת יחד, באמונה ובתקווה, מתוך עוצמה פנימית ורצון אמיתי לשנות ולהצליח.

הם יילכו הביתה, זה יקרה ואני מקווה שבקרוב, הם ילכו ואנחנו נוכל סוף סוף לתקן, לשקם ולכונן את החוזה החדש, יחד נבנה פה אלטרנטיבה. 

תודה רבה 

אייל צמיר, בן 18 מחולון, לשעבר יו"ר נוער העבודה:

אני אייל צמיר, בן 18. בכיתה ח' התחלתי לפעול באופן פוליטית והצטרפתי לנוער העבודה. בוגר מכינת

רבין. לשעבר יושב ראש

נוער העבודה ודובר תנועת

המחאה עכשיו הנוער. בשנה האחרונה הייתי ממובילי תנועת גיוס 3 מכינסיטים ושינינים

לשיוויון בנטל.

אני נולדתי ב-2005, כשהייתי בן 4 בנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה.

מאז שאני זוכר את עצמי נתניהו הוא ראש הממשלה. אבל זה לא רק אני, מאז שהדור שלי זוכר את עצמו אנחנו לא מכירים אלטרנטיבה. אנחנו לא מכירים אלטרנטיבה למנהיגות המושחתת והמשסה שהורגלנו אליה.

מבחינתו - מנהיגות נוסח נתניהו היא ברירת המחדל.

בשבעה באוקטובר החוזה הבסיסי ביותר שבין הממשלה לאזרחיה נשבר.

מה זה נשבר? התרסק לחתיכות. אבל אף אחד מהדור שלי לא ציפה שמישהו בהנהגה שלו יקח אחריות, ולמה זה? כי אנחנו בתור נערים

לא מכירים את הקונספט של הנהגה שלוקחת אחריות. המנהיגים שלנו לא לוקחים אחריות, המנהיגים שאנחנו מכירים מפילים אחריות, מאשימים את כל העולם ורעייתו. רק לא לשאת בתוצאות של המחדלים שלהם. הם לא בוחלים בשום דבר בשביל לשמור על הכיסא. הם מסיתים, משסים ומפלגים. בערוץ 14 הם גם מוכנים ללכת לקברים ולמיין אותם. מי מהקבורים שמאלני ומי ימני. הם מוכנים להרוס כל חלקה טובה במקום הזה בשבילו חלילה לא יצטרכו לתת את הדין על הקטסטרופה שהם הביאו על כולנו.

אבל אני רואה תקווה, אני רוצה לספר לכם, אני נמצא בפעילות פוליטית מכיתה ח. מכיתה ח' אני מנסה לשכנע את חברי, את בני הגיל שלי, להצטרף אליי.

לפעמים הצלחתי יותר ולפעמים פחות אבל מעולם לא ראיתי רמה כזו של היענות כמו שאני רואה עכשיו.  אני רוצה לספר לכם שכשאיילון נחסם הוא מלא בצעירים. אני רוצה לספר לכם שהמנוע והקטר של המחאה הזו צעיר עוד יותר משהיה לפני השבעה באוקטובר.

אני לא מכחיש שאין מספיק צעירים וצעירות ברחוב אבל אל תטעו, זו לא מחאה "מבוגרת", זו המחאה של כולנו!

יש אמירה המיוחסת לשמעון פרס והיא: "אופטימיות היא עמדה פוליטית."

אז אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, למחנה התקווה לבחור באופטימיות, לבחור בתקווה שלא רק שאפשר להפיל את הממשלה הזו אלא אפשר וצריך לפעול

בשביל לבנות פה משהו כל כך הרבה יותר טוב ממנה.

אנחנו יכולים ליצור יחד מדינה

ששמה בראש סדר העדיפויות שלה את השוויון בנטל, את המאבק לצדק חברתי. מדינה שבה יש לנו את החופש לחיות את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים בלי כפייה דתית.

מדינה שחורטת על דגלה את ערכיה הדמוקרטיים ואת שלטון החוק. מדינה שמקדשת את שיוויון ערך האדם, כל אדם! מדינה שדוגלת בשלום. כל אלו אינם רק סיסמאות, אלא הרצון האמיתי של רוב העם!

זה בכוחנו

אני רוצה לצטט את מייסד הפלמ"ח, המחנך והגנרל יצחק שדה:

"נוער שמע!

מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו.

וכפות המאזניים עולות ויורדות, יורדות ועלות.

על כף אחת:

שואת ישראל, תקומת ישראל, מלחמת ישראל.

ועל כף שניה:

תככי מסחר ופוליטיקה,

והתככים, משקלם כבד.

נוער זכור!

בבוא השעה השלך עצמך על כף המאזניים,

השלך עצמך בכח ובאומץ.

זה יכריע, המאזן ישתנה.

נוער שמע!"

 אני רוצה לקרוא מכאן לבני הנוער: הכוח בידיים שלנו, לבחור להשליך עצמנו על כף המאזניים! אם נעשה את זה - המאזן ישתנה! אחרת, אחרת אנחנו הנוער נהיה אלה שנשלם את עיקר המחיר עבור מחדלי הממשלה הזאת: אנחנו הנוער נתגייס לשירות סדיר ארוך יותר, אנחנו הנוער שיעשה את כמות המילואים הארוכה ביותר, אנחנו הנוער שלא יוכל להרשות לעצמו לקנות דירה, אנחנו הנוער שיממן בכספו את אי השיוויון הכלכלי. אנחנו הנוער שעליו אסור שיכתב המשפט: "אבות אכלו בוסר, שיני בנים תיקהנה"

לפני שאני מסיים אני רוצה להגיד

עוד כמה מילים על האופוזיציה שלנו. או יותר נכון לשאול שאלה:

איפה הם למען השם?!

למה אנחנו יכולים לספור על כף יד אחת את כמות חברי הכנסת שלוקחים חלק אמיתי ואקטיבי במחאה הגורלית בתולדות ישראל ועדיין ישאר מקום?

דמיינו אם במאבק נגד האלימות המשטרתית המטורפת לא היו לנו רק את נעמה לזימי וגלעד קריב!

איפה נמצאים 56 חברי האופוזיציה?! 

למה אנחנו לא רואים את כולם איתנו ברחוב?! מגנים עלינו ממפני האלימות המשטרתית?!

הם לא אמורים להיות המנהיגים שלנו? "מנהיגי ציבור?" איפה הם!?

 אני מניח שכולנו שמענו על האירוע המזעזע, על כך שלא נתנו לדני אלגרט אחיו של החטוף איציק אלגרט להיכנס לכנסת.

אחרי שנאסר עליו להיכנס הגיעו אליו, אל הכניסה לכנסת בערך חמישה חברי כנסת ובסוף גם ווידאו שיכנס, דמיינו לעצמכם שאילו הייתה לנו אופוזיציה לוחמת היינו צריכים לראות שם 50 חברי כנסת!

 50 חברי כנסת שיתיישבו בכניסה אל הכנסת ויסרבו לזוז עד שלא מאפשרים לאח של חטוף להיכנס. ואין יוצא ואין נכנס אל משכן הכנסת כי הם לא זזים!

ככה הייתה מתנהגת אופוזיציה ראויה.

 אז אני רוצה לקרוא מכאן לאופוזיציה: תתעוררו!
(על החיים שלכם או להמשיך לצעוק)

תודה רבה!

ד"ר אביבה בריינר , אשת חינוך ולשעבר מחזיקת תיק החינוך במועצת העיר נס ציונה

נס ציונים- ואורחים מהסביבה ערב טוב

אני גאה בעירנו- נס ציונה וגאה בכם על התמדתכם במאבק הממושך שאנחנו נאלצים להתמודד בו.

תריעו לעצמכם !

כדוברת חמישית הערב, אקצר בדברי ולא אקרא את הנאום שהכנתי. 3 דוברות נשים חזקות כולן וכן פעיל חברתי צעיר, דיברו לפני על הפקרה על חידלון תפקודי ועל ציר פילדלפי, באיזה עולם מטורלל ומעוות אנחנו חיים כאשר מחר ה1 בספטמבר ו2.5- מיליון תלמידים אמורים לפתוח את שנת הלימודים- ואין לכך כל התייחסות!

מחר ה-1 בספטמבר אמור היה להיות חג החינוך, לצערי זה יום עצוב ואין לנו סיבה לחגיגה. ב- 7.10 נרצחו תלמידות  ותלמידים מבתי הספר בעוטף, חלקם נחטפו וחלקם פונו למקומות שונים בארץ. קהילות התפרקו! גם אלה שלא נפגעו בגוף נפגעו בנפש. ו- 107  החטופים עדיין  שם לכאורה מרחק נגיעה במציאות מרחק של עולם ומלואו!

יחד עם זאת אנחנו חייבים לחיות את החיים הנורמליים

מחר 1 בספטמבר 2.5 מיליון תלמידים אמורים להיקלט בכל מערכות החינוך ולהתחיל את שנת הלימודים תשפ"ה!

בהצלחה לכל החוזרים ללימודים תלמידות.ים  מורות.ים  וכל צוותי החינוך

לרגע תביטו לאנשי החינוך בעיניים ,איך אנחנו אנשי החינוך אמורים לתווך את המציאות הקשה כך שתהיה מותאמת גיל איך נתווך את החטופים את חוסר האכפתיות את ההפקרה, ובו בזמן נחנך לערכים כגון ערבות הדדית וסובלנות. המורות והמורים הם שומרי הסף שלנו שומרים על שפיות ילדינו ונותנים לנו לנרמל את חיינו. הם אלה ששומרים עלינו.

להריע להם! מגיע להם!

הלילה בשעה 11 אמור להתקיים דיון חירום למציאת פתרון לשביתת מורי העל יסודי. קיש שר החינוך חושב שמה שלא נמצא לו פתרון במהלך שנתיים וחצי יימצא לו פיתרון של הרגע האחרון, אנשי האוצר אפילו לא הופיעו לדיון.

שביתת מורי העל יסודי היא השביתה הצודקת ביותר בעולם.

אני יודעת שידברו נגד המורים ונגד הארגון, בכל דרך אנחנו צריכים להתייצב לימינם ולגונן עליהם כי הם אלה שמגוננים עלינו ועל הדמוקרטיה שלנו.

מטרת קוהלת (סמוטריץ) היא לפרק את האיגודים המקצועיים ולרכז את הכח בידי המדינה מול העובד. הכנסת "טלנטים" כפי שהם מכנים אותם אנשים שלא למדו מעולם פדגוגיה, נראה לכם יוכלו לנהל כיתה הטרוגנית בחטיבת הביניים? האם תעלו על הדעת שאח.אחות ייכסו לעבודה בבי"ח ללא הכשרה?

זה בזיון לפרופסיית החינוך, זלזול במעמד המורים שנשחק בהדרגה בשנים האחרונות , לא פלא שחסרים 30,000 מורים במערכת, המעמד נשחק המשכורת נעלמת.

הורים סבים סבתות אני קוראת לכם תכנסו לועדי ביה"ס תבדקו לאיזה מסעות התלמידים יוצאים לדוגמא המסע הישראלי תראו מי מדריך אותם בטיולים , איזה תוכניות תל"ן נבחרות ע"י המורים שאתם משלמים עליהם. תהיו שם עצם נוכחותכם מסייעת למורים. מורה לא תמיד מעיז לאמר את דעתו תהיו אתם לצידו .

רוצה לאחל לכולנו שנת לימודים רצופה ורגועה לכולם אנחנו אנשי החינוך תמיד אופטימיים ומקוים לטוב אז גם אני כזאת. לילה טוב נס ציונה.