האם נתב"ג בדרך להשבתה שתשתק את המדינה?
18.02.26 / 18:23
ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה חסר תקדים בענף התעופה בתגובה למהלך הדרמטי של הקמת בסיס "וויז-אייר" בישראל. בעוד הממשלה מבטיחה תחרות, 11 אלף עובדים מזהירים: "ביום פקודה רק החברות הישראליות כאן, אסור להפקיר את הביטחון התעסוקתי והלאומי לטובת חברות שבורחות בכל אזעקה".
"החברות הזרות הן אורחות לרגע – בסיס ישראלי למפעיל זר הוא פרס למי שנוטש אותנו ברגע האמת," טוענים בהסתדרות.
וגם... מדוע העובדים צודקים, פרשנות.
בעקבות האישור להקמת בסיס ל"ווז אייר": האם נתב"ג בדרך להשבתה שתשתק את המדינה?

ענף התעופה הישראלי ניצב הבוקר בפני אחת הטלטלות הקשות בתולדותיו. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה ענפי הכולל את אל על, ארקיע, ישראייר, אייר חיפה ורשות שדות התעופה, וזאת בעקבות האישור הסופי שניתן ע,י שרת התחבורה מירי רגב, להקמת בסיס פעילות של חברת הלואו-קוסט "וויז-אייר" בנתב"ג. נציגי העובדים זועמים על כך שההחלטה התקבלה ללא הידברות, ורואים בה איום ישיר על פרנסתם של אלפי משפחות. "מדובר בזלזול בוטה במי ששמרו על השמיים פתוחים תחת אש," נמסר מהוועדים, שמזכירים כי רק בשנתיים האחרונות נאלץ הציבור הישראלי להסתמך כמעט בלעדית על הזנב הכחול-לבן.
ההיסטוריה הקרובה מוכיחה את טענת העובדים: מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, ענף התעופה הזר הפגין חוסר יציבות משווע. בשיא המשבר באוקטובר 2023, כמעט 100% מהחברות הזרות הפסיקו את פעילותן בן לילה. באפריל 2024, לאחר המתקפה האיראנית, חברות ענק כמו דלתא ויונייטד נעלמו שוב לחודשים. השיא נרשם במאי 2025, כאשר טיל מתימן נחת סמוך לנתב"ג וגרם לגל ביטולים גורף שנמשך עד אמצע הקיץ, מה שהותיר עשרות אלפי ישראלים תקועים בחו"ל. "החברות הזרות הן אורחות לרגע – בסיס ישראלי למפעיל זר הוא פרס למי שנוטש אותנו ברגע האמת," טוענים בהסתדרות.
כעת, הכדור עובר לידי הממשלה. בעוד משרד התחבורה דוחף להורדת מחירים באמצעות בסיס הקבע של וויז-אייר, עובדי נתב"ג והחברות הישראליות מאיימים בצעדים ארגוניים שיכולים להוביל לשיתוק מוחלט של הטיסות. המאבק הנוכחי הוא לא רק על שכר, אלא על השאלה מי יחזיק את המפתחות לשמיים של ישראל במלחמה הבאה. החשש הכבד הוא שהחלשת החברות המקומיות לטובת מודל לואו-קוסט זר תשאיר את ישראל כאי מבודד בשעת חירום.

זו דעתי: אבי בן דוד מסביר מדוע המהלך "לעידוד התחרות" כה מסוכן !
אני מתבונן על המהלך להקמת בסיס "וויז-אייר" בישראל ואיני יכול שלא לתהות: האם זכרוננו כל כך קצר? רק לפני חודשים ספורים, כשנתב"ג היה ריק כמעט לחלוטין ממטוסים זרים, ראינו את המטוסים של אל על, ארקיע וישראייר הופכים לגשר האווירי היחיד של המדינה. לכן הדיווחים היבשים על סכסוך העבודה בהסתדרות מסתירים מאחוריהם מאבק עמוק הרבה יותר על ריבונות וביטחון לאומי.
מבחינה עובדתית, נתוני שלוש השנים האחרונות (2023-2026) מציירים תמונה עגומה של הסתמכות על חברות זרות. באוגוסט 2024 נרשמה ירידה של כמעט 40% בטיסות השבועיות לעומת השנה הקודמת, בעיקר בשל נטישת החברות הזרות. בכל פעם שהמתח הביטחוני עלה – בין אם באפריל 2024 ובין אם בגל הביטולים הגדול של מאי 2025 בעקבות הירי מתימן – החברות הזרות היו הראשונות להוציא הודעות לעיתונות ולקרקע את צייהן. ב-2026 הנוכחית, אנחנו עדיין עדים לחברות כמו לופטהנזה ואיבריה שמבטלות טיסות לילה בגלל "הערכות מצב", בזמן שהטייסים הישראלים ממשיכים להמריא ולנחות כבשגרה.
לדעתי, הממשלה מבצעת כאן הימור מסוכן. אני מבין את הרצון להוריד את מחירי הטיסות המאמירים, אך המחיר עלול להיות הרסני בטווח הארוך. מתן אישור למפעיל זר להקים בסיס קבע, מבלי להבטיח את חוסנן של החברות המקומיות, הוא סוג של "הפרטה" של ביטחון התעופה שלנו. כשאני רואה את הנתונים, ברור לי שהחברות הזרות פועלות ממניעים כלכליים טהורים וצינייים – אין להן שום מחויבות לנוסע הישראלי בשעת דחק.
המסקנה שלי היא פשוטה: תחרות היא מבורכת, אבל היא חייבת להיות הוגנת ומושכלת. אם נחליש את אל על וישראייר עד לנקודת שבירה לטובת כרטיס זול של וויז-אייר, נמצא את עצמנו ביום פקודה ללא יכולת להחזיר מילואימניקים הביתה או לפנות אזרחים. הדיווח על סכסוך העבודה הוא קריאת השכמה לדרג המדיני – אל תמכרו את העצמאות התעופפת שלנו בעבור נזיד עדשים של לואו-קוסט.
הערכתי היא שאם לא יימצא פתרון המאזן בין צורכי העובדים לתחרות, נתב"ג יחזור לימיו השוממים, אך הפעם לא בגלל טילים, אלא בגלל שביתה מוצדקת של מי שהרגישו נבגדים.


