בתום יומיים של דיונים: הקונגרס הליברלי הראשון קרא לכינון חוקה
30.01.26 / 17:51
למעלה מ-2,000 משתתפים ועשרות דוברים, בהם בכירי מערכת המשפט והביטחון לשעבר, התכנסו ליומיים של דיונים באקספו תל אביב במטרה לגבש טיוטת חוקה לישראל ולהגן על ערכי הדמוקרטיה.
הקונגרס הליברלי הראשון, ביוזמת התנועה לאיכות השלטון, ריכז תחת קורת גג אחת דמויות מפתח בציבוריות הישראלית.
בתום יומיים של דיונים: הקונגרס הליברלי הראשון קרא לכינון חוקה
הקונגרס הליברלי הראשון, ביוזמת התנועה לאיכות השלטון, ריכז תחת קורת גג אחת דמויות מפתח בציבוריות הישראלית. במוקד האירוע עמדו דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרון ברק, אשר השמיע אזהרה חריפה בנוגע למעמדו של האזרח בישראל בעידן הנוכחי. לצדו, הגדירה נשיאת התנועה, השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, את המאבק הנוכחי כמלחמת קיום על ערכיה היסודיים של המדינה. הדוברים השונים, התמקדו בהשלכות של היעדר תשתית חוקתית על הביטחון והכלכלה.
גיבוש מסמך "חוקה למולדת"
החלק המעשי של הכנס כלל מושבים ושולחנות עגולים שבהם נידונו עקרונות היסוד של מסמך "חוקה למולדת". במהלך הדיונים הועלו הצעות קונקרטיות לעיגון ערכי מגילת העצמאות וערך השוויון כחלק בלתי נפרד מחוקי המדינה. השופט בדימוס מני מזוז ושרת המשפטים לשעבר ציפי לבני היו בין המובילים בניסוח קווי המתאר הפרגמטיים לניסוח הטיוטה. המארגנים הדגישו כי האירוע אינו רק הצהרה, אלא תחילתו של תהליך עבודה לגיבוש הצעה שתוגש בהמשך למוסדות המדינה.
התמודדות עם מחאה והמשך המאבק
למרות אירועי מחאה חריגים שנרשמו מחוץ לאולם, בהם הטרדות שהופנו כלפי משתתפים ובכירים, הקונגרס המשיך כמתוכנן לאורך שני ימי הפעילות.
בתנועה לאיכות השלטון הבהירו כי המהלך לקידום חוקה יורחב כעת לפעילות שטח ולגיוס תמיכה ציבורית רחבה. היעד המרכזי שסומן עם נעילת האירוע הוא הפיכת היוזמה לתנועה ציבורית שתלחץ על מקבלי ההחלטות להסדיר את היחסים שבין הרשויות ולהבטיח את זכויות הפרט בחקיקת יסוד משוריינת.
צ י ט ו ט י ם :
פרופ' אהרון ברק: המעבר מדמוקרטיה לנתינות
נשיא בית המשפט העליון בדימוס הציב בנאומו מראה נוקבת מול המציאות החוקתית בישראל. ברק הדגיש כי ללא חוקה משוריינת שמגבילה את כוחו של השלטון, האזרחים מאבדים את ריבונותם והופכים למעשה לנתינים התלויים בחסדי הרוב הפרלמנטרי המשתנה. הוא קרא לעיגון מיידי של זכויות היסוד ברמה חוקתית עליונה, כזו שלא תאפשר פגיעה בערכי היסוד של המדינה בהחלטות מזדמנות.
השופט בדימוס מני מזוז: מתווה פרגמטי לעיגון מגילת העצמאות
מזוז הציג גישה מעשית לפתרון המשבר החוקתי. המתווה שהציע מתמקד בהפיכת עקרונות מגילת העצמאות למסמך חוקתי מחייב. לשיטתו, אין צורך להמציא ערכים חדשים, אלא לתת תוקף משפטי עליון ל"תעודת הזהות" של המדינה כפי שנוסחה בהקמתה. הוא עמד על הצורך ביצירת "נוקשות חוקתית", שתבטיח כי שינוי של כללי המשחק הדמוקרטיים ידרוש הסכמה רחבה מאוד, מעבר לרוב קואליציוני רגיל.
ציפי לבני: שוויון כערך ליבה חוקתי
שרת המשפטים לשעבר התמקדה בחסר המרכזי בחקיקת היסוד הקיימת – היעדרה של המילה "שוויון". לבני טענה כי חוקה שאינה כוללת הבטחה מפורשת לשוויון זכויות מלא לכלל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא חוקה חסרה שאינה יכולה להגן על המיעוטים ועל הפרט. היא הדגישה כי עיגון השוויון הוא התרופה לקיטוב החברתי ולתחושת ההפליה הגוברת בחלקים מהציבור.
השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה: ההגנה על אבני הערכים
נשיאת התנועה לאיכות השלטון סיכמה את הצורך בחוקה כחלק מ"מלחמת קיום" על דמותה של ישראל. היא הצביעה על כך שהשולחנות העגולים בקונגרס הם הצעד הראשון בבניית תשתית חוקתית מלמטה למעלה, בשיתוף הציבור. לשיטתה, החוקה צריכה לשמש כמחסום אחרון בפני שחיתות שלטונית ופגיעה בטוהר המידות, תוך הבטחת עצמאות מלאה למערכת המשפט ולשומרי הסף.
מחפשים יציבות? המחנה הליברלי מתאחד סביב יוזמת "חוקה למולדת". אחרי יומיים של דיונים עם בכירי המשפט והביטחון באקספו תל אביב, המסקנה ברורה: ישראל זקוקה לכללי משחק ברורים כדי לשמור על הדמוקרטיה. הצטרפו למהלך ההיסטורי.
ראו דיווח בקישור:
