הפולש לדירה עליו סיפרנו מסרב לפנותה, גם לאחר שנותק בכוח מהחשמל !

 אנו שבים ומעדכנים בהתפתחויות סביב פרשת הפולש לדירה שכמעט כל המערכות מתחמקות מלטפל בו ובראש ובראשונה המשטרה.

הכל החל לפני שבע שנים, כאשר חתמה רוזה חבני ז"ל, תושבת יד אליעזר ואם למשפחה גדולה, מוכרת ומכובדת, על הסכם שכירות עם גולן ומלכה שחם, בעלי דירה ברח' תל אביב 16. להסכם הצטרף כצד נוסף, אחד מבניה, שמעון והוא אף חתם מדי שנה על הסכם הארכה (למרות שבשיחה איתנו הכחיש זאת...)

היה זה לאחר שפינתה את דירתה ביד אליעזר במסגרת הסכם "פינוי ובינוי מול חברת סרוגו, כמוה כאחרים.

לפני שבועות מספר קיבלה סוף סוף הודעה כי דירתה החדשה ביד אליעזר מוכנה, אך למרבה הצער, עוד בטרם הספיקה לממש את חלומה, חלתה ונפטרה.

בעלי הדירה שכבר היתה אמורה להתפנות, נעתרו לבקשת המשפחה לקיים בה את ה"שבעה" ומשזו נתפנתה, ציפו לקבל לידיהם את המפתחות, כדי להכניס שוכרים אחרים.

אלא שבדירה "התנחל" בנה של המנוחה, אבי חבני , החליף את המנעולים והוא, פשוטו כמשמעו, מסרב לצאת ממנה...

בני הזוג שחם ניסו הכל. פנו לליבו, פנו למשטרה, פנו לבני משפחה אחרים ופנו לתאגיד המים וחברת החשמל בדרישה לנתק הדירה.

המשטרה, טענה שזה סכסוך אזרחי ושלחה אותם לעורך דין... למרות שהוסבר לה כי לפולש אין כל טענת זיקה או זכות בדירה. למעשה הוא לא זומן, לא תושאל ולמעשה, להבנתנו, כלל לא שמעה מפיו המשטרה ולו שמץ של טענה כי יש לו זכויות כלשהן בדירה. ולמרות זאת, גם בבדיקה חוזרת מול דוברות המשטרה, זומתעקשת שמדובר ב"סכסוך אזרחי"...

גם המשפחה לא התערבה, להערכתנו אין להם השפעה עליו. האח שמעון הנושא באחריות משפטית מתנער אף הוא וככל הידוע לי כרגע,  גם נושא הדירה החדשה – ירושת האם מהווה בעיה משפחתית מול האח אבי, עד שאחרים במשפחה פנו נגדו לבית משפט וקיבלו צו מניעה נגדו, כדי שלא ישתלט על הדירה החדשה..

מחברת חשמל שלחו השבוע סוף סוף  טכנאים לנתק, אך הפולש בשיא חוצפתו התחבר מחדש באופן פיראטי, גרם נזקים ללוח הראשי (ראו תמונה)  והם נאלצו לנתקו שוב. כאשר עד לרגע זה לא קבלנו מהם כל תשובה או הסבר לשאלה מדוע חיכו שבועות והאם הוגשה נגדו תלונה למשטרה על סיכון חיי אדם.

ואילו  תאגיד המים , גם לאחר הסברים ופניות מתועדות, נצמד לנהלים שלהם, לפיהם עליהם להדביק על הדלת הודעה ורק לאחר שבוע הם רשאים לנתק, אלא אם הדייר טוען כי מדובר בסכסוך אזרחי שיוכרע בבית משפט ואז עליהם לחבר מחדש עד להכרעה..

ואילו באשר לעיכוב הממושך גם במסירת ההתראה האמורה, הם הסבירו כי בעלת הדירה פנתה עם טופס לא נכון... אך ככל הנראה כבר בראשית השבוע הבא הדירה תנותק מהמים. ומי יודע אולי עד אז הבריון המאיים (שמענו הקלטות שלו מאיים על בעלת הדירה) יואיל בטובו לצאת. או שלא...

ובינתיים בני הזוג שחם, הורים לשישה, משלמים משכנתא כבדה בת כ5,000 ₪ לחודש על הדירה הזו, בנוסף לשכר דירה בבאר שבע , מה שמעיק עליהם כלכלית ביותר. הם שכרו אמנם עורך דין, שהגיש תביעת פינוי, אלא שגם בהליך הכי מהיר בו נקט, הרי בשל משבר הקורונה , אין סיכוי שהנושא יגיע לדיון לפני הפגרה. אחר כך יש חגים.. ומי יודע מתי יוצא כנגדו צו פינוי, אם יחליט להישאר, גם בלי מים וחשמל..

וגולן ומלכה וילדיהם יחכו...

לסיכום. הבעיה לדעתנו גדולה בהרבה מהבעיה האישית של בני הזוג שחם. מה שחשוב זה התקנות חסרות ההגיון שאינן מפרידות, נניח, בין שוכר דירה שמסרבה לפנותה ויש לו טענות משפטיות לכאורה. במקרים כאלו אין למערכות הללו דרך להתערב.

 אך בפולש בריון? בהסגת גבול מוחלטת במקרה שעל פניו נראה חד וברור ואין כלל כל עילה לויכוח. זאת מכיוון שמועד הפינוי המקורי כבר עבר מזמן ולא היתה כל כוונה לחדשו ולפולש לא היתה מעולם כל זיקה לדירה. .

אותנו מדאיג חוסר הנכונות של מוסדות רשמיים מהמשטרה ועד חברת החשמל ותאגיד המים להתאמץ מעט. לא להסתתר אחרי נהלים ולנסות לבוא לעזרת אנשים בצרה. ואנו תוהים אם, נניח, היה יוצאים לחופשה מפקד המשטרה, או מנהלים בחברת החשמל ובתאגידי המים והיו שבים ומוצאים בביתם פולשים, היו מסתפקים בהגשת תביעה לבית משפט...

מעניין אם היו יוצאים לחופשה מפקד המשטרה, או מנהלים בחברת החשמל ובתאגידי המים והיו שבים ומוצאים בביתם פולשים. האם  היו מסתפקים בהגשת תביעה לבית משפט...

לוח החשמל אחרי ה"טיפול"...